אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי מתוך הסדרה "עצבים" | צילום: Netflix

אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי

לקפוץ לוויטנאם בביס ב"באן מי נונג", להתנגד למהפכה באופן יצירתי בתערוכה "אמנות מגיבה. זמן משבר", להיסחף למסע נקמה מרתק עם הקומדיה החדשה של נטפליקס, להסתקרן ממופע חדש של מיה לנדסמן - ועוד דברים שכדאי לעשות בשעות הפנאי

20.04.2023, 06:30 | כתבי כלכליסט

אוכל: לקפוץ לווייטנאם בביס אחד

לילך רווה וגיא רובננקו הם כבר בעלי מניות ותיקים למדי בנוף האוכל המקומי. רובננקו התחיל כעיתונאי אוכל ובישל בברוט וברפאל. רווה הייתה השפית של מסעדת אסיה המצוינת אך קצרת הימים בשוק הפשפשים. ביחד כבר חרכו בעבר את מדרכות העיר עם הכריכים הווייטנאמים שלהם, עכשיו הם חוזרים שוב, וכולי תקווה שהפעם לזמן ארוך יותר, אם אפשר לנצח.

כריכים של "באן מי נונג". מרחיבי נפש, צילום: puky le כריכים של "באן מי נונג". מרחיבי נפש | צילום: puky le כריכים של "באן מי נונג". מרחיבי נפש, צילום: puky le

"באן מי נונג" (מקווה ישראל 1, תל אביב), מזללת כריכי הבאן הווייטנאמי, היא לא רק המקום הכי לוהט בתל אביב אלא גם אחד המוצדקים שבהם. הכריכים המוגשים בבגט מוצעים בכמה ורסיות: קלאסי עם פטה כבד וחזיר, אחד עם פרגית, עוד אחד עם שרימפס ואחד טבעוני עם רידיפיין מיט. יש גם סלטים עם חזיר, עם שרימפס (נפלא), עם פרגית או טבעוני עם טופו. ויש אפילו קינוח אחד — קרם קוקוס עם קוקוס קלוי, אורז תפוח וסירופ. אנחנו טעמנו את הכריך הקלאסי, סלט השרימפס והקינוח שהיו מצוינים, מסעירי חך ומרחיבי נפש, והכל במחירים נוחים. אזהרה: מדובר במקום קטן עם תור גדול. אז סבלנות. היא משתלמת.

חיליק גורפינקל


תערוכה: להתנגד למהפכה באופן יצירתי

שני סטודנטים לארכיטקטורה מבצלאל, יובל צין ואיילון ברוש, יזמו תערוכת בזק "אמנות מגיבה. זמן משבר" שתתקיים החל ממחר (ועד 29 לחודש) בבניין מיועד להריסה בבלוך 34 בתל אביב. כ־50 אמנים, יוצרים וסטודנטים מציגים בחללי 12 הדירות הנטושות בארבע קומות הבניין עבודות אמנות הנעות בין האישי לציבורי ממדיומים שונים, לרבות וידיאו, צילומים, ציורים, פרפורמנס ומיצבים המגיבים בזמן אמת למציאות הישראלית הכאוטית בחלל אלטרנטיבי.

צילום של מיכאל ליאני. מחאה מחוץ למוזיאון, צילום: מיכאל ליאני צילום של מיכאל ליאני. מחאה מחוץ למוזיאון | צילום: מיכאל ליאני צילום של מיכאל ליאני. מחאה מחוץ למוזיאון, צילום: מיכאל ליאני

צין וברוש העומדים בראש קולקטיב יוצרים ארגנו את התערוכה בתוך 3 שבועות וקיבלו מאות פניות לקול קורא שפרסמו. לדברי האוצרת והמנהלת האמנותית ליאת לוי עזרן, "היה לנו חשוב לשלב אמנים ותיקים וצעירים, שלא הציגו אף פעם, וגם שתהיה נוכחות נשית רחבה". בין העבודות: התייחסות לרצח נשים בשמלה מוכתמת בדם של גל נקר, עבודות חזקות של המעצבים הגרפיים להב הלוי ויואב עיינהר, ותיעוד וידיאו מרתק מההפגנות של אלכס פרפורי.

באינסטגרם: bazak_reaction

עילית מינמר


טלוויזיה: להיסחף למסע נקמה מרתק

“עצבים" (באנגלית “BEEF”), קומדיית מתח ואקשן חדשה של נטפליקס, היא גם דרמה משפחתית, אירונית, פרועה, מרובדת, חכמה, וגם הצצה לקהילה של אמריקאים מדרום־מזרח אסיה, מכל המוצאים - סיני, יפני, דרום־קוריאני, ערב רב של מזרח. היא מבוימת מבריק, מצולמת בתנופה ומלאה בציטוטים תרבותיים.

“BEEF". סדרה מבריקה, צילום: Netflix “BEEF". סדרה מבריקה | צילום: Netflix “BEEF". סדרה מבריקה, צילום: Netflix

היא מתחילה בצפצוף ממושך במגרש חניה, מתפתחת לתקרית זעם בכביש שנהפכת למסע נקמה בין שני הגיבורים: איימי (הסטנדאפיסטית אלי וונג המעולה כאן במיוחד) ודן (סטיבן יואן, תגלית מדהימה), שני גיבורים מורכבים, שרב הדמיון ביניהם משהם מוכנים להודות. בעשרת פרקי הסדרה התקרית הזאת מתגלגלת לכל כך הרבה כיוונים, רבים מהם לא צפויים. על הדרך נוגעים בנושאים כמו הגשמת החלום האמריקאי, איך מקובל לצבור כסף ומעמד ואיך לא, דת וצביעות, יחסים בין בני זוג, בין הורים לילדים, בכל דבר מעצבן שיש. הכל נעשה באופן מקורי וסוחף. מזמן לא הייתה לשירות נטפליקס סדרה כל כך טובה.

רותה קופפר


במה: להסתקרן ממופע חדש של מיה לנדסמן

השחקנית המוערכת מיה לנדסמן ("שעת אפס", "ילדות סכסכניות") מקפידה לאורך כל הקריירה בתיאטרון ועל המסך לתת דרור לרעיונותיה וכישרונה ולהשמיע את קולה הייחודי גם בעבודות רב־תחומיות חשופות ומקוריות שלהן היא שותפה. אפשר לראות אותה בימים אלה, בין השאר, גם ב"ניים דרופ" המצוין והבועט של ג'ייסון דנינו הולט, יצירה פרינג'ית שאומצה על ידי תיאטרון הקאמרי, תיאטרון הבית שלה.

לנדסמן וגלוסקינוס “המבורגירלז". חברות ויצירה, צילום: אורי זמיר לנדסמן וגלוסקינוס “המבורגירלז". חברות ויצירה | צילום: אורי זמיר לנדסמן וגלוסקינוס “המבורגירלז". חברות ויצירה, צילום: אורי זמיר

היא וחברתה השחקנית הילה גלוסקינוס (שמשתתפת גם ב”ניים דרופ”) יעלו הערב את "המבורגירלז", מופע תיאטרלי חדש ומסקרן בתיאטרון הבית ביפו. "למדנו יחד בניסן נתיב ומיד נהיינו בלתי נפרדות", הן מספרות. "אנחנו עובדות יחד על החברות והיצירה שלנו באופן מסור, אולי לעתים קיצוני... המבורגירלז הן צמד בנות מוזיקלי שמלחינות את הציפייה לדבר שיגיע מעבר לפינה. זכייה בהכל או הימחקות מעל פני האדמה".

habait-theatre.org.il

מאיה נחום שחל


אלבום: לברוח אל ההרמוניות של נטלי מרצ'נט

זו הבשורה הכי טובה של התקופה הזאת: נטלי מרצ'נט הוציאה אלבום חדש, הראשון שלה עם חומרים חדשים ומקוריים אחרי תשע שנים. האלבום, "Keep Your Courage", מכיל עשרה שירים ארוכים על פני 54 דקות. מרצ'נט מכנה את הסגנון שלה "פופ קאמרי", אבל זה פולק אקוסטי, עם גיטרות, מיתרים וכלי נגינה עממיים.

מרצ מרצ'נט. פולק אקוסטי שכולו לב | צילום: AP/ Charles Sykes מרצ

מרצ'נט, שהייתה בשנות השמונים סולנית הלהקה "10,000 מניאקים", פנתה באלבומי הסולו שלה לכיוונים שקטים ואינטימיים יותר, זעקות נגד עוולות חברתיות המבוצעות בלחישה מלודית, שירי אהבה המבוצעים בלב שבור. האלבום החדש, שתוכו רצוף אהבה, מחפש את השראותיו במיתולוגיה של אפרודיטה ונרקיסוס, ולנטינוס הקדוש ומגדל בבל, ובשירה של וולט וויטמן. השירים לעתים סימפוניים ורפסודיים, והם כמו בלון חמצן איכותי לתקופה עכורה וצפופה. בריחה אל הרמוניה ולב, ואולי גם קצת אופטימיות ואומץ.

יאיר רוה


אנימציה: להידבק באופטימיות של מישל קישקה

"הסודות של אבא" הוא סרט ילדים אבל הוא לא רק לילדים; הוא מבוסס על הרומן הגרפי היפה של מישל קישקה "דברים שלא סיפרתי לאבא", שבעצמו הושפע קצת מ"מאוס" של ארט ספיגלמן האמריקאי. רק לפני כעשור, כשהגיע לגיל 60, החליט המאייר ואמן הקומיקס מישל קישקה להתמודד עם הסיפור המשפחתי שלו ולספר את הסיפור של אביו, שגורש מבריסל בגיל 16 לאושוויץ ומשם לבוכנוואלד, ושוחרר על ידי הצבא האמריקאי. "מישל, אני גאה בך, אתה הנקמה שלי בהיטלר!", היה נוהג לומר לו.

"הסודות של אבא". סיפור משפחתי רגיש, צילום: באדיבות פילמהאוס "הסודות של אבא". סיפור משפחתי רגיש | צילום: באדיבות פילמהאוס "הסודות של אבא". סיפור משפחתי רגיש, צילום: באדיבות פילמהאוס

הקומיקס היה הכלי המושלם עבורו להתמודד עם הסיפור הזה, וכעת הגיע תורו של סרט אנימציה לפיו. "הסודות של אבא", שעולה השבוע בבתי הקולנוע בארץ, הוא סרט אנימציה צרפתי־בלגי שביימה ורה בלמונט, המתאר זיכרונות של ילד שגדל להורים ניצולי שואה, ובמיוחד לאב דומיננטי שטראומת אושוויץ הטילה צל כבד על חיי ילדיו. הסרט עשוי ברגישות רבה, יש בו אפילו רגעים מצחיקים, ולצד הטרגדיות יש בו מבט אופטימי על החיים בכלל ועל החיים בישראל בפרט.

שירי לב־ארי

תגיות