השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר | צילום: EPA/MENAHEM KAHANA / POOL
בפעם השנייה: בג"ץ אסר על בן גביר לתת הוראות אופרטיביות למשטרה בנוגע להפגנות
צו הביניים ניתן לאחר שהשר לביטחון לאומי הפר החלטה קודמת של בג"ץ בחודש מרץ האחרון שאסרה עליו לתת הנחיות למשטרה ביחס להפגנות שהתקיימו נגד המהפכה המשטרית. בן גביר: "החלטה מקוממת"
בג"ץ הוציא הבוקר (ד') צו ביניים שאוסר על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לתת הנחיות והוראות אופרטיביות למשטרה ב"דבר יישום מדיניותו בכל הנוגע למימוש זכות ההפגנה וחופש המחאה", כך לשון הצו שנתנו מ"מ נשיא העליון השופט עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ויחיאל כשר.
הצו ניתן במסגרת עתירות שאוחדו יחדיו כנגד התיקון לפקודת המשטרה ("חוק בן גביר") שהגישו התנועה למען איכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח, מפלגת העבודה, חברי הכנסת מיקי לוי ויואב סגלוביץ וגופים נוספים. זאת לאחר שבן גביר הפר החלטה קודמת בנושא של בג"ץ בחודש מרץ האחרון שאסרה עליו לתת הוראות אופרטיביות למשטרה ביחס להפגנות שהתקיימו נגד המהפכה המשטרית.
צו הביניים של השופטים הבוקר ניתן לאחר שגם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, קבעה בתגובה שהגישה בשבוע שעבר לבקשה להוצאת הצו שהגישה האגודה לזכויות האזרח, כי בן גביר "חרג מסמכותו והתערב בעבודת המשטרה" - כשהיא מתייחסת לציוץ שלו בטוויטר שהתייחס להפגנה נגד המלחמה שקיימה מפלגת חד"ש שהתקיימה בחודש נובמבר.
האגודה טענה אז בבקשה כי בן גביר פועל בניגוד מוחלט להנחיות היועמ"שית שהורתה לו להימנע ממתן הוראות אופרטיביות למשטרה, באופן ישיר או עקיף, בפרט בכל הנוגע למחאות ציבוריות כנגד השלטון. הם צירפו את הציוץ של בן גביר שבו הוא התייחס להפגנה כתמיכה "בנאצים" והבהיר שבהתאם להנחייתו, "משטרת ישראל מנעה עד כה קיום מפגני הזדהות עם הנאצים מהחמאס", אך פרקליטות המדינה "כפתה על משטרת ישראל להסכים להפגנה הזו".
ביחס לכך כתבה בהרב מיארה לבג"ץ כי "נחצה קו הגבול בין הסמכות הנתונה בידי השר לגבש מדיניות כללית, ובין התערבות פסולה, ישירה או עקיפה, גלויה או מוסווית, בשיקול הדעת המבצעי של גורמי המשטרה, בין היתר ביחס לאירוע מבצעי קונקרטי, וחמור מכך - ביחס לסוגי מסרים שלדעת השר יש למנוע הפגנה בעניינם".
שופטי בג"ץ כתבו היום בהחלטתם כי מהחומרים עולה שהתייחסות בן גביר להפגנה "אינה עולה בקנה אחד עם האמור בהחלטת בית משפט זה מחודש מרץ 2023". הם כתבו עוד כי על בן גביר "להימנע מכל התייחסות לאירוע מבצעי קונקרטי באופן שעשוי לעלות כדי מתן הוראה אופרטיבית למשטרה כיצד עליה להפעיל סמכותה באותו אירוע - במישרין או בעקיפין, מראש או למפרע. כן יימנע השר מלהתייחס - בין היתר - לאופן השימוש בכוח באירוע כזה או אחר, דרכי השימוש בכוח, האמצעים לפיזור הפגנות, התנאים שנוגעים לזמן, למקום ולאופן עריכת האירוע ולעצם מתן אישור לקיום האירוע".
בא כוחה של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד יונתן ברמן, שהגיש את הבקשה להוצאת צו הביניים מסר בתגובה כי "התסריט ממנו חששנו כאשר עתרנו נגד השינויים שביצעה הממשלה הזו בסמכויות המשטרה מתממש לנגד עינינו. השר בן גביר מכניס שיקולים פוליטיים לתוך החלטות מקצועיות רגישות של המשטרה בתחום ההפגנות וחופש הביטוי. רק במשטרים אפלים הפוליטיקאים מחליטים מתי ואיך יפגינו נגדם ומה המסרים המותרים בהפגנה".
התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה כי "בית המשפט מוציא היום לשר איתמר בן גביר כרטיס אדום ומסביר לו בצורה הברורה ביותר שיש - משטרת ישראל היא לא משטרה פוליטית ואתה, כאיש פוליטי, לא יכול להשתלט עליה ולנהל אותה כאילו הייתה המשטרה של עוצמה יהודית. מפכ"ל המשטרה קיבל היום גיבוי מלא משופטי בג"ץ ועליו להעמיד את השר במקום, כל אימת שהוא מבקש להתערב, לרמוס ולדרוס את הנורמות המקובלות של המשטרה. על משטרת ישראל להמשיך להיות משטרה של מדינת ישראל ולא להפוך למשטרה פוליטית".
בן גביר צייץ בתגובה להחלטת בג"ץ כי מדובר ב"החלטה מקוממת למנוע ממני את הסמכות למנוע תמיכה באויב בשעת מלחמה. מדובר בבלבול מוסרי חמור ולא נתפס. כיצד ניתן לקבל החלטה כזאת המאפשרת לאויב להפגין נגד חיילינו בזמן שאנו קוברים יום יום את מיטב בנינו הלוחמים?".