רועי בן יוסף, דירקטור השקעות בסמסונג: “השקענו ב־30 חברות בארץ"

"כחברה שמייצרת מכשירי קצה, לסמסונג יש עניין ברור בכל טכנולוגיית ביזור אפשרית — בין שזה מחשוב מבוזר ובין שאלו טכנולוגיות בלוקצ'יין וקריפטו", אמר רועי בן יוסף, דירקטור השקעות בסמסונג נקסט TLV, בראיון ל"כלכליסט" בכנס Meet&Tech שהתקיים אתמול. לדבריו, כיוון שסמסונג היא חברה שפחות מתבססת על הענן הממורכז — כמו גוגל, אפל או מיקרוסופט - היא ביתרון. "במקום לזנב בטכנולוגיות הענן, סמסונג מזהה את העתיד שלה בעולם מבוזר, שבו מכשירי הקצה יהיו הרבה יותר ממה שהם היום", אמר בן יוסף.

כמי שמוביל, בין היתר, את ההשקעה של המשרד הישראלי בתחומי המטאוורס והווב3, אומר בן יוסף: "אני מתחבר יותר לחברות מעולמות של כלים ותשתיות ופלטפורמות, כי אני מגיע מתחומי הקוד הפתוח והפיתוח בכלל. אבל השקענו בשנה האחרונה בלא מעט חברות ברמת האפליקציה ובמוצרים כמו של דאפר לאבס שפיתחו את ‘קריפטו־קיטי’ ובהחלט משקיעים על כל המגרש הזה. סמסונג מזהה עניין רב בעולם מבוזר, שבו למכשירים עצמם יש תפקיד ניכר יותר".

רועי בן יוסף, דירקטור השקעות בסמסונג נקסט: “השקענו ב־30 חברות בארץ" | קרדיט: טל אזולאי

הגישה הזאת מתאימה, לדבריו, לתחום נוסף שבו מכוונת סמסונג נקסט את ההשקעות שלה - בריאות דיגיטלית. "אנחנו הרי מסתובבים עם דבוקת החיישנים הכי גדולה בתולדות המין האנושי - בכיסים שלנו. החיישנים האלה אוספים המון פרמטרים שקשורים ישירות לבריאות שלנו: איך אנחנו הולכים, איך ישנים ובמשך כמה זמן, רמת התפקוד הקוגניטיבי שלנו, ואת כל אלה אפשר להסיק מתוך השימוש בטלפון הסלולרי. זה אולי נשמע קצת מפחיד מבחינת הפרטיות, אבל אם עושים את זה בצורה נכונה - וסמסונג מחויבת לפרטיות ולאבטחת סייבר - אז יש לזה השפעות מאוד חיוביות", אמר בן יוסף.

סמסונג נקסט היא זרוע החדשנות של חברת סמסונג אלקטרוניקס העולמית ומטה הזרוע נמצא במערב ארה”ב עם משרדים בקוריאה ובישראל. זרוע החדשנות הוקמה לעזור לסמסונג אלקטרוניקס לעבוד בצורה יותר חכמה עם תוכנה. בישראל מתמקדת עיקר הפעילות שלה בקרן ההשקעות שמאתרת סטארט־אפים ופיתוחים מקומיים שיהיו מוצלחים פיננסית ושתהיה בהם גם משמעות עבור סמסונג עצמה.

בישראל מתמקדות ההשקעות של סמסונג נקסט בכל התחומים שקשורים לכלי פיתוח למפתחים, פלטפורמות, תהליכי אוטומציה של פיתוח וסייבר. "אלו תחומים שיש להם חיתוכים בין הצרכים של סמסונג - כמו למשל מוצרי אבטחת סייבר ליישומי בריאות דיגיטלית", מסביר בן יוסף. "בישראל השקענו עד היום כבר ביותר מ־30 חברות, ומפברואר 2021, לאחר ששינינו את מודל ההשקעות - השקענו ב־17 חברות מקומיות. הגישה שלנו היום היא להשקיע בין 100 ל־500 אלף דולר בתהליך השקעה על בסיס הוכחה. כלומר אין ועדת השקעות ואין תהליך ארוך וההגעה להוכחת המוצר מאוד מהירה. הגישה הזאת גם מתכתבת עם הקצב המהיר של השוק וגם עם הסכומים היחסית נמוכים שאנחנו משקיעים".