גיא מזיג: "אני צריך גרסת פרו מקס של עצמי"

גיא מזיג

גיל: 44 • מקום מגורים: כפר סבא

• מצב משפחתי: נשוי + 3 בנות

• מוזיקאי, מלחין וגיטריסט. הוציא שני אלבומי סולו ושניים בדרך. בעקבות הביקוש הרב התאחדה להקת "הדורבנים" שהקים לסיבוב הופעות. יופיעו השבוע בהאנגר 11 תל אביב (סולד אאוט) ובאמפי קיסריה ב־18 וב־20 במאי

איפה אנחנו תופסים אותך?

"סיימתי חזרה עם 'הדורבנים' (איל מזיג, איתי גלוסקא, עידו ‘זיגו’ אופק ורון אלמוג) ובדרך לעבודה על שיר ל‘זיכרון בסלון’ של גלגלצ, שבו נפגשים אמנים ויוצרים שירים חדשים שירכיבו את פסקול השואה".

איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?

"בבית. מקפה שחור ועד לכל מיני וריאציות של אספרסו וקפוצ'ינו במכונה הביתית".

עם מי היית רוצה לשבת על בירה?

"כרגע ממש בא לי לשבת עם הפיזיקאי ניקולא טסלה (על שמו קרויה יחידת המדידה לעוצמת שדה מגנטי — מנ"ש), כי הוא גאון מטורף שהקדים את זמנו ורציתי להבין מאיפה החיבור הבלתי אמצעי לידע קוסמי כל כך מטורף. אני מקנא בזה קצת. במוזיקה הייתי הולך על באך".

על מה אתה עובד עכשיו?

"על שני אלבומים. הראשון של שיתופי פעולה עם יוצרים שאני עדיין לא מגלה מי הם. השני שלי נטו. אני עובד על שניהם ובמקביל אנחנו בחזרות קדחתניות למופע של 'הדורבנים'. זו פעם ראשונה שלנו בקיסריה. אנחנו להקה של קשר קרוב והמופע צריך להיות משפחתי, אז קיסריה זה המקסימום שנלך. אני גם מתזמר לפילהרמונית ועף על זה בטירוף".

מה השריטה שלך?

"משחקי מילים זו אחת השריטות הקשות, בקטע קיצוני, לא בדיחות אבא. זה התחיל מתקופת ‘הדורבנים’ ונשאר. זה תרגול בלא לשמוע דברים כפי שהם אלא לנסות להביא יקום מקביל שבו אותו סאונד מקבל ישות שונה לחלוטין. סתם דוגמה בשלוף, אם מישהו אומר ‘עשיתי ניתוח אפנדציט’, אז זה ישר Up and that's it".

מה העצה הכי טובה שקיבלת?

"למדתי שבע שנים קונג פו וקיבלתי שם עצה שהולכת איתי לכל דבר בחיים: להיות קשה כשצריך ולהרפות כשצריך, אבל לא להיות באותו מצב כל הזמן. אפשר ליישם את זה על כל דבר. אני למשל מנגן יותר טוב מאז".

איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?

“הייתי רוצה לחיות 1,000 שנה, כי יש הרבה דברים שאני רוצה לעשות בעולם הזה ואני מתחיל להרגיש שצריך להתמקד ולא בא לי להתמקד. אני אעשה מה שצריך ואחרי זה בא לי עוד 80 קריירות".

מי בעיניך האדם הכי סקסי?

“אין לי תשובה טובה לזה כי יש הרבה תמהילים נכונים. המראה הוא לא תמיד הדבר שבפרונט, אלא משהו שרואים בתוך העיניים, בנשמה. ההגדרה הרגילה של מה זה סקסי קצת משעממת אותי ולכן קשה לי להגיד".

למה אתה מתגעגע?

"לתקופה שבמיינסטרים היה יותר עושר במוזיקה. אני מרגיש היום פוקוס אחר וזה טוב ויפה, אבל חסרה לי יותר משמעות במוזיקה שבמיינסטרים".

איפה הכי היית רוצה לגור?

"מלא מקומות. הוואי למשל. החלום זה לגור בבקתה גדולה באמצע ג'ונגל פראי שמטר ממנו זה הים".

על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?

"אני מודה שיש לי איזו בעיית נעלים קלה. אני מרגיש שאני צריך את כל הדגמים שאני אוהב. אבל אנחנו מנסים להיגמל. וגם גיטרות אני מרגיש שאף פעם אין מספיק: שואלים כמה גיטרות גיטריסט צריך? והתשובה היא: 'רק עוד אחת'".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?

"לשפר, לא לשנות. הייתי רוצה לשפר הכל, להיות גרסת הפרו מקס של מה שאני כבר. לפעמים כשאני נתקל באנשים שלא חושבים בראש שלי, אני לא מבין איך זה קורה, ויכול להיות קצר. הייתי רוצה להבין שלא הכל ברור לכולם, כמו שלא הכל ברור לי. שיהיה לי יותר אורך רוח במקומות האלה".

על מה יש לך רגשות אשם?

"די זנחתי את רגשות האשם. אנחנו בני אדם, טועים ונכשלים בכל יום. רגשות אשם הם משקולת לא רצויה".

מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?

"שהתגברתי על מחלת הפרפקציוניזם הקשה שלי והוצאתי את השירים כמו שהם יצאו. פעם, אם זה לא היה הדבר הנפלא שאני מדמיין בראש, לא שחררתי. ואז הבנתי שאפשר להגיע לתוצאות האלה קצת אחרת. זה הישג עבורי".

מה מפחיד אותך?

"מלחמת אחים. כתבתי בעבר שני שירים בנושא: ‘לבד במדבר’ ו’אנחנו’. שניהם נובעים מהפחד הזה של השסע. הנושא הזה מדיר שינה מעיניי".

מה עושה אותך מאושר?

“כשאנחנו יחד המשפחה בטיול מדהים, וכשהקהל שר את השירים בהופעות: פתאם 1,000 איש שרים את מה שכתבת לבד בבית, אלה רגעים שרק חלמתי והתגשמו".

מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?

"יצירתיות".

איזו תכונה אתה הכי מעריך אצל החברים שלך?

"התמימות שאחרי אובדן התמימות: אחרי שאתה כבר הכי לא תמים בעולם — לחזור ולבנות תמימות מודעת שדווקא באה מהמילה שלמות. לא לתת לדברים הפחות טובים לפגוע בשלמות".

מי האמנים שהכי השפיעו על יצירתך?

"סטיבי וונדר, הביטלס, קווין, כוורת, גרי אקשטיין, יוני רכטר, שלמה גרוניך. פיליפ ק.דיק, איין ראנד. ועוד המון".

אם לא היית מוזיקאי מה היית עושה?

"מכדורגלן, שזה כבר פחות סביר, ועד להייטק. אני מרגיש שהאפשרויות בלתי מוגבלות. אני מתעניין בכל כך הרבה דברים ולכן אמרתי שאני צריך לחיות 1,000 שנה כדי להספיק".