נזקי שיטפונות בכפר בצפון איטליה, בשבוע שעבר | צילום: REUTERS/ Claudia Greco
ענקיות הביטוח נכנעו לטרור פוליטי ונסוגו מברית אקלימית
תשע חברות מובילות, בהן AXA, לויד'ס ואליאנץ, נטשו את הברית הגדולה מסוגה במגזר הביטוח לצמצום פליטות פחמן. הטריגר: איומי רפובליקנים בארה"ב הטוענים להפרת חוק ההגבלים העסקיים וחשש החברות לאבד נתח מהשוק האמריקאי
בתוך 36 שעות נטשו שש חברות ביטוח מובילות את הברית האקלימית הגדולה ביותר שנחתמה במגזר שלהן, זו שסיפקה השראה לחברות ברחבי העולם: יישור קו עם הסכם האקלים העולמי וחתירה לנייטרליות פליטות פחמן עד אמצע המאה.
אחרון הפורשים היה תאגיד הביטוח הבריטי לויד'ס, המספק שירותים ביותר מ־200 מדינות. קדמו לו AXA ו־SCOR הצרפתיות ואליאנץ מגרמניה. עזיבתה של AXA ראויה לציון, שכן החברה עמדה בראש הברית. הסיבה לפרישה: חברות בעלות חשיפה גבוהה בארה"ב מצאו את עצמן בליבו של דיון פוליטי סוער, וכעת הן חוששות מפני איום משפטי־פוליטי של תובעים רפובליקנים, המאשימים את הקבוצה בהפרת הגבלים עסקיים.
היוזמה יצאה לדרך ביולי 2021, כאשר לקראת ועידת האקלים בגלזגו שבסקוטלנד, שמונה חברות ביטוח אירופיות מובילות השיקו את ברית הביטוח נטו־אפס (NZIA) תחת חסות האו"ם ובתמיכת נגיד הבנק האנגלי לשעבר, מארק קרני. במסגרת הברית התחייבו החברות להתאים את פרופיל התיקים הביטוחיים שלהן לתמיכה ביעדי המדינות להגבלת ההתחממות הגלובלית לעלייה של פחות מ־2 מעלות צלזיוס, בהשוואה לרמות הטרום תעשיתיות. למרות שלא הגדירה יעדים או התחייבויות קשיחים, היוזמה נתפסה כבשורה, שכן חברות הביטוח משמשות גלגל הצלה לפרויקטים של פחם, נפט וגז. אלה תלויים במימון ובביטוח ממקורות חיצוניים, בעידן שבו העולם מחוייב למעבר לאנרגיה מתחדשת.
ההתנתקות הפתאומית של חברות הביטוח מהברית שהרבו להתגאות בה נקשרת לסערה הפוליטית המתחוללת בארה"ב סביב נושא האקלים, סערה ממנה החברות מעדיפות להתרחק, פן ייקלעו לזירה המבעבעת שבה מתגוששים דמוקרטים ורפובליקנים. לאחרונה, רפובליקנים פתחו בקמפיין נגד מוסדות פיננסיים המשתפים פעולה עם ניסיונות עולמיים לרסן את פליטת הפחמן, מתוך מטרה כפולה: לנגח את האג'נדה של ממשל ביידן ולהגן על תעשיית הנפט והגז בארה"ב. הרפובליקנים, יחד עם 23 תובעים כלליים, הפנו לאחרונה את חציהם נגד אותה התאגדות של חברות הביטוח, וטענו שהקבוצה עלולה להפר את חוקי ההגבלים העסקיים הפדרליים והמדינתיים על ידי פעולה משותפת להפחתת פליטת הפחמן של לקוחותיהן.
הפרישה של נתח כה משמעותי מחברות הביטוח הגדולות בעולם היא מכה למאמצי האו"ם לרתום את המוסדות הפיננסיים העולמיים, כדי לנסות ולהפחית את הפליטות. מומחים משפטיים טוענים, כי המתנגדים ייתקלו בקושי רב בבואם להגיש תביעה בהתבסס על כללי הגבלים עסקיים, נגד חברה המשתפת פעולה בהתמודדות עם שינויי אקלים באמצעות ברית. במקביל, אנליסטים סבורים כי הצעדים הזהירים נובעים בעיקר מחששות לאובדן עסקים בארה"ב והרצון לא להיתפס כצד בוויכוח. המהלך מציף תהיות לגבי כדאיות הקואליציה, שכן מאז חודש מרץ פרשו תשע מתוך 30 חברותיה ובשורותיה נותרו בעיקר חברות קטנות ובינוניות שאינן פעילות משמעותית בשוק האמריקאי.
חלק מהחברות, ובהן לויד'ס ומינכן רה, ציינו כי ימשיכו לפעול בנפרד למימוש התחייבויותיהן האקלימיות. מינכן רה ציינה כי "זו הזדמנות לפעול להשגת היעדים מבלי לחשוף את עצמנו לסיכונים מהותיים בהגבלים עסקיים". אלא שלא הכל בטוחים שהחברות ימשיכו ביוזמות. ביום שישי אמר דובר "קואליציית הברית הפיננסית של גלזגו לנטו אפס", הגדולה מסוגה מקרב המוסדות הפיננסיים, כי "ההתקפות הפוליטיות מפריעות למאמצים העצמאיים של חברות הביטוח לתמחר סיכונים אקלימיים, מה שיפגע במבוטחים, במשקיעים ובכלכלות מקומיות".
האשמה העיקרית לשינויי האקלים מוטלת על דלקי מאובנים, ולכן, ההתחייבויות העולמיות כרוכות בצמצום השימוש בהם. פרויקטים חדשים של שדות נפט וגז מפחיתים את הסיכוי של האנושות לעמוד ביעדי האקלים שהציבו מדינות העולם, שכבר כעת השגתם נמצאת בספק. בדו"ח שפרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית לפני כשנתיים, היא הזהירה כי כדי לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות, על המדינות לחדול לאלתר מהשקעות בפרויקטים חדשים של נפט, פחם וגז. הדו"ח גם קבע שעד 2050 ייצור הגז חייב לרדת ב־55% ותפוקת הנפט ב־75%, והצטרף בכך לקביעת האו"ם, לפיה בעשור הקרוב ייצור נפט וגז חייב להתכווץ ב־4% ו־3% בשנה.
גם אם לא ברור האם בריחת חברות הביטוח סותמת את הגולל על התחייבויותיהן האקלימיות, דו"ח גרינפיס שפורסם בשבוע שעבר מטיל ספק בפעילותן בתחום כבר עתה. חלק מהחברות, בהן מינכן רה וסוויס רה, אימצו הגבלות בנוגע לפיתוח פרויקטים חדשים של דלקי מאובנים. אך חברות דוגמת לויד'ס, AXA, SCOR ועוד, נותרו הרחק מאחורי ההצהרות הירוקות שלהן. כך, לפחות 69 חברות ביטוח תחת לויד'ס מבצעות חיתום ל־21 חברות המתכננות הקמת שדות נפט וגז, לרבות הרחבה משמעותית של השדות בנורבגיה. כך, גם AXA, Allianz ו־AIG. בגרינפיס טוענים, כי חברות הביטוח מצהירות שיעבדו עם מבוטחיהן לצמצום פליטות הפחמן, אך בפועל, הפעלת ביטוח לפרויקטים מזהמים מהווה רוח גבית לאווירת ׳עסקים כרגיל׳, במסגרתה דוהרת האנושות לכאוס אקלימי.