עולה על גל הקריפטו: בלאקרוק מנסה לקרב את המוסדיים לביטקוין

בשבוע האחרון הגישה בלאקרוק (BlackRock), מנהלת הנכסים הגדולה בעולם החולשת על כ־10 טריליון דולר, ביקשה להשיק ETF (תעודת סל) שעוקבת אחרי הביטקוין. אם הבקשה תאושר, תתאפשר למשקיעים מוסדיים חשיפה למטבע הקריפטוגרפי מבלי לרכוש אותו בפועל.

לאורך שש השנים האחרונות סירבה רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) שוב ושוב לבקשות מסוג זה — גם לכאלה שהגישו שחקנים מוסדיים גדולים ומוכרים כמו חברת קרנות הסל ארק (Ark) של קתי ווד, המתמקדת בטכנולוגיה. חברת גרייסקייל (Grayscale), שחקנית גדולה בשוק הקריפטו, אפילו תבעה את ה־SEC באוקטובר האחרון בשל סירובה לאשר לה מוצר דומה. אף שסיכוייה של בלאקרוק לקבל את האישור המיוחל עדיין אינם ברורים, עצם האפשרות שגופים מוסדיים יוכלו להשקיע בנכס הטיסה את מחיר הביטקוין בכ־15% לשיא של שנה וחצי ולמחיר של יותר מ־30 אלף דולר. עם זאת, המחיר הנוכחי עדיין רחוק בכ־53% משיא כל הזמנים של המטבע — 65.5 אלף דולר בנובמבר 2021.

לפי הבקשה שהוגשה ל־SEC, תשתמש הקרן iShares Bitcoin Trust של בלאקרוק בפלטפורמה של בורסת המסחר האמריקאית קוינבייס ובשירותי ה־Coinbase Custody שלה. אם תאושר, צפויה תעודת הסל להיסחר בנאסד"ק. בלאקרוק, שהמייסד והמנכ"ל שלה לארי פינק אמר ב־2017 ש"הביטקוין הוא מדד להלבנת כספים", וטען כי ללקוחות החברה אין שום עניין בתחום, כבר השמיע מנגינה שונה לחלוטין בקיץ של 2022. אז יצרה בלאקרוק את החיבור הראשון שלה עם קוינבייס — בורסת המסחר האמריקאית הגדולה ביותר במטבעות קריפטו — כדי לאפשר ללקוחות הפרטיים שלה גישה לשוק הזה. במכתב למשקיעים אף הסביר אז פינק כי הסיבה לכך היא העניין הגובר והולך של הלקוחות בתחום.

בלאקרוק היא, למעשה, בית השקעות, שמנהל כספים עבור הציבור הרחב ברחבי העולם, שמשקיע באמצעותה. בישראל הפעילות מנוהלת בידי ענת לוין, לשעבר המשנה למנכ"ל בנק הפועלים ומנהלת ההשקעות הראשית של כלל ביטוח ומגדל ביטוח. בלאקרוק מציעה למשקיעים מגוון רחב של מוצרים, רבים מהם פסיביים, דוגמת ETF, ובנוסף היא מנהלת גם קרנות גידור, קרנות פרייבט אקוויטי וקרנות חוב.

נראה שבלאקרוק מבצעת את המהלכים המשמעותיים ביותר — או לפחות המתוקשרים במיוחד — דווקא בזמן ששוק הקריפטו נמצא ברגעי המצוקה הגדולים ביותר שלו. בקיץ האחרון פשטו רגל כמה חברות הפעילות בענף, שהותירו מאות אלפי משקיעים ללא גישה לכספים שלהם. ובנוסף, הגשת הבקשה ל־SEC להשקת ETF על הביטקוין מתרחשת בדיוק אחרי שני מהלכי אכיפה משמעותיים במיוחד שביצעה הרשות בשוק — תביעות משפטיות נגד בייננס (Binanace) וקוינבייס על שורת הפרות של חוקי ניירות ערך, ובמקרים מסוימים אף על הונאת משקיעים.

וכך, האיש שלעג לביטקוין, נהפך בין רגע ליקיר הקהילה, או לפחות חלקים ניכרים בה. היטיב לתמצת זאת מנכ"ל גלקסי דיגיטל מייקל נובוגרץ, משקיע קריפטו ותיק, שצייץ כי השקת תעודת הסל של בלאקרוק "תהיה הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לביטקוין".

תעודת סל על הביטקוין תאפשר חשיפה למטבע מבלי באמת להחזיק בו. במקום לבצע רכישה מסורבלת, או לרכוש אותו באמצעות פלטפורמות מפוקפקות, יוכלו לכאורה המשקיעים לקנות מניות שעוקבות אחר מחיר הנכס. כבר שש שנים שה־SEC דוחה כל בקשה ליצירת קרן עוקבת כזו, למעט אלה המתייחסות לחוזים עתידיים. אף שסירובי הרשות נוקבים במגוון רחב של סיבות, יש אחת עקבית ומרכזית ששולטת בכל אחת מהדחיות — מחיר הביטקוין נתון למניפולציה בפלטפורמות רבות שאינן מפוקחות, ותעודת סל על הנכס הזה לא רק שלא תצליח לגלם באופן נכון את מחיר הנכס, אלא אף תהיה פירצה הקוראת למניפולציות נוספות.

על פי הרשות, יש עדויות רבות למסחר מזויף (Wash trading) בשוק, ולכך ששחקנים גדולים — בעלי החזקה דומיננטית בביטקוין — מצליחים להזיז את מחירו למטרותיהם האישיות, ואם לא די בכך הרי שהבורסות שבהן מתנהל המסחר במטבע משתמשות פעמים רבות בכוחן כדי לבצע מניפולציות במחיר. לטענת ה־SEC, עובדים של אותן בורסות סוחרים על הפלטפורמות באופן לא תקין ובאמצעות מידע פנים. עוד מציינים ברשות כי שוק הקריפטו אינו מפוקח וחסרה בו השקיפות שמאפיינת חברות מסורתיות אחרות. הוא אינו מאפשר בדיקת נאותות שגרתית או יזומה, ולכן אין ל־SEC כלים לעקוב אחר המתרחש ולאתר את ההונאות. כלומר, אם אכן תאושר הנפקת תעודת הסל המבוקשת, הרשות לא תוכל להבטיח הגנה על המשקיעים.

המענה של בלאקרוק לחששות האלה של הרשות הוא באמצעות "הסכם שיתוף מעקב" בין בורסות שונות. ההסכם הזה הוא המאמץ הראשון מצד גוף כלשהו, שהגיש בקשה לאישור תעודת סל בתחום הקריפטו. עובדה זו, בשילוב ההיסטוריה הארוכה והחיובית של בלאקרוק לאישור מוצרים מסוג זה אל מול ה־SEC, גרמו לכמה פרשנים להעריך כי סיכויה של בלאקרוק להצליח במקום שכל יתר המבקשים כשלו גבוהים יותר.

המהלך של בלאקרוק בתזמון הנוכחי הוא חלק ממגמה הרווחת בשבועות האחרונים — כניסה הולכת וגוברת של שחקנים מוסדיים נוספים לתחום. בשבוע שעבר השיקו קרן הגידור המצליחה בעולם סיטאדל (Citadel), ענקית הפיננסים פידלטי, ובנק ההשקעות צ'ארלס שוואב בורסת קריפטו חדשה, EDX Markets, בתקווה למשוך שחקנים מבוססים בתחום, המעוניינים להתרחק מחברות קריפטו שנמצאות בלב סערת האכיפה הרגולטורית.

הפלטפורמה שהשיקו שלושת הגופים הללו אינה מציעה שירותי משמורת — כלומר, היא לא מחזיקה בנכסים קריפטוגרפיים בעצמה — אלא רק משמשת סוג של מצע, שעליו מסכימים בעלי עניין על מחירים וסוגרים עסקאות. הצדדים מחליפים את הנכסים תמורת תשלום ביניהם, ללא קשר לפלטפורמה. לעומת הבורסה החדשה, נוהגות בורסות הקריפטו להחזיק בנכסים הקריפטוגרפיים בעצמן, דבר שהיה בשנים האחרונות מקור לא אכזב להונאות, תרמיות ואובדן כספים מאסיבי, בעיקר של לקוחות קמעונאיים. EDX תציע מסחר בארבעה מטבעות קריפטוגרפיים בלבד: ביטקוין, אתר, לייטקוין וביטקוין קאש, כולם מטבעות שה־SEC טרם זיהתה כניירות ערך, דבר שמצמצם את סכנת התביעות.

בשבוע שעבר ביצע גם דויטשה בנק מהלך לעבר שוק הקריפטו. הבנק הגרמני הגדול הגיש בקשה לאישור רגולטורי להפעלת שירות משמורת עבור נכסים דיגיטליים, כגון מטבעות קריפטו. מטרה הבנק היא לגוון את מקורות ההכנסה שלו — מהלך שעליו אותת כבר ב־2020.