איך זה קרה? משפל כל הזמנים, הרובל בשיא של שבע שנים מול הדולר

המטבע החליף צד: הדולר ממשיך לסגת מול מקבילו הרוסי, והלילה רשם שפל של שבע שנים ונסחר תמורת 52.3 רובל לדולר – הרמה הנמוכה שלו מאז מאי 2015. שלושה חודשים של לחימה, כשברקע הסנקציות על מוסקבה מצד המערב ומחירי האנרגיה הנוסקים, עשו את שלהם.

נזכיר כי המטבע הרוסי רשם בתחילת מרץ, ימים ספורים לאחר הפלישה לאוקראינה בסוף פברואר, שפל של כל הזמנים - 139 רובל לדולר. מאז מזנק המטבע הרוסי ב-56% לעומת הדולר.

הזינוק של הרובל בחודשים מאז מרץ מספק לקרמלין את ההוכחה כי הסנקציות מצד האיחוד האירופי וארצות הברית לא עובדים כפי שקיוו. מנהיג רוסיה ולדימיר פוטין אמר בשבוע שעבר כי "הרעיון של המערב ברור – ריסוק הכלכלה הרוסית בדרך אלימה. הם לא צלחו בכך, זה לא קרה".

רוסיה הקפיצה את הריבית ל-20% מ-9.5% ארבעה ימים לאחר הפלישה שהחלה ב-24 בפברואר. אך מאז החל הבנק המרכזי שם לחתוך את הריבית, שלוש פעמים, עד שהגיעה לשיעור של 11% בסוף מאי.

למעשה הרובל התחזק בשבועות האחרונים עד כדי הובלת הבנק לנקוט צעדים כדי להחלישו מחשש כי מטבע חזק יפגע ביצוא הרוסי.

חוסר האונים של המערב לעומת הכנסות שיא לרוסיה ממכירת גז ונפט

סיבה עיקרית לזינוק ברובל היא מחירי האנרגיה הנוסקים והסנקציות שהובילו את מוסקבה לשפר את המסחר הפנימי. רוסיה היא יצואנית הגז הגדולה בעולם והשנייה בעולם ביצוא נפט. ומי הקונה העיקרי? האיחוד האירופי שרוכש ממנה, גם בעידן הסנקציות החריפות מצדו על הקרמלין, גז ונפט בשווי של מיליארדי דולרים בכל שבוע.

האיחוד האירופי במצב בעייתי גם במובן הפוליטי. זאת משום שהוא שולח למוסקבה יותר כסף תמורת נפט, גז ופחם שהוא רוכש ממנה (ובכך מסייע במימון המאמץ המלחמתי שלה) – לעומת הכסף שהוא שולח לאוקראינה כחלק מהסיוע המלחמתי שהוא מספק לה.

הנפט מסוג ברנט התייקר ב-60% בעיקר בשל המלחמה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. וכך, אף שמדינות רבות במערב חתכו משמעותית את יבוא הנפט מרוסיה, הקרמלין רושם רווחי שיא.

ב-100 הימים הראשונים של הלחימה רשמה רוסיה הכנסות של 98 מיליארד דולר מיצוא נפט, גז ופחם. יותר ממחצית מהכנסות אלו הגיעו מהאיחוד האירופי – בסכום של 60 מיליארד דולר. כך לפי מידע שהתקבל ממכון מחקר לאנרגיה שבסיסו בפינלנד.

גם אם האירופאים ימשיכו עם הסנקציות ועם כוונותיהם להסתמך פחות בעתיד על יבוא מרוסיה, התהליך יכול לקחת שנים. זאת מאחר ש-41% מהגז ו-36% מהנפט שהאיחוד האירופי מייבא מגיעים מרוסיה.

במאי העביר האיחוד האירופי חבילת סנקציות, שמשמעותה החרמה חלקית של נפט מרוסיה שאמורה להיכנס לתוקף עד סוף השנה, כשמנגד הוא תלוי בנפט שזורם אליו באמצעות צינורות מרוסיה.

"העלייה בערך הרובל היא בגלל רווחי שיא של מוסקבה, שמובילים לחוסר איזון, משום שערך המטבע הרוסי גורם למחירי היבוא לעלות", כך לדברי Max Hess ממכון המחקר לאנרגיה בפינלנד בשיחה עם CNBC. ההכנסות מגיעות בעיקר בדולרים וביורו, והקרמלין, ששולט במטבע באמצעות הבנק המרכזי, ממיר אותו לרובל.

אף שרוסיה מוכרת למערב פחות מוצרים כעת, בזמן שהמערב פועל להסתמך עליה פחות ברכישות ממנה, מוסקבה נהנית מהמחירים הנוסקים, שמחפים על הקיטון במכירות. וכך שילוב של קיטון ביבוא כנגד גידול בערך היצוא (לנוכח הזינוק במחירי האנרגיה) פועל למיתון הביקוש למט"ח וכך למעשה מסייע לבלימת היחלשות הרובל.

"רוסיה חותרת לבלימת התחזקות הרובל כדי להקל על היצואניות השונות"

רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, מפרט כיצד המטבע הרוסי מתחזק למרות העיצומים והכלכלה המקומית החלשה: "הרובל רושם לאחרונה התחזקות וקרוב לשיא של שבע שנים. תחילה פוחת המטבע הרוסי בשיעור חד בעקבות העיצומים שהוטלו על המדינה, ובפרט לאחר שאלו התרחבו וכללו גם את מכירות הנפט והגז הטבעי. אחת הסיבות היתה גם הערה/תקווה כי העיצומים יפגעו ברוסיה כך שזו תיאלץ לסיים את המערכה הצבאית במהירות.

"אך קשה לעשות זאת כשהמדינה המוחרמת היא היצואנית הגדולה ביותר של גז טבעי לדוגמה. בתוך כך רוסיה הגיבה מהר עם הכפלת ריבית חדה ל-20%, ובכך השכילה לבלום את התהליך. אמנם הדבר יפגע בפעילות הכלכלית, אך ברבע הראשון לפחות עדיין נרשמה עלייה של 3.5% בתוצר לעומת הרבע המקביל לפני שנה. לאחרונה אף הורדה הריבית שנית ל-11%, אף שהאינפלציה במדינה עומדת על 17%.

"אחת התוצאות מכך היא שלנוכח הזינוק באינפלציה במדינות המערב, הפער בין האינפלציה ברוסיה לבינן הצטמצם... גם הריביות במדינות הללו עולות, אך הן עדיין נמוכות בהרבה מזו של רוסיה. בנוסף לכך מגבלות על תנועות הון סייעו לרוסיה. אך בראש ובראשונה הזינוק החד במחירי הנפט והגז מפצה את רוסיה בגין הירידה הנוכחית והעתידית של המכירות למדינות המחרימות.

"זאת ועוד, הידיעה כי גרמניה, הכלכלה הגדולה ביבשת, תשוב להפעיל תחנות פחם בשל המחסור בגז מציבה מן הסתם סימני שאלה לגבי היכולת והתוואי של המשך החרמת הנפט הרוסי על ידי קברניטי מוליכות היבשת. הם בתורם כבר צריכים למצוא ומהר מקורות חלופיים, כגון גז טבעי מונזל ועוד. תהליכים של איתור חלופות, כשהם קורים במפתיע ועם תלות גבוהה מאוד במקורות הקיימים, מחייבים את הלקוחות האירופאים של רוסיה לקנות זמן בכל צורה אפשרית ולהקל על עלויות האנרגיה התופחות על אזרחיהן – משימה לא קלה כלל ועיקר.

"גם ארצות הברית, ממוליכות החרם, מתמודדת עמה כיום, ואחת הבעיות שיש לה – זו שנת בחירות אמצע והתייקרות הבנזין מקשה מאוד על הנשיא ביידן. לזמן שבאירופה מנסים לקנות מודעים גם ברוסיה וגם בשווקים. בנוסף יש לציין גידול שחל בביקוש לאנרגיה רוסית מכיוון אסיה, כגון מכלכלת הענק הודו. בתוך כך, לנוכח ההאטה הכלכלית והעיצומים, גם היבוא לתוככי רוסיה פוחת. שילוב של קיטון בערך היבוא כנגד גידול בערך היצוא (לנוכח הזינוק במחיריו) פועל למיתון הביקוש למט"ח, וכך למעשה מסייע לבלימת היחלשות הרובל.

"כיום רוסיה למעשה חותרת לבלימת התחזקות הרובל, כדי להקל על היצואניות השונות. במבט קדימה, הרבה תלוי בהתפתחויות הגאו-פוליטיות. ככל שהמערכה הצבאית תימשך (ואלי אף תתפשט, בהינתן איומיה החדשים של רוסיה על ליטא לדוגמה), תנודתיות המטבע תגדל. מצב דברים כזה יביא גם להמשכיות במאמצי אירופה למצוא חלופות לנפט והגז הרוסי, ולכן משקלו עשוי אט-אט לרדת. בתוך כך, לנוכח התחזיות של קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי וגורמים אחרים להאטה של הפעילות הכלכלית, עשוי הביקוש לנפט ומוצריו להתמתן, מה שיוליך, יחד עם תיסוף הדולר, לירידה של המחירים. התפתחות כזו תייצר לחץ מחודש על הכלכלה הרוסית. בשורה התחתונה – סביר להניח כי הרובל יעמוד בפני גלי פיחות-ייסוף כפועל יוצא של ההתפתחויות הגאו-פוליטיות והכלכליות כאמור".