יקי ודמני נוקם, אך גם לו יש גיבנת

אחרי שבמשך יותר מחצי שנה פעל יקי ודמני בעיקר מאחורי הקלעים, מתחיל יו"ר שופרסל היוצא במתקפה חצי גלויה נגד החברה ויורה את התחמושת שצבר במשך השנה וחצי שבמהלכן כיהן בתפקיד.

המכתב ששיגר ודמני באמצעות עורי הדין שלו מצייר תמונה של חברה שהתנהלה והובלה בידי אדם אחד, המנכ"ל לשעבר איציק אברכהן, ששלט בה בצורה מוחלטת - וביותר מרמז נמסר בו כי היו"ר הקודם מאוריסיו ביאור שיתף עמו פעולה.

בדירקטוריון כיהנו שמונה חברים נוספים, ולאור הדברים נשאלת השאלה איפה הם היו ואיך הם נתנו לדברים להגיע לידי כך. אמנם לא מדובר בתופעה חדשה בחברות המתנהלות ללא גרעין שליטה, שעוברות בפועל לשלטון מנהליהן, אבל בשופרסל התמונה קצת שונה, ובעל השליטה הקודם, אדוארדו אלשטיין, איפשר לאברכהן אוטונומיה רחבה יחסית בניהול.

ודמני רצה להיות דומיננטי יותר, וראה בעצמו בעל ידע קמעונאי לא פחות מאברכהן, אף שהרקורד שלו מעבר לכביש - כמנכ"ל אלקטרה צריכה של האחים זלקינד - לא נחשב מוצלח במיוחד. הקרדיט שהעניקו לו בעלי המניות של שופרסל, גופים מוסדיים וקרנות, היה אפסי, והם אלה שהובילו להדחתו. לגופים אלה אין אינטרס סמוי, וגם ודמני אינו מציין אינטרס כזה, אלא רק את מחיר המניה והשבחת החברה. הם האמינו שאברכהן הוא האיש להוביל – ועשו את השינוי.

אין בעיה חוקית עם הדומיננטיות שצבר אברכהן, אך זו קיימת ככל שהדו"חות של החברה אכן עברו, לכאורה, עיבוד מסוים, כפי שטוען ודמני במכתבו. פירמת ראיית החשבון של שופרסל היא PWC, ומשרד נוסף פאהן־קנה ניקה את אברכהן מחשדות אלה. רשות ניירות ערך היא החותמת הסופית והקובעת, בעיקר לאור העובדה שודמני מטיל צל על הבדיקה של משרד פאהן־קנה, שלדבריו אנשיו לא יצרו עמו קשר במהלך הבדיקה שביצעו. סביר יותר להניח כי ודמני הופיע בפני רשות ניירות ערך ומסר את גרסתו.

התמונה המדאיגה לא פחות היא בדירקטוריון שזיגזג בין ודמני לאברכהן, במינויים הנוספים, בחופש הפעולה שניתן למנכ"ל ובאופן שבו סיים את תפקידו. ודמני - שצבר חומר רב על התנהלות שופרסל, וחלקו עדיין בידיו אף שעזב אותה - יכול היה להצליח יותר בשינוי התרבות הארגונית של החברה מבפנים, אם היה מתנהל במקצועיות ואלמלא היה אגרסיבי בפעולותיו. העובדה שלתפקיד המנכ"ל הביא את עופר בלוך - מנהל בעל ידע מוגבל מאוד בתחום הקמעונאות, שספק אם היה נכנס לנעליו הגדולות של אברכהן, ואשר אותו מכיר ודמני מעבודתו בחברת החשמל - הכריעה את הכף לחובתו, והוא נתפס בעיני בעלי המניות כאינטרסנט ו"פוליטיקאי", דבר שהוביל בסופו של דבר לכך שהדיחו אותו.