"האונליין מהווה 14% מהמכירות. זה מחייב לתמוך בשתי זירות"

״לצד ההאצה הטכנולוגית והכלים החכמים ששואפים ליצר פרסונלזציה באתרים, צריך לזכור שהאונליין מהווה 14.5% מהמכירות, כך ש-85.5% מהקניות עדיין מתבצעות בחנויות הפיזיות. הצמיחה באונליין התרחשה במקביל לעלייה במכירות החנויות הפיזיות, ומחייבת לתמוך בשתי הזירות״. כך הסבירה לנור דניאל, מייסדת משותפת ומנכ"לית Drill, חברת סטארט-אפ ישראלית המפתחת כלים טכנולוגיים לשיפור תהליכי השיווק והמכירות של יצרנים בתחום מוצרי הצריכה ורשתות מזון קמעונאיות. לחברה IP ייחודי שמתבסס על תחום מדעי המוח ופסיכולוגיה עם מחקרים שבוצעו במעבדה בישראל.

״בעוד הרשת יכולה לנתח את התנהגות הרכישה של הצרכן, כמה זמן השתהה באתר, איך עבר ממוצר למוצר חלופי ועל מה החליט לוותר, בסוף הצרכנים הולכים לחנות והקמעונאים לא יודעים את המידע הזה״.

דניאל הוסיפה: "יש לצרכן הרבה משימות בכל יום, לקנות מזון, בגדים, מחשב, וטלפון חדש, ואת הכל ניתן להזמין או להגיע פיזית לחנות ולקנות. אחרי הקורונה גילינו שקיימת 2 תופעות חדשות של מסע קניות. אחד שמתחיל באון ליין, כשאנחנו מוצאים איפה המבצע הכי משתלם ונוסעים לסניף עם ההצעה הכי שווה האחר, שמגיעים לחנות, מודדים ומנסים, אבל בסוף יוצאים מהחנות בלי לקנות דבר, כי בזמן שהיינו בחנות, בדקנו איפה אפשר להזמין את המוצר באונליין במחיר הכי נמוך. מה שזה אומר למעשה זה שלא נוותר על מטרנה, על נייקי או על הבושם, אבל לרשתות אבדה הנאמנות של הצרכנים שהיתה להם בעבר״.

כנס גוגל איקומרס: לנור דניאל, מייסדת משותפת ומנכ"לית Drill | צילום: אוראל כהן

דניאל הדגישה כי התופעות החדשות מחייבות את הקמעונאים בחנויות הפיזיות, להגיע לכלים שמאפשרים לדעת למה לא קנינו: ״באפליקציות אפשר לשער מה קרה, אבל בחנויות לא באמת יודעים. אם ניתן היה לדעת, אפשר היה לראות שהלקוח הריח בושם ועיקם את האף, או שאהב, אבל הסתכל על מדבקת המחיר ונרתע, או לחלופין, שבן הזוג שלו האיץ בו למהר לסידור הבא שיש להם באותו בוקר״.

״בסוף, הייתה סיבה שלא רכשתי בין אם באונליין או בחנויות הפיזיות. הקמעונאים צריכים להסתכל על הצרכן גם בחנויות הפיזיות ולמשוך אותו עם קופון הנחה או בדרך אחרת״.