הממ"דים שסייעו לתושבי הדרום בקושי קיימים בצפון

הממ"דים הצילו אתמול חלק גדול מתושבי עוטף עזה. מי שהיו בבתים והספיקו, התבצרו בממ"דים למשך שעות ארוכות, חלקם עד ליום ראשון. התושבים ידעו על איומים מוחשיים של תקיפה והתכוננו אליהם, אבל בשגרה עיקר האיום והשימוש בממ"דים היה לצורך ההגנה מרקטות. בשורה התחתונה, מבצעי המיגון שהמדינה לקחה על עצמה לאורך השנים (חלקם בזכות פסיקות בג"ץ) הוכיחו את עצמם.

החלטות הממשלה בנושא מיגון עוטף עזה החלו בשנת 2008 עם קבלת החלטה 3192 אשר בעקבותיה נקבע כי יש למגן את כלל הישובים שנמצאים במרחק של עד 4.5 ק"מ מהגבול עם עזה. במסגרת זו הקצתה המדינה תקציב של 327 מיליון שקל שבעקבותיו מוגנו כ־3,000 יחידות דיור. בהמשך אותה השנה הוחלט להרחיב את התקציב ל־600 מיליון שקל לשלוש שנים. החלטת ממשלה נוספת (5187) שהתקבלה בשנת 2012 החליטה להרחיב את טווח היישובים הזכאים לממ"ד עד לטווח של 7 ק"מ מהגבול.

על פי בדיקת "כלכליסט", היישובים שנכללו בהחלטות הממשלה מוגנו כמעט לחלוטין, למעט "פערים מינוריים" שנמצאים בטיפול. כלומר, 42 יישובים במועצות האזוריות חוף אשקלון, שער הנגב ואשכול והעיר שדרות מוגנו כמעט לחלוטין.

דרור בלבן ממושב מבקיעים במועצה האזורית חוף אשקלון סיפר כי רק לאחרונה, בעקבות הרחבת היישוב לכיוון דרום, הממשלה הסכימה "לוותר" על כמה עשרות מטרים שהיו חסרים למושב על מנת להיכנס לקו ה־7 קילומטרים, וכך הוא נכנס לרשימת היישובים הזכאים למימון ממ"ד. "אנחנו כבר הרבה שנים בדין ודברים עם הממשלה. ההרחבה של היישוב הגדילה את היישוב לכיוון עזה ולחצנו על שר הביטחון והם קיבלו את זה. כיום יש כ־100 בתים ללא ממ"דים ביישוב, חלקן הן הקרווילות שקלטנו מגוש קטיף", הוא מספר.

בעוד הדרום קיבל מענה לנושא המיגון, בוודאי כאשר מדובר ביישובים הסמוכים לקו הגבול, בצפון המצב נראה שונה לחלוטין, וברקע למציאות הביטחונית ולחשש להתפתחות של מערכה נוספת מול חיזבאללה, תרחיש כפי שראינו בדרום יכול להוביל לתוצאות חמורות אף יותר. גבי נעמן, ראש מועצת שלומי, אמר היום: "4,500 תושבים בשלומי ללא מיגון. כרגע הפתרון עבורם הוא שהם יהיו הראשונים להתפנות".

בצפון, בדומה לדרום, התקבלה החלטה למגן את כל התושבים במרחק של עד קילומטר מהגבול, אלא שבעוד ב־2022 ממשלת בנט תכננה להעביר כ־250 מיליון שקל לצורך המיגון בשנת 2022, וכ־500 מיליון שקל בשנת 2023, בפועל הממשלה הנוכחית החליטה השנה לקצץ את התקציב מ־500 מיליון שקל ל־100 מיליון שקל בלבד. "קיצצו את התקציב ל־100 מיליון שקל בטענה שהמנהלת שהיתה אחראית להקמת הממ"דים לא בזבזה את כל התקציב המיועד לכך, ולכן אין הצדקה להקצות תקציב נוסף. זו טעות, מיגון מבנים לוקח זמן".

לצד זאת, יש לציין כי עלות ממ"ד עלתה מכ־70 אלף שקל לפני כחמש שנים לכ־160 אלף שקל כיום, מה מקשה על הקצאת משאבים לכולם. עם זאת, ברשויות הזקוקות לכך הציעו לממשלה להוריד את המע"מ או לשקול מהלכים נוספים שיוכלו להאיץ את ההתקדמות.

גם ארקדי פומרנץ, ראש עיריית מעלות תרשיחא, אמר היום כי עבור הבתים הלא ממוגנים העיר לא קיבלה שום תקציב. פומרנץ מספר כי מאז אתמול הם נערכים לכל תרחיש, כולל פתיחת המקלטים הציבוריים והפרטיים (בבתים משותפים), ניקיון שלהם, והכנת מערך מתנדבים וכיתות כוננות.

על פי הערכות שהתקבלו לגבי הצפון, במרחק של עד כ־9 ק"מ מהגבול מתגוררים כ־130 אלף תושבים ללא מיגון פרטי, במרחק של 20-9 ק"מ מגבול הצפון מדובר על כ־150 אלף תושבים, ובמרחק 45-20 ק"מ מהגבול ישנם כחצי מיליון תושבים ללא מיגון פרטי.