לבטל רפורמות זו לא תוכנית עבודה

בשבועיים האחרונים, מאז פרסום תוצאות הבחירות, מתנהל המשא ומתן הקואליציוני מעל דפי העיתונים ומעל מסכי הטלוויזיה. הקוראים והצופים המותשים נחשפים כך לדרישות של המפלגות השונות וזוכים לצפות בקדימון לתוכניות העבודה של ממשלת ישראל הנכנסת.

ניתן לחלק באופן סכמטי את הדרישות הקואליציוניות החדשות לשתי קטגוריות. הקטגוריה הראשונה מתייחסת ליוזמות חדשות שהממשלה תנסה לקדם, ואלו כוללות בין השאר את פסקת ההתגברות, את פיצול תפקיד היועמ"שית, הסדרת המעמד החוקי של ההתנחלויות המבודדות והגדלת הקצבאות לאברכים. גם אם תרומתן של הדרישות הללו לדמוקרטיה ולכלכלה הישראלית שנויה במחלוקת בלשון המעטה, בטור זה נידרש דווקא לסוג השני של הדרישות הקואליציוניות, אלו שמתבטאות בדרישות החוזרות ונשנות לבטל את "גזרות" הממשלה הקודמת.

הדרישות הללו, שמגיעות בעיקר מהמפלגות החרדיות והליכוד, קוראות לבטל פחות או יותר את כל המהלכים שקידמה הממשלה הקודמת: המס על השתייה הממותקת ועל הכלים החד-פעמיים, היוזמות הנקודתיות ללימודי ליבה במגזר החרדי ורפורמות הסלולר והכשרות. לדרישות הללו, שכולן מתייחסות באופן כזה או אחר למגזר החרדי, נוספו כעת גם דרישות לביטול רפורמת אגרות הגודש, ביטול רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית "דרך שווה", ביטול הרפורמה בחקלאות ואף קולות הקוראים לעצור את פרויקטי הרכבת הקלה בירושלים העוברים דרך השכונות החרדיות בצפון העיר.

הרפורמות שקודמו בממשלה הקודמת אינן מושלמות, וייתכן שראוי אף לתקן ולעדכן את חלקן. יחד עם זאת, אי אפשר שבמדינה כמו ישראל, בה כל שני וחמישי מחליפים ממשלה, יעסוק הדרג הנבחר בביטול המעשים של קודמיו. אזרחי המדינה, כמו גם המגזר העסקי, מתכננים את תוכניותיהם לפי הצהרות הממשלה. לא ייתכן שחקלאי ישקיע מיליונים בשביל להתאים את המשק שלו לדרישות הממשלה ואז יגלה כי דרישות אלו בוטלו, משפחה שרכשה דירה ליד הרכבת הקלה לא צריכה לגלות בוקר אחד שהקו נעלם, ואותו דבר לגבי חברה בינלאומית שתכננה להגיש הצעה במכרז שנגנז.

ביטול פרויקטים והחלטות ממשלה קודמות זה מתכון ודאי לחוסר משילות ולשיתוק, שייפגע בשלב הראשון באזרחי המדינה, ובטווח הארוך גם בתדמית של ישראל ובדירוג האשראי שלה.