חייבים להחליף את דור ההנהגה בישראל - המדינה זקוקה לאתחול מחדש

בעיצומו של הסכסוך הנוכחי, הנוף הפוליטי נמצא בדחף יתר. הקואליציה בראשות נתניהו מגבשת את כוחה באופן אקטיבי ואינטנסיבי, בניסיון להבטיח כהונה לארבע השנים הבאות. לעומת זאת, האופוזיציה נראית מבושמת, מושפעת מתוצאות סקר מפרגנות אך בה בעת, מפורדת ומסוכסכת עם עצמה.

בכל הקשת הפוליטית, יש תחושה של קיפאון. לשני צידי המפה הפוליטית לא ברור שמפץ גדול מתחולל כאן. שקרסו, לא רק הקונספציות הצבאיות, אלא גם הקונספציות הפוליטיות ובעיקר החברתיות בארצנו הכאובה והכועסת.

מצב זה משקף, כמעט כמו בתמונת מראה, את ההשלכות של מלחמת יום הכיפורים. אז, נראה היה שהאליטה הפוליטית לא מודעת לצורך בשינוי, עד שדמויות כמו מוטי אשכנזי, בגיבוי ותיקי מלחמה, סימנו שינוי בסטטוס קוו. דבר זה הוביל להקמת ממשלת רבין, המורכבת מחברים שאינם קשורים ברובם במחדלי המלחמה.

היום, בשנת 2023, על ישראל לאמץ שינוי פרדיגמה. הבחירה היא לא רק בין הקואליציה הנוכחית לאופוזיציה, אלא בין ההנהגה הוותיקה, זו שהנהגתה ערערה את החברה הישראלית והפרידה בה שוב ושוב, לבין דור חדש וצעיר יותר. הדור הזה, לאחר שנשא בנטל המלחמה ושילם את המחיר, אסור שיהיה מוכן להפקיד את ניצחונותיו הקשים בידי אלה שהובילו אותנו לאסון הכבד, למשברים העמוקים בעם ובחברה.

אנו זקוקים למנהיגות צעירה ורעננה. הנהגה שתוכל לאתחל את המדינה מחדש. הנהגה המובילה את הצמרת החברתית והעסקית שלנו והמורגלת בתהליכים שכאלה. קיים צורך אמיתי בבניה מחדש של הנהגת המדינה, תחת ערכים משותפים, תוך החלפה של רבים מנבחרי הציבור, אשר הביאו אותנו לרגע הזה.

הספקנים אולי יחשבו שזה לא מציאותי, אבל ההלם שחווינו ב-7 באוקטובר, בתוך חגיגות שמחת תורה, היה בעצמו מעבר לאמונה. חמישים שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, טענו שלמדנו את הלקח שלנו, ונשבענו שלעולם לא להיתפס שוב. אם נמשיך בדרך של עימות פנימי, של מלחמות היהודים, כשחלקנו יקריב מגופו וממונו בעוד החלק השני מנצל את האומה, משחית אותה ואינו נושא בנטל, הרי ברור היכן נמצא את עצמנו. הצורך בפעולה ברור.

השאיפה חייבת להיות שאת המדינה יובילו אלה הנושאים בנטל הכלכלי והצבאי – הם משלמים את המחיר. בעוד אלה שמכתיבים את מה שקורה כאן הם אלה שלא נושאים בנטל. דרושה אמנה בין כולם לקביעת השאיפה לשוויון בנטל, תוך הסכמות רחבות כפי שהתקופה מחייבת.

אם ברצוננו להימנע מהחרפה ההיסטורית של עדים ל'חורבן הבית השלישי" בעשור השמיני של אומתנו, זוהי עת לשינוי דחוף. לפיכך, חובה עלינו ליזום "ריסטארט" מדיני וחברתי. לכבוד הנרצחים, החטופים, הפצועים והנופלים. לכבוד חיילינו ובני משפחותיהם. מגיעה להם הנהגה המחויבת אך ורק לרווחת האומה ובטחונה, כזו שיכולה להחזיר אותנו לעקרונות וערכי היסוד של המדינה.

הזרזים למהפכה זו יהיו הלוחמים הצעירים שחוזרים למולדת שנראה כי חמקה מהחלומות והביטחון שעליהם נלחמו. עכשיו זה הזמן לפעולה נחרצת, לא רק למילים. אני קורא לגורמים מובילים בישראל להצטרף לקריאה ולפעול למימושה.

יוסי רוזן הוא יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה