ההתפכחות של ישראל מההבטחות של נתניהו החלה

כצפוי, נפנופי האקדח והטיקטוק של השר ל"ביטחון לאומי" לא עצרו את הפיגועים. הניאו־כהניסט שבא למשרד מצויד באפס ניסיון ניהולי, לא תרם מאומה לביטחון ולא להרתעה. להפך, השחץ פגע במשטרה, עודד את הטרור והאלימות והצית אש גדולה. לא הייתה זו הפתעה גדולה כשהרקטות מעזה חזרו לחיינו; ועוד כמה שוגרו מלבנון וסוריה. בוחריו של בן גביר נידונים לאכזבה — מה שהיה הוא שיהיה, במקרה הטוב.

כצפוי, נתניהו, סמוטריץ', גולדקנופף ודרעי לא מתמודדים עם יוקר המחיה יותר טוב מקודמיהם בממשלה. יוקר המחיה לא מעניין אותם. במערכת הבחירות הם פיזרו הבטחות חסרות שחר לעצור את עליית המחירים, להקפיא משכנתאות, סליחה, ארנונה, וכיו"ב סיסמאות נבובות. כעבור 100 ימים נוראים התברר שהסיסמאות, ובכן, נבובות וההבטחות כרגיל חסרות שחר.

כצפוי, סמוטריץ' דואג להקצות משאבים להתנחלויות על חשבון הפריפריה. גולדקנופף ודרעי הם "חברתיים" רק כשצריך להגדיל את התקציבים, הקצבאות והזכויות של האברכים, הישיבות ומקורבי החצרות. רוב הישראלים — חילונים ומסורתיים — לומדים, שוב, שהם האחרונים בתור, למעשה בכלל לא בתור, לחסדי הממשלה הזו.

כצפוי, ממשל ביידן לא מעכל בנחת את התבשיל האנטי דמוקרטי של נתניהו, ולא מקדם בברכה בוושינגטון את הדמויות הקיצוניות שמככבות בממשלה. ה"לא!" הבוטה של ביידן, כשנשאל אם הוא מתכוון להזמין את ביבי בקרוב, יהדהד עוד שנים בדברי הימים של יחסי ישראל־ארה"ב.

כצפוי, במקום להתמקד באתגרי הביטחון וביוקר המחיה, נתניהו ושותפיו התמכרו לאובססיה זחוחה ושיכורה לשנות את יסודות המשטר בישראל. המשיחים חברו לפסיכים וביחד עם הציניקנים והמושחתים והשתקנים העלובים ניסו לחטוף את הדמוקרטיה ולהתעלל בה. המחיר הביטחוני, הכלכלי והחברתי נורא — שלושה חודשים של השמדת ערך של המותג ישראל.

כצפוי, ההתפכחות כואבת. ישראל מתחילה להפנים אולי לראשונה שגם שרי הימין הקיצוני, שמאמינים בפתרונות כוחניים, לא יכולים לחולל נסים. גם משיחים רהבתנים לא מסוגלים למנוע פיגועי טרור נוראים וסבבי רקטות מתישים. גם חלבנים מנוסים ביותר לא ימציאו כלכלה שבה נותנים עוד ועוד כסף למי שאינם עובדים ואינם משרתים בלי להעלות מסים ולהטיל גזרות על העובדים ומשרתים.

האם זה עוד ניסיון צנוע לפזר אבקת אופטימיות? עדיין לא. החודשים הקרובים יהיו קשים מנשוא. נתניהו והביביסטים יעשו כל טריק ושטיק כדי להאשים בכישלונם את התקשורת הסמולנית, הדיפ סטייט של מערכת המשפט, האופוזיציה הבוגדנית, העולם האנטישמי. בשנים האחרונות הם התמחו בהפצת שקרים וגזלייטינג. הרעל משתולל. לכן, ההתפכחות ארוכה וחלקית. אבל היא החלה.