מה התגלה בפרשת הרוגלות מאז ועדת מררי

שנה חלפה מאז פרסם הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים את מסקנותיו ועד להחלטת הממשלה על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בפרשה. הצוות, המוכר כוועדת מררי, על שם המשנה דאז ליועמ"שית למשפט פלילי עו"ד עמית מררי שעמדה בראשו, הוקם בעקבות תחקירי "כלכליסט" על השימוש הלא חוקי, לא מפוקח ולא מבוקר שהמשטרה עושה נגד אזרחים בתוכנת הסייבר ההתקפי פגסוס של NSO. עוד קודם לכן הקפיא משרד המשפטים את שימוש המשטרה ברוגלות עד להסדרה חוקית של השימוש בהן. הסדרה כזו לא נעשתה, לא בתקופת שר המשפטים גדעון סער ולא תחת יריב לוין, חרף המלצות ועדת מררי בעניין.

דו"ח מררי: המשטרה חרגה מסמכות

דו"ח הוועדה קבע כי המשטרה שאבה באמצעות השתלת רוגלות מידע האגור בטלפונים ניידים בניגוד לדין, חרגה מסמכות שניתנה לפי חוק האזנת סתר, לא ניוונה את היכולות של הרוגלות כפי שטענה כדי למנוע איסוף מידע אסור מטלפונים, לא דאגה להליכי פיקוח ובקרה, לא פעלה בליווי יועצים משפטיים, הליכי האישור להפעלה של הרוגלות לא היו מספקים, ובהיעדר חקיקה הפעולות הוסתרו ממשרד המשפטים.

מאז פרסום הדו"ח התגלו ממצאים חמורים עוד יותר. הם נחשפו בפרפרזות (ידיעות מודיעיניות של המשטרה) שהוגשו בתיקים מתנהלים וכן בעדויות על היקף ואופן השימוש ברוגלות שנשמעו בדיונים בבתי משפט ובוועדת החוקה בכנסת. כך למשל, סגן ראש אגף החקירות במשטרה, תנ"צ יואב תלם, העיד בפברואר בדיון בתיק 4000 בבית המשפט המחוזי בירושלים כי "חלק מההפעלה של הרוגלות היה בניגוד לחוק".

דיון בוועדת החוקה: "כשל מערכתי"

בדיון במרץ בוועדת החוקה יועמ"ש המשטרה תנ"צ אלעזר כהנא אישר לראשונה כי "היו למעלה מאלף ניסיונות הדבקה ברוגלות על פני השנים". עו"ד מררי הוסיפה אז שהפעולות כללו גם חיפוש סמוי ולא חוקי. לדבריה, לאחר ההדבקה ברוגלה נשאב למחשבי המשטרה מידע שאסור היה לה לקחת מהנייד ויצר "תוצרים" של חיפוש סמוי, שאסור לפי החוק. בדיון אחר במאי בוועדה הודה כהנא ש"כשלנו במערכות הפנימיות של הייעוץ המשפטי למשטרה".

בדיון נוסף במאי בוועדת החוקה אמרה עו"ד מררי: "המשטרה ביצעה 1,086 הדבקות וניסיונות הדבקה ברוגלות מאז שהמערכת נכנסה לשימושה. זה כשל מערכתי וצריך להפיק הרבה לקחים. אף אחד אצלנו לא העלה על דעתו שהכלים להאזנת סתר עושים משהו שהוא לא האזנת סתר, עד החשיפה ב'כלכליסט' שגילתה לנו". בנוסף, בתשובה לשאלה האם המשטרה עשתה שימוש מודיעיני במידע שנאסף שלא כחוק, אמרה מררי כי "אנחנו לא אומרים שלא הייתה זליגה של מידע. אנחנו אומרים שמה שבדקנו מדגמית (25 בדיקות) לא מצאנו".

שופטים: לא הבנו את הפרטים הטכניים

מאז פרסום התחקיר ב"כלכליסט" סיפרו שופטים בדימוס שלא קיבלו מהמשטרה את המידע המלא בטרם חתמו על צווי האזנות הסתר. כך למשל, נשיא ביהמ"ש המחוזי בירושלים לשעבר דוד חשין אמר ל־ynet ש"הבעיה היא של כל המערכת ואיך שהיא פועלת. ברוב המקרים, הנשיא או הסגן שמעיין בחומר ייתן את הצו, אבל הוא יינתן מתוך הנחה שיתבצע כהאזנת סתר לפי החוקים". גם סגן נשיא המחוזי בירושלים לשעבר צבי סגל הודה בחדשות 13 שכשופט לא ידע את הפרטים הטכניים של מימוש צווי האזנות הסתר שאישר.

הפרקליטות והמשטרה: מודות בחריגה מצו ב־7 תיקים

מפרוץ הפרשה המשטרה והפרקליטות נאלצו לחשוף בשבעה תיקים שונים בבתי משפט שימוש שנעשה ברוגלות בחריגה מצווי האזנות הסתר שאושרו בבית המשפט, נגד כ־20 אזרחים, חשודים, בני משפחתם או מקורבים להם.

מדובר בפרשת הצוללות וכלי השיט, תיק 3000, בו נחשף שימוש ברוגלה נגד מיקי גנור, מפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום, עליזה בר יוסף, רעייתו של ראש המל"ל לשעבר אבריאל בר יוסף, ראש הסגל במשרד רה"מ לשעבר דוד שרן, נאשם נוסף ששמו לא פורסם ועד נוסף; בפרשת בזק, תיק 4000 בו מואשם רה"מ בנימין נתניהו בשוחד, נעשה שימוש נגד מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר ואיריס אלוביץ' (רעייתו של שאול אלוביץ'). במקרה של אלוביץ' ההדבקה כשלה ואצל פילבר צלחה ליום אחד בלבד; בפרשת טלגראס - רוגלות הושתלו בטלפונים של הנאשמים רן בוגנים ויפית דואר שמואלי, שהיו חלק מהאופרצייה הפלילית; התיק נגד ראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן - רוגלה הושתלה בנייד של בת זוגו מורן גנדלמן ובנייד נוסף לפחות של מעורב אחר בתיק; כמו כן נחשף שימוש לא חוקי ברוגלות ושאיבת מידע אסור מטלפונים של חשודים בתיק עבירות מס, בתיק סחיטה באיומים בשוק האפור ובתיק רצח כפול בטול כרם, כאשר בחלק מהמקרים גם נעשה שימוש אסור במידע שנשאב (פרטי יומנים, פתקים, אנשי קשר, רשימת אפליקציות ועוד).

פרקליט המדינה: נבדוק כ־200 "תיקי רוגלות"

מקרה תיק הרצח נחשף בתחילת יוני על ידי הפרקליטות, שהודיעה לביהמ"ש המחוזי בחיפה על משיכת ראיות מהתיק, "שהושגו באמצעות שימוש באמצעי לביצוע האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים (רוגלות) תוך חריגה מצו בית המשפט". הפרקליטות דיווחה אז שבבדיקה יזומה שערכה התברר שבפעם הראשונה "נעשה שימוש ראייתי במידע החורג מגדרי צו האזנת הסתר לתקשורת בין מחשבים".

מה שהתגלה בתיק הזה חמור: רוגלה הותקנה במכשיר של אחד החשודים, שנגדו לא הוגש כתב אישום, ואספה מידע שהועבר אחר כך לגורמים נוספים במשטרה. על יסוד אותו מידע שחרג מהצו, ביצעה המשטרה פעולת חקירה נוספת שהניבה תוצרים ראייתיים שהוכנסו לתיק החקירה, הוטחו בפני הנחקרים ואף הוגשו לבית המשפט כמוצג.

לאחר הגילויים בתיק החליט פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן על בחינת כל תיקי החקירה שבהם השתמשו ברוגלות והגיעו לפרקליטות (250-200 תיקים, על פי הערכות).