מחקר: במדינות במערב יש מנגנוני ביקורת על מינויי הממשלה

ב־11 מדינות בעולם יש אפשרויות לביקורת של בתי המשפט או של ועדות בבתי הנבחרים על מינויים שמבוצעים על ידי ראשי המדינה והשרים. כך עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן בהקשר לדיונים על עילת הסבירות. המסמך לא מתייחס ליתר הפעולות הכרוכות בביטול עילת הסבירות. לפי נוסח החוק שקודם אתמול, בית המשפט לא יוכל להתערב בהחלטות של ראש הממשלה ושרי הממשלה ובכלל זה במינוייהם.

המסמך שנכתב על ידי ישי לקס, עדי כהן אהרונוב ואביטל מגן הוכן לבקשתו של ח"כ גלעד קריב (העבודה). מהמסמך עולה כי בארבע מדינות יש אפשרות לביקורת של בתי המשפט על מינויים: אסטוניה, יוון, ליטא וספרד. ואילו בשש מדינות — ארה"ב, צרפת, קנדה, ניו זילנד, בלגיה וטורקיה — ניתן לבקר את המינויים של הנשיא, ראש הממשלה והשרים באמצעות ועדות של הפרלמנט או בטורקיה של מועצת העם. בפינלנד מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה מפקח על המינויים.

בארה"ב על מינויים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי המוצעים על ידי הנשיא לעבור הליך אישור בפני הסנאט. עם זאת, ישנם מינויים נשיאותיים שאינם זקוקים לאישור הסנאט. בקנדה מינויים ממשלתיים הנעשים על ידי המושל נתונים לביקורת של הוועדה הרלבנטית בפרלמנט. ביוון פעולות בנוגע למינויים שנעשים על ידי רה"מ, השרים, הממשלה כולה או גופים ממשלתיים קולקטיביים אחרים חשופות לביקורת שיפוטית של בית המשפט המינהלי העליון. בליטא על כל החלטה בתחום המינהל הציבורי ניתן להגיש עתירה לבית המשפט, לרבות החלטות של רה"מ והממשלה. בספרד מינויים של הממשלה למשרות ציבוריות יכולים להיות נתונים לביקורת שיפוטית כאשר ביצוע המינוי אינו תואם את הוראותיה של מערכת המשפט הספרדית. בצרפת מינויים בידי הנשיא נעשים לאחר היוועצות עם הוועדה הרלבנטית.

ח”כ קריב אמר כי ״סקירת מרכז המחקר של הכנסת מוכיחה שבמדינות דמוקרטיות מובילות יש מנגנונים מפותחים של ביקורת פרלמנטרית או שיפוטית על מינויים של הממשלה. הצעת ועדת החוקה מושכת את השטיח מתחת לביקורת השיפוטית".