חצי מהחוגים ללימודי תיירות נסגרו: המחסור בעובדים בענף צפוי להחריף

לפני כשבועיים פרסם משרד התיירות הודעה על חלוקת מכסות של כ־400 עובדים מהפיליפינים לענף המלונאות המקומי, כחלק מהחלטת ממשלה במטרה לסייע לענף שסובל ממצוקת כוח אדם חמורה. אלא שנראה שההחלטה הזו, שנראתה מפתיעה מבחינת סדרי העדיפויות של המדינה בהבאת עובדים זרים, היא רק ביטוי אחד של מצוקת כוח האדם בענף. ביטוי חמור לא פחות שלה הוא המשבר שפוקד את החוגים והמסלולים לתיירות באקדמיה ומסמן את המחסור העתידי בכוח אדם אקדמי בתיירות.

מבדיקת "כלכליסט" עולה שכחצי ממסלולי התיירות באקדמיה בוטלו או הוקפאו וגם היתר סובלים ממחסור חמור בנרשמים. זאת למרות ההתאוששות הגדולה שחלה בענף התיירות. הדבר לא רק שעלול להחמיר עוד יותר את המחסור בכוח אדם מקצועי לענף אלא גם לחסל את מחקר התיירות. ראשי החוגים והמסלולים לתיירות בשישה מוסדות אקדמיים דורשים כעת ממשרד התיירות לפעול להצלת החוגים הנסגרים.

בישראל היו עד שנת הלימודים שעברה שמונה חוגים, מגמות ומסלולים אקדמיים לתיירות, הכוללים ניהול תיירות והכשרת מורי דרך, והם פעלו בשישה מוסדות אקדמיים. החוגים האלה לא רק מכשירים חלק משמעותי משדרת הניהול של עולם התיירות וגם כוח אדם לעולם הטראוול־טק, הם גם הבסיס למחקר התיירות בישראל. במדינה שנמצאת בתת מיצוי של פוטנציאל התיירות למחקר חשיבות רבה במיוחד.

כבר בשנת הלימודים הנוכחית לא התקבלו סטודנטים לשנה א' ללימודי ניהול התיירות בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון וכן ללימודי התיירות לתואר שני בתכנון ופיתוח משאבי תיירות בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. בשנה הבאה תופסק קבלת הסטודנטים לתואר שני במלונאות ותיירות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ובמסלול לניהול תיירות במכללה האקדמית הדסה. לפחות חלק מהמוסדות ניצלו את ההזדמנות כדי להחליף את התיירות במסלולים הקשורים להייטק.

ממסמך שהכינה ד"ר יעל רם מהחוג לתיירות במכללה האקדמית אשקלון עולה שמספר התלמידים החדשים לתיירות בארץ ירד מ־150 בתשפ"א (2020/21), שנת משבר הקורונה הראשונה, ל־74 בתשפ"ב (2021/22). בתשפ"א היתה עלייה עצומה במספר הסטודנטים הכללי בגלל חוסר האפשרות לצאת לטיול אחרי צבא.

לדברי ראש החוג ללימודי תיירות במכללה האקדמית אשקלון ד"ר שחר שילה, בכל תעשיית התיירות בעולם יש מחסור בכוח אדם שמביא לקריסת התפעול, אך למרות זאת הצעירים לא נרשמים ללימודים. שילה מעריך שבשל גלי הפיטורים בענף בתקופת בקורונה, המועמדים ללימודים רואים בתיירות "מקצוע עם סיכון".

לדבריו, יש ביקוש גדול לבעלי תואר בניהול תיירות בתחומים כמו טראוול־טק, תעופה, טיולים, אירועים, כנסים, תיירות עסקית, הסעדה ואתרי תיירות.

שילה מזהיר שהמשבר יכול לגרום לקריסת הישגים של עשרות שנים שנצברו באקדמיה בתחום התיירות. לדבריו, משרד התיירות יכול לפתור את המשבר בהשקעה של מאות אלפי שקלים – אם יבטיח למוסדות לממן כיסוי לשכר לימוד ל־15 תלמידים בכל מסלול.

ההתרסקות של חוגי התיירות קרתה בעקבות הקורונה אבל המשבר החל קודם. רם מציינת במסמך על מצב החוגים כי "מספרי שנת 2021 אינם מגיעים למספר הסטודנטים לתיירות לפני 20 שנים. הנתונים מראים כי פריחת התיירות בארץ לא הביאה לגידול במספר הסטודנטים הלומדים תיירות".

ראשי החוגים והמסלולים לתיירות שלחו בשבוע שעבר מכתב דחוף למשרד התיירות בו התריעו כי "המחלקות ללימודי תיירות במוסדות האקדמיים בכל הארץ ניצבות בפני שוקת שבורה, כאשר הביקוש ללימודי תיירות נמצא בשפל קשה ומועמדים אין. הרישום הנמוך מוביל לסגירה בפועל של מחלקות וחוגים ללימודי תיירות, ובכך אנו מסכנים את עצם קיומו של תחום הדעת האקדמי והמקצועי של תיירות באקדמיה הישראלית".

ראשי החוגים מבקשים "להוציא לפועל מיידית קמפיין חירום לעידוד לימודי התיירות באקדמיה, ולתגבר את הקמפיין במלגות רלבנטיות".

מאוניברסיטת חיפה נמסר: "התוכנית לתואר שני בתיירות בחוג לגיאוגרפיה הוקפאה בגלל הירידה החדה במספר הסטודנטים. בכוונתנו לפתוח מחדש את התוכנית במסגרת בית הספר החדש למדעי הסביבה".

מאוניברסיטת בן גוריון נמסר: "פעילות המחלקה לתיירות ומלונאות ממשיכה (הכוונה לשנים ב' ו־ג', ש"א)".

מהאוניברסיטה העברית נמסר: "בוחנים שילוב של תוכנית לתואר שני למלונאות ותיירות במסגרות אחרות".

מהמכללה האקדמית הדסה נמסר: "מזה שנים רבות שישנה ירידה בביקוש ללימודי ניהול תיירות, ובקורונה הביקוש ספג מכה נוספת. לכן המכללה החליטה לפתוח מסלולי התמחות חדשים כדוגמת מערכות מידע ומדעי הנתונים".

ממשרד התיירות נמסר כי הנושא נבחן וכי "מתקיים שיח עם המוסדות הרלוונטיים להקמת תוכניות ומסלולי לימודים אטרקטיביים".

מהוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) נמסר: "הנתונים אינם מוכרים לנו".