הדמיית קריית המודיעין של צה"ל שתוקם בנגב | צילום: דוברות משרד הביטחון
שיכון ובינוי תקבל תוספת של 1.2 מיליארד שקל עבור הקמת ותפעול קריית המודיעין
החברה זכתה ב-2020 במכרז להקמת ותפעול הקריה בדרום הארץ בתמורה ל-11 מיליארד שקל וכעת תוסיף לה עוד כ-40 אלף מ"ר; היא תקבל חצי מיליארד שקל עבור הקמתם וכ-700 מיליון שקל נוספים שיצטברו לאורך שנות תפעול המתחם
שלוש שנים וחצי אחרי שזכתה במכרז להקמת קריית המודיעין של צה"ל בדרום הארץ בהיקף כספי של כ-11 מיליארד שקל, חתמה שיכון ובינוי על תוספת להסכם בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל.
מדובר בתוספת עבודות בינוי בהיקף של כ-40 אלף מ"ר שעליהן תקבל שיכון ובינוי תמורה של כחצי מיליארד שקל. לצד תשלומים תקופתיים המיועדים עבור הפעלת השטחים הנוספים, כשאלה יצטברו לאורך שנות ההפעלה של המתחם לסך של כ-700 מיליון שקל נוספים (2.8 מיליון שקל עבור כל חודש לאורך תקופת הפעלת הפרויקט – 20 שנים וחצי).
ביולי 2020 זכתה חברת התשתיות והנדל"ן שבשליטת נתי סיידוף (41%) במכרז מטעם משרד הביטחון להקמת, מימון ותפעול קריית המודיעין החדשה של צה"ל שתתפרס על פני 2,500 דונם ובשטח בנוי של כ-450 אלף מ"ר בסמוך לצומת שוקת ולפארק התעשייה עומר שבנגב.
הקריה אמורה לקלוט את מרבית יחידות אמ"ן ובעת הזכייה הוערך שישרתו בה כ-12 אלף חיילים ואנשי קבע (אומדן שיעלה בעקבות תוספת הבינוי כעת). מעבר להקמת המתחם, שיכון ובינוי תהיה אחראית על כל מעטפת השירותים שתסופק בו אשר כוללת הסעדה, הלנה, ותחזוקת כלל המערכות ובהן חשמל, מיזוג אוויר ומערכות התקשורת והמחשבים.
עלות הקמת המתחם הוערכה במקור ב-4.9 מיליארד שקל, ומשך ההקמה, על ידי החברה הבת סולל בונה, הוערך בחמש שנים. לאחריהן תפעיל החברה את הקריה במשך 20.5 שנים נוספות. כשלפי תנאי המכרז מ-2020 צפויה שיכון ובינוי לקבל במהלך תקופת ההקמה וההפעלה תשלומים בסך של כ-11 מיליארד שקל. מהם 1.7 מיליארד שקל כמענק הקמה והשאר בתשלומים תקופתיים הנאמדים בכ-450 מיליון שקל עבור כל אחת משנות ההפעלה.
במאי 2021 דחה בית המשפט המחוזי עתירה שהגישו שפיר ואלקטרה בדרישה לפסול את זכייתה של שיכון ובינוי במכרז ובנובמבר 2021 דחה בית המשפט העליון את ערעורה של שפיר על כך. באוגוסט 2022 השלימה שיכון ובינוי את הסגירה הפיננסית להקמת הפרויקט וקיבלה לשם כך מימון של 4.2 מיליארד שקל. בסוף נובמבר 2022 היא החלה בביצוע עבודות ההקמה, ואלה, כולל הקמת התוספת החדשה, צפויות להסתיים עד לסוף 2027. כשהחברה עומדת עד כה בקצב ההקמה המתוכנן.
בתחילת 2023 הגישה שיכון ובינוי תביעה כנגד משרד הביטחון בשל מחלוקת הנוגעת לתשלומים המגיעים לה על הקמת הפרויקט. כשלטענת החברה משרד הביטחון חייב לה תשלומים של כ-380 מיליון שקל בשל הפרשי מדדים שונים. התביעה מצויה בשלביה הראשונים.
בנוסף לקריית המודיעין זכתה שיכון ובינוי בשנים האחרונות בשני מכרזים גדולים אחרים מטעמו של משרד הביטחון. ב-2018 נבחרה ביחד עם אפי נכסים (ובהמשך רכשה את חלקה) להקים ולהפעיל את קריית התקשוב בבאר שבע בעלות הקמה של כ-2 מיליארד שקל ובהכנסות מוערכות לאורך תקופת ההקמה וההפעלה (25 שנה) של כשבעה מיליארד שקל.
באוקטובר 2022 זכתה במכרז להקמת והפעלת מחנה רב זרועי בסמוך לרמלה שאליו יועברו מפקדות שונות של צה"ל בהן כאלה השוכנות במחנות צריפין, קסטינה, הבקו"ם בתל השומר והשלישות ברמת גן, לצד המפקדות של אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה (אט"ל), מפקדת זרוע היבשה (מז"י) ואכ"א. כשעלויות הקמתו הוערכו ב-2.4 מיליארד שקל ושיכון ובינוי תהיה זכאית לאורך תקופת ההקמה וההפעלה (גם כן 25 שנים) להכנסות של 4 מיליארד שקל.
ברבעון השלישי של 2023, האחרון שתוצאותיו דווחו עד כה, רשמה שיכון ובינוי, שמנוהלת על ידי תמיר כהן, רווחי שיא של 762 מיליון שקל המיוחסים לבעלי המניות, אך אלה הגיעו בעיקר כתוצאה מרווח חד פעמי של 1.2 מיליארד שקל ממכירת החזקותיה בחברת הזכיין בכביש אגרה בטקסס, ובנטרולו הייתה החברה מסכמת עוד רבעון הפסדי.
הכנסותיה הרבעוניות נותרו דומות לאלו שנרשמו ברבעון המקביל ב-2022, בסך של 1.95 מיליארד שקל. זאת למרות שיפור בתוצאות מגזרי הקבלנות, תשתית ובנייה בישראל ובארה"ב (הפעילות בישראל היא העיקרית של החברה והייתה אחראית ל-53% מהכנסותיה), ובעיקר בשל פגיעה בפעילותה באתיופיה ובניגריה.
פרויקטי הדיור להשכרה ארוכת טווח שאליהם נכנסה במהלך 2022-2020 ממשיכים להעיק עליה, וברבעון השלישי היא נאלצה לרשום ירידת ערך רביעית ברציפות בגינם, של 88 מיליון שקל, וסה"כ 690 מיליון שקל.
שיכון ובינוי נסחרת כיום לפי שווי של 5.16 מיליארד שקל. ב-12 החודשים האחרונים ירדה מנייתה ב-17%, בזמן שמדד ת"א נדל"ן בו היא נכללת ירד ב-3% בלבד.