ממשכנתא ועד אשראי חוץ-בנקאי: הריבית ממשיכה לעלות והבעיות מתחילות לצוץ

בקיץ האחרון שוחחנו עם גורם בכיר במערכת הבנקאית. הריבית עלתה אז בחדות ב־0.75% לרמה של 2%. אותו בכיר אמר שאמנם מדובר בקצב העלאה מהיר, אך הריבית עדיין נמוכה ברמה היסטורית, והמשק יכול לעכל אותה ולעמוד בפירעון ההלוואות. שאלנו אותו, מה רמת הריבית שכבר עלולה להוביל לבעיות, אז הוא ענה לנו: "אם הריבית תגיע ל־4%, מה שלא נראה שצפוי לקרות, אז כבר עלולות להתגלות לא מעט בעיות". חצי שנה אחרי, וריבית בנק ישראל כבר ב־4.25%. בתרחיש האופטימי רמת הריבית הזו תלווה אותנו בשנה הקרובה, בתרחיש הפסימי, שסיכוייו הולכים ומתחזקים לאור הימשכות האינפלציה והיחלשות השקל בעקבות ההפיכה המשפטית, הריבית עוד תמשיך לעלות. אז מה תעשה הריבית ברמה הזו למשקי הבית ולמגזר העסקי, האם הפתרונות שמציעים הבנקים במשכנתאות יספיקו, ומה עוד עלול להסלים את המצב.

1. נורת האזהרה ושמה יחס ההחזר להכנסה

בציבור מרגישים את המחיר הכואב של עליית הריבית דרך המשכנתא, שהיא ההלוואה הגדולה ביותר שלוקח משק בית. ההתייקרות הממוצעת בהחזר החודשי כבר לא ברמה של 200–300 שקל (לא נעים אך ניתן לספיגה ברוב המוחלט של המקרים), אלא כבר מגיעה לכיוון ה־900 שקל. זה כמובן ממוצע, ומשקי בית רבים (בעיקר אלה שלקחו משכנתא בשנתיים האחרונות) כבר חצו את רף האלף שקלים בהתייקרות ההחזר החודשי, שמהווה מכה משמעותית. נתוני התייקרות המשכנתא משקפים תמונה חלקית בלבד. רוכשי דירות רבים ניצלו את הריביות הנמוכות שהיו בשוק עד לפני שנה, ונטלו במקביל גם הלוואות רגילות, ששימשו כהון עצמי לרכישת הדירה. אלה הלוואות שמראש הריבית שלהן גבוהה יותר, הן לרוב צמודות במלואן לשינוי בריבית הפריים והן גם ניתנות לתקופה קצרה יותר. המשמעות היא שהתייקרות ההחזר החודשי שלהן דרמטית ומתווספת גם היא להתייקרות המשכנתא.

חשוב לציין, אין כרגע עלייה בהיקף הפיגורים. ראשית, מוסר התשלומים בישראל בכלל ובכל הנוגע למשכנתא בפרט נחשב לגבוה, ומשקי בית עושים הכל בכדי לא להגיע למצב שבו הם מפגרים בתשלומים. אולם בכל חודש שעובר והעלייה בהחזר החודשי רק מתגברת, גוברת השחיקה של החוסן הפיננסי של משקי בית רבים.

על רקע המצב הזה החלו הבנקים להציע כלים שונים שאמורים לסייע לבעלי המשכנתאות. לרוב מדובר בפריסה, שיש לה כמובן מחיר בדמות ריבית דריבית, אולם אם אין ברירה, זה פתרון שצריך להשתמש בו.

מטרת הבנקים בהצעות השונות היא למנוע משבר, שכן התמודדות עם לווים שייקלעו למשבר, היא בעיה גם לבנק: ראשית הוא צריך לבצע הפרשות להפסדי אשראי, שנית תרחיש של פינוי מדירה זה משהו שבנקים יעשו הכל כדי להימנע ממנו, שכן הוא יגביר את המחאה והביקורת הציבורית נגדם. בנוסף, הליכים משפטיים מול לווים הם יקרים ומורכבים. הרבה יותר קל ומשתלם לבנק לתת ללקוח פריסה, שתאפשר לו להמשיך ולעמוד בתשלומי המשכנתא.

אמנם אין עלייה בהיקף הפיגורים, אבל הצעדים שעליהם הודיעו הבנקים נבעו מעלייה בפרמטר אחר: יחס ההחזר מתוך ההכנסה. עלייה בפרמטר שכזה היא נורת אזהרה, שעלולה להיתרגם לעלייה בפיגורים.

יחס ההחזר להכנסה הוא למעשה כמה מהווה ההחזר החודשי של המשכנתא מתוך סך ההכנסות של משק הבית. נהוג להעריך שיחס החזר של מעל 30% הוא גבוה, ומעל 40% כבר מסוכן. עלייה בפרמטר הזה משמעותה שלמשק הבית קשה יותר לעמוד בהחזר החודשי.

לא מתפרסמים נתונים עדכניים על יחס ההחזר להכנסה בתיק המשכנתאות, אבל מדי חודש מתפרסם הנתון העדכני של המשכנתאות החדשות שניתנו באותו חודש, שכולל גם את פרמטר יחס ההחזר להכנסה.

מהנתונים, שמפרסם בנק ישראל, עולה כי בשנים האחרונות, ועוד לפני עליית הריבית, נרשמה הרעה בפרמטר זה. ההרעה נבעה מהתייקרות מחירי הדירות, שאילצה את משקי הבית לקחת משכנתא גבוהה יותר ממה מבעבר. כך למשל, אם בתחילת שנת 2020 רק 28.5% מהמשכנתאות ניתנו ביחס החזר גבוה (יחס של מעל 30% מההכנסה), הרי שבדצמבר אשתקד משכנתאות אלה כבר היוו 47.4% מסך המשכנתאות שנלקחו באותו החודש, קרי קרוב למחצית מהמשכנתאות. כל אלה נתונים שמתייחסים כמובן ליום נטילת המשכנתא. עליית הריבית רק מרעה את היחס הזה, שכן היא מגדילה את ההחזר החודשי.

מה שעלול להרע עוד את הפרמטר הזה, ולהוות גיים צ'יינג'ר שיגדיל גם את היקף הפיגורים, הוא עלייה באבטלה. הכוונה לא למשבר עמוק בשוק העבודה, אלא אפילו עלייה באבטלה לכיוון ה־5%–6%, נתון שבמונחים רב שנתיים אינו נחשב גבוה מאד.

הצעדים שעליהם הודיעו הבנקים נבעו מעלייה בפרמטר אחר: יחס ההחזר מתוך ההכנסה. עלייה בפרמטר שכזה היא נורת אזהרה, שעלולה להיתרגם לעלייה בפיגורים

עלייה כזו באבטלה תקטין את ההכנסות של משק הבית, ובשילוב הריבית הגבוהה תהפוך את המשכנתא לגורם שנוגס דרמטית בהכנסות משקי הבית. ניקח למשל משק בית, שיחס ההחזר להכנסה של המשכנתא גדל בעקבות עליות הריבית ל־45%. נניח שאחד מבני הזוג מפוטר, כך שההכנסה של משק הבית יורדת ב־30%. אירוע שכזה יגרום לכך, שהמשכנתא כבר נוגסת ביותר מ־60% מההכנסות של משק הבית. זה נתון דרמטי שיקשה על משק הבית לתפקד ולעמוד כנדרש בפירעון המשכנתא.

ההצעות של הבנקים לדחייה ופריסת תשלומים מספיקות אולי כרגע, אבל הן לא יספיקו אם נגיע לשלב הבא של עלייה באבטלה. העלייה באבטלה היא בהחלט תרחיש סביר בהתחשב בכך שעליית הריבית והיחלשות השקל מאטות את פעילות המשק.

2. עליית הריבית מרסקת את מניות הנדל"ן

רבות דובר על העול על משקי הבית, אך עליית הריבית היא גם בשורה קשה למגזר העסקי, במיוחד לחברות שהתמנפו משמעותית בשנתיים האחרונות. היציאה ממשבר הקורונה הביאה לריבאונד בכלכלה הישראלית, ולעלייה בביקוש לאשראי עסקי, שתודלק על ידי הריבית האפסית. התוצאה: האשראי העסקי בבנקים זינק ביותר מ־50% בשלוש השנים האחרונות ל־472 מיליארד שקל, נכון לנובמבר האחרון.

המפקח על הבנקים יאיר אבידן. האשראי העסקי בבנקים זינק ביותר מ־50% בשלוש השנים האחרונות | צילום: דוברות הכנסת/ נועם מושקוביץ

אלא שחגיגת האשראי הזו הולכת ומתייקרת: בעוד הריבית הממוצעת לעסקים הגדולים עמדה על 1.95% בלבד במרץ אשתקד, נכון לנובמבר (קרי לפני שתי העלאות הריבית האחרונות) היא כבר הגיעה ל־4.82%, כלומר יותר מהכפילה את עצמה.

מה בעצם המשמעות של התייקרות הוצאות המימון. ניקח לדוגמה חברה שרק לפני שנה נטלה הלוואה שהריבית עליה היא 3.6% (פריים פלוס 2%), פתאום היא מוצאת את עצמה עם הלוואה בריבית של 7.75%. זו עלייה דרמטית בהוצאות המימון לעסקים רבים: אם למשל חברת נדל"ן נטלה הלוואה של חצי מיליארד שקל לרכישת קרקע (מה שקרה בשנתיים האחרונות), בתוך פחות משנה הוצאות המימון שלה גדלו ב־20 מיליון שקל.

זו אינה הצרה היחידה שעסקים מתמודדים איתה. עסקים רבים מתמודדים גם עם התייקרות בחומרי הגלם בעקבות עליית האינפלציה, וכעת גם בעקבות היחלשות השקל. לא בכל התחומים ניתן לגלגל את העלייה הזו במלואה על הלקוחות, מה שלוחץ על הרווחיות, וביחד עם העלייה בהוצאות המימון פועל כתנועת מלקחיים.

בשנים האחרונות מנוע הצמיחה באשראי העסקי בבנקים היה שוק הנדל"ן, כאשר הנחות העבודה הן של הקבלנים והן של הבנקים היו שמחירי הדיור ימשיכו לעלות, ולכן הבנקים הסכימו לממן קרקעות יקרות וגם להגדיל את יחס המינוף בהלוואה, עד שבנק ישראל התערב.

אלא שהתחזיות האופטימיות הללו מתבדות: נראה שמחירי הנדל"ן מתחילים להיבלם, אך חמור מזה - היקף העסקאות נמצא בירידה חדה בשל עליית הריבית שמייקרת את המשכנתאות. זאת בתוספת העלייה הצפויה בהוצאות המימון עלולים לגרום ללחץ אצל חלק מהקבלנים. ואכן החשש מהרעה בתוצאות של חברות הנדל"ן עד כדי סיכון ליציבות חלק מהן, משתקפת היטב במניות המגזר. מתחילת החודש איבד מדד הנדל"ן יותר מ־10%, כאשר רק ביומיים האחרונים הוא ירד ביותר מ־6%.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון. העלה את הריבית בלמעלה מ־4% בעשרה חודשים | צילום: אלכס קולומויסקי, אוראל כהן

מי שעוד חשופים לעלייה בריבית הם פרויקטים מניבים למיניהם (כמו בנדל"ן או באנרגיה). בפרויקטים כאלה הוצאות המימון משמעותיות, והן הולכות ומתייקרות. מולן עומד זרם ההכנסות, שהרבה פעמים הוא קבוע ומסתמך על חוזים ארוכי טווח.

בנוסף לכך, חלק מהביקוש לאשראי בשנתיים האחרונות הגיע מחברות, שביקשו להגדיל מלאים כחלק מהמסקנות של משבר הקורונה שפגע בשרשראות האספקה. כעת החשש הוא שלאור הצפי להאטה במשק, אותן חברות יישארו עם מלאי גבוה מחד והוצאות מימון תופחות מאידך.

עליית הריבית תגדיל את שיעור החברות שייקלעו לקשיים ולהסדרי חוב. בעיות כאלה לא נחשפות מהר כל כך, אלא שהאצת קצב עליית הריבית לצד העלייה באינפלציה והיחלשות השקל עלולות לחשוף אותן מוקדם מהצפוי

החברות הגדולות עוד יכולות להישען על עודפי רווחים שרבות מהן צברו בתקופת הגאות של השנתיים האחרונות, ושיסייעו להן לצלוח את התקופה הקרובה. אולם מה יקרה עם עסקים קטנים - לרובם אין עודפי הון משמעותיים, והם צריכים להתמודד גם עם עלייה בהוצאות המימון לצד האטה במכירות או שחיקה ברווחיות.

בשורה התחתונה, עליית הריבית תגדיל את שיעור החברות שייקלעו לקשיים ולהסדרי חוב. בעיות כאלה לא נחשפות מהר כל כך, אלא שהאצת קצב עליית הריבית לצד העלייה באינפלציה והיחלשות השקל עלולים לחשוף אותן מוקדם מהצפוי.

3. חסרונות הביזור

בהנחה ואכן ניקלע למשבר עם עלייה בכשל בהלוואות, זה יהיה משבר שונה ממשברים קודמים. ניקח למשל את המשבר של שנת 2008 הוא פגע אז בעיקר בטייקונים, שכולם ידעו מי מהם, והמלווים שלהם היו בעיקר הבנקים והמוסדיים הגדולים דרך שוק האג"ח. היום התמונה הרבה פחות ברורה לניהול משבר חוב, ברמת המשק, אם נגיע למצב שכזה, שכן השוק הרבה יותר מבוזר. ראשית, בצד הלווים - חלק מרכזי מצמיחת שוק האשראי בשנים האחרונות הגיע ממשקי הבית והמשכנתאות.

בצד המלווים - הפעם יש שוק אשראי חוץ בנקאי שצמח בשנים האחרונות בחסות הריבית האפסית במשק. מדובר בשוק שאין עליו כמעט פיקוח, ושאין אפילו נתונים מלאים על היקף פעילותו או על מצב תיקי ההלוואות. מדובר גם בשוק צעיר, שעוד לא התמודד עם תקופה של האטה במשק וגל של הלוואות בקשיים. בניגוד לבנקים שנהנים מכריות הון משמעותיות, לחברות האשראי החוץ־בנקאי אין לרוב הון עצמי גדול במיוחד, ולכן נפילה של לווים רבים עלולה לזעזע אותן ולאיים על פעילותן.

כל אחד מהשחקנים בשוק ההלוואות יכול ללכת בכיוון אחר, חלק להיות יותר אגרסיביים מול הלווים וחלק פחות, ולכן אם ניקלע למשבר חוב, היכולות לנהל אותו ברמת המדינה תהיה הפעם קשה ומורכבת הרבה יותר מבעבר.