חוזר להשקיע בחברות מזהמות: אלטשולר שחם רכש מניות נפט וגז במיליארד דולר

בחזרה לזהב השחור: "החברה לא תשקיע במסגרת השקעות חדשות של קופות הגמל וקרנות הפנסיה שבניהולה בתאגידים שרוב עיסוקם כולל חיפוש, הפקה וייצור דלקים פוסיליים (פחם, נפט, גז טבעי ודלקים אחרים שמקורם באלו)", נכתב בגאון באתר של אלטשולר שחם, בחלק שבו מפורטת מדיניות ההשקעה של בית ההשקעות בדלקים פוסיליים. ההחלטה הזו התקבלה ביולי 2021. באותה העת החליט בית ההשקעות הגדול בישראל שלא יבצע השקעות חדשות בחברות שעיקר פעילותן מתבססת על דלקים פוסיליים, ושהשקעות קיימות יופחתו בהדרגה עד שייעלמו לחלוטין מהפורטפוליו.

באותה העת אמרה בראיונות לתקשורת חן אלטשולר, מנהלת אסטרטגיית חדשנות בבית ההשקעות, כי "זהו צעד גדול עבורנו. סיכונים אקלימיים הם סיכוני השקעה. ללא קשר למה דעתנו או מה הערכים שאנחנו מחזיקים בהם, אנחנו מאמינים שהסקטור של הדלקים הפוסיליים ימות לאט־לאט. הביקוש לדלקים האלו ילך וירד, והכלכלה תהפוך דלת פחמן. גם גופי ההשקעה הגדולים בעולם מעבירים בהדרגה את הלקוחות שלהם להשקעה במוצרים נטולי פחמן, והרגולטורים נותנים לכך משקל הולך וגובר. זאת מגמה ארוכת טווח ומי שלא רואה אותה מפספס. עברנו דרך ארוכה מול קרנות הנאמנות וקופות הגמל בחודשים האחרונים ואנחנו מרגישים בטוחים לעשות את הצעד הזה".

יריית פתיחה לגל הפדיונות הגדול: אך מאז עברו הרבה מים בנהר הכלכלי־עסקי. הריביות בעולם עלו במטרה להילחם באינפלציה, מחירים של נכסי סיכון ירדו בהתאם, ומנגד מחירי האנרגיה המריאו, גם בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה שהתרחשה בפברואר 2022, ודחפו למעלה גם את המניות של חברות האנרגיה המסורתיות. במקביל, באותם חודשים החל לסבול אלטשולר שחם מניודים נטו שליליים עמוקים של 5-3 מיליארד שקל כל חודש. כלומר, יותר כספים הוצאו מבית ההשקעות על ידי לקוחות ועברו למתחרים מאשר נכנסו. זאת על רקע ביצועים חלשים של אלטשולר שחם בגזרת התשואות ביחס למתחרים. זו הייתה ירית הפתיחה לגל של פדיונות שנמשך עד היום. בסה"כ, מיולי 2021 ועד לאפריל 2023 נפדו 70 מיליארד שקל מבית ההשקעות, והיקף הנכסים שהוא מנהל בחברת הגמל והפנסיה ירד משיא של 215 מיליארד שקל ל־137 מיליארד שקל — הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2020.

וכעת אלטשולר שחם משנה דיסקט. ממסמכים שהגיש בית ההשקעות לרשות ני"ע האמריקאית (SEC) עולה כי ברבעון הראשון של השנה רכש בית ההשקעות מניות של חברות נפט וגז שנסחרות בארה"ב בכמיליארד דולר. מהטופס שהגיש אלטשולר שחם עולה כי נכון לסוף מרץ הוא החזיק במניות של אקסון מובייל בהיקף של 394.2 מיליון דולר, במניות של שברון בהיקף של 389.5 מיליון דולר, ובמניות של בריטיש פטרוליום (BP) בהיקף של 240.8 מיליון דולר. היקף האחזקות הכולל, נכון לסוף הרבעון הראשן, עומד על 1.02 מיליארד דולר.

כל המניות האלו נרכשו לראשונה בינואר־מרץ. כלומר, לא מדובר על הגדלה של פוזיציה קיימת — מה שבית ההשקעות אכן עשה ביחס לחברות כמו ICL, בנק אוף אמריקה וג'יי.פי מורגן. למעשה, כעת האחזקה של אלטשולר שחם באקסון מובייל היא האחזקה השלישית בגודלה מקרב האחזקות שלה בחברות שנסחרות בארה"ב, אחרי ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט (495 מיליון דולר) ויצרנית הדשנים והמינרלים המיוחדים ICL שבשליטת עידן עופר (431.3 מיליון דולר). שברון, אגב, היא בעלת אחזקות במאגרי הגז הישראלים הגדולים תמר (25%) ולווייתן (40%), לאחר שרכשה את השותפה של קבוצת דלק בפיתוח המאגרים האלו, נובל אנרג'י האמריקאית, בכ־4.2 מיליארד דולר ב־2021.

אלטשולר שחם חוזר להשקיע בחברות נפט וגז

המסמך שהגיש אלטשולר שחם ל־SEC הוא מסמך בשם F13. זה מסמך שכל גוף שמנהל כספים בארה"ב בהיקף של 100 מיליון דולר ויותר צריך להגיש לרשות ניירות ערך האמריקאית מדי רבעון, ובו פירוט האחזקות שלו בחברות שנסחרות בארה"ב. המסמך הזה מאפשר להציץ לאחזקות של מנהלי הכספים הגדולים והמתוחכמים בעולם דוגמת קרנות גידור כמו פרשינג סקוור של ביל אקמן, אך באיחור קל, שכן האחזקות נכונות תמיד לסוף הרבעון, ומתפרסמות כמה שבועות לאחר סופו.

באלטשולר מזהים נקודת כניסה: לשינוי הדיסקט של אלטשולר שחם יש היגיון כלכלי. כאמור, מניות האנרגיה עלו בחדות בשעה שסקטורים אחרים הפגינו חולשה. כך, למשל, ב־2022 עלו המניות של אקסון מובייל, שברון ובריטיש פטרוליום ב־81.7%, ב־54.1%, וב־43.7% בהתאמה, זאת בשעה שמדד נאסד"ק, עתיר מניות הטכנולוגיה, צנח ב־33% ומדד S&P 500, שמרכז את החברות הגדולות ביותר בארה"ב, ירד ב־19.5%. נכון להיום, 2023 מתקשה לשחזר את קודמתה. מתחילת השנה הנוכחית ירדה מניית אקסון מובייל ב־4%, ושווי השוק של החברה עומד על 425 מיליארד דולר; מניית שברון ירדה ב־11.6%, ושווי השוק של החברה עומד כיום על 298 מיליארד דולר; ומניית בריטיש פטרוליום דווקא עלתה ב־1.4%, ושווי השוק של החברה עומד על 86 מיליארד דולר. זאת בשעה שמדד נאסד"ק המריא השנה ב־18% ומדד S&P 500 טיפס ב־7.7%. ייתכן שבאלטשולר שחם מזהים בשינוי הסנטימנט נקודת כניסה נוחה להשקעה בסקטור הנפט והגז, שכן אמנם מחירי הנפט והגז יורדים בתקופה האחרונה, על רקע הצפי להאטה בפעילות הכלכלית בעולם, אך ישנם אנליסטים ומנהלי השקעות רבים שצופים כי המחירים ישובו לעלות. כך, למשל, מסקירה שפרסם הכלכלן הראשי של בנק לאומי ד"ר גיל בפמן בתחילת השבוע עולה כי "מחיר חבית נפט מסוג ברנט המשיך לרדת והגיע ל־74.4 דולר, על רקע החששות בשוק מפני ירידה בביקושים לנפט, לאור הצפי להאטה בפעילות בכלכלות, אך המחיר לחבית מסוג ברנט צפוי להיות במהלך 2023, סביב רמה של 90-80 דולר לחבית".

בבית ההשקעות הסבירו שמהטרה שלהם בשינוי המדיניות היא השאת תשואה ללקוחות וכן להשפיע מבפנים על חברות הנפט והגז, שעוברות שינוי ביחס לתפיסת האחריות האקלימית שלהם. בתגובה רשמית מסר בית ההשקעות כי "אלטשולר שחם מייחס חשיבות רבה לשיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי בניהול השקעותיו, ופעל כחלוץ בהקמת הקרן הירוקה להשקעות. כגוף המתעדכן תדיר בתמורות העולמיות בכל הנוגע לניהול השקעותיו, קיימנו בחינה מחודשת ומדוקדקת של מדיניות ניהול השקעות החברה בתחום זה, שלאחריה הוחלט לאמץ את התפיסה לפיה החרמה גורפת של חברות או סקטורים אינה מסייעת בהכרח לחולל שינוי חיובי. להיפך, ליווי ואימוץ של תאגידים שהציבו לעצמם יעדים ברורים להפחתת הפליטות המזהמות ולקידום המעבר לאנרגיות מתחדשות עשוי להועיל לקדם את השינוי המיוחל".

בחזרה לצמרת הטבלה: ניהול השקעות הוא דבר דינאמי והמציאות משתנה כל הזמן, ועל כן ההחלטה של אלטשולר שחם לשנות את המדיניות שלו היא בגדר תגובה למציאות. אולם ניתן גם להניח שלפדיונות מבית ההשקעות יש יד ורגל בדבר, שכן הם התבצעו על רקע חולשה בתשואות. כך, ב־2022, ירדה קרן ההשתלמות של אלטשולר שחם במסלול הכללי בשיעור של 11.3% לעומת ממוצע ענפי שלילי של 7.9%. עם זאת, בחודשים האחרונים מציג אלטשולר שחם שיפור בתשואות. מתחילת השנה עלתה קרן ההשתלמות של אלטשולר שחם ב־2.9% ונמצאת במקום הרביעי. קרן ההשתלמות במסלול המנייתי של החברה עלתה ב־5.6% ונמצאת במקום השלישי בענף. כלומר, בחודשים האחרונים אלטשולר שחם חזר להתברג בצמרת הטבלה, שאותה הוביל במשך שנים רבות.

ככל שהפדיונות מבית ההשקעות אכן תרמו להחלטה לחזור להשקיע בחברות נפט וגז, הרי שזו לא הפעם הראשונה שהמצב הזה מביא לשינוי במדיניות של אלטשולר שחם. כך, בסוף השנה שעברה החליט בית ההשקעות על שינוי מדיניות הצבעה בכל הנוגע לתגמול בכירים בחברות ציבוריות. בית ההשקעות, שהיה ידוע בהתנגדותו התקיפה לשכר בכירים גבוה בחברות ציבוריות, תוך שהוא מציב רף נוקשה בדמות עלות שכר של 5.5 מיליון שקל בשנה, החליט כי ינקוט בגישה רכה יותר — על מנת שלא להחמיץ הזדמנויות השקעה למתחרים. זאת משום שבאלטשולר שחם הגיעו למסקנה כי העמדה נגד בעלי השליטה מגבירה את התדמית השלילית של בית ההשקעות ושל חברת הגמל והפנסיה בקרב בעלי השליטה, ואינה תורמת לתדמיתם בקרב החוסכים כגוף המגן על שוק ההון. לפיכך, החליט אלטשולר שחם לסיים את שיתוף הפעולה עם רו"ח ארז ברק שהיה אחראי על החלטותיו בישיבות ונקט בשיטה ביקורתית. בית ההשקעות החליט כי מסוף 2022 הוא יסתמך על ההמלצות של חברת הייעוץ למוסדיים עמדה, בדומה למוסדיים אחרים.