יו"ר לאומי נגד אמיר ירון: "בנק ישראל מגדיל את הסיכון הפיננסי במשק"

"נגיד בנק ישראל אמיר ירון התייחס אמש לבירוקרטיה ולעיוותים הרגולטוריים, ועל חשיבות קיצור ההליכים. מציע שיתחיל בבית", כך אמר היום (ד') יו"ר דירקטוריון בנק לאומי, ד"ר סאמר חאג' יחיא, במופע חריג של השמעת ביקורת כלפי הבנק המרכזי המפקח על פעילות הבנקים, ובכלל פעילות בנק לאומי.

עצם העובדה שהבנקים מביעים אי נחת מהרגולציה של המפקח על הבנקים אינה מפתיעה, אך ביקורתו של יחיא הייתה חריגה בכך שהייתה פומבית, מתוכננת ועוקצנית. יחיא אמר את הדברים בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, בו נכחו בכירים רבים מהמגזר הציבורי והפרטי.

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל | צילום: אוראל כהן

יחיא לא פירט למה הוא מתכוון, אך ניתן להניח כי בין המהלכים שהכעיסו אותו נמצאת ההנחיה של המפקח על הבנקים לצמצם את שכרם של יו"רים בבנקים ללא גרעין שליטה.

יחיא האשים את בנק ישראל בכך שאינו נותן משקל מספיק לסיכון שמתפתח במערכת החוץ הבנקאית "המבנה הפיקוחי בארץ מביא להידוק הפיקוח וניהול הסיכון של הבנקים, אבל מביא גם לנדידת הסיכון לאזורים יותר מסוכנים. בסך הכל, הסיכון הפיננסי המשקי שבאחריות בנק ישראל עולה".

גם בהקשר הזה שיגר יחיא עקיצה לנגיד ירון ואמר "ברננקי הדגיש את הנדידה של הסיכון ממערכת הבנקאית למערכת החוץ בנקאית, אך הנגיד אמיר ירון לא התייחס לנושא, ונראה לי שזה לא במקרה". הבחירה של יחיא להתייחס למבנה הפיקוח על הבנקים בישראל אינה מקרית, בימים אלו עמלה הוועדה לבחינת מבנה הרגולציה הפיננסית על מסקנותיה, ויחיא מנסה להשפיע על תוצאותיה.

יושב ראש בנק לאומי ד"ר סאמר חאג' יחיא | צילום: אוראל כהן

יחיא שיגר שתי עקיצות נוספות לבנק ישראל. ראשית הוא אמר כי לדעתו "האינפלציה היא מעל 4%, וזה לא הזמן והמקום לעסוק בזה", ובכך ביקש לרמוז כי בנק ישראל חורג מיעד האינפלציה בשיעור גבוה יותר.

שנית, אמר יחיא כי "הריבית של בנק ישראל היא הרבה יותר גבוהה ממה שרואים בהודעות של בנק ישראל, לדוגמה: הידוק הרגולציה של הפיקוח על הבנקים על ריתוק הון נוסף לעסקאות נדלן מסוימות, זה מעלה את מחירי הריבית, את העלויות לנדלן, ואת עלויות הדיור".

בנוסף, באופן מפתיע למדי, יחיא בחר לחלוק עם קהל המשתתפים גם את תפיסתו המוניטרית, לדעתו "האינפלציה תמשיך על אף העלאת הריבית, והיא תרד בהמשך בלי קשר להעלאת הריבית". יחיא הסביר כי האינפלציה בצד ההיצע נובעת מעליית מחירי התשומות שלגביה "עליית הריבית בטווח הקצר רק תחמיר את המצב ואת עליות מחירי המוצרים". ומשיבושים בשרשרת האספקה לגביה "ספק אם העלאת הריבית תעזור בדבר הזה".

אך לטענתו של יחיא, העלאת הריבית לא תסייע גם לפתור את האינפלציה בצד הביקוש. שכן לדעתו העלייה בצד הביקוש נובעת מכך שיש עלייה בחסכון של הפרטים ו"עליית ריבית של 1% או 2% על הקרדיט לא תשפיע על השימוש בחסכונות". גם העליה בצד הביקוש שנובעת מביקושים כבושים לא תושפע לדעתו מהריבית – חוץ ממגזרים עתירי מימון כמו רכבים ונדלן.

למרות הדברים הללו, יחיא סבור כי נכון להעלות את הריבית "כדי לחזור לריבית הנורמלית, וכדי להשאיר כלים בהמשך בידי בנק ישראל".

בבנק ישראל מסרו בתגובה: הדברים אינם ראויים לתגובה ומוטב היה שלא היו נאמרים.