חברות התוכנה הישראליות: כשיש כסף בקופה, הריבית הגבוהה מסדרת את התוצאות

השינוי הדרסטי בסביבה המאקרו כלכלית הוא כנראה הדבר הטוב ביותר שקרה לחברות התוכנה הישראליות. מרבית הכוכבות של בציר ההנפקות האחרון בשנים 2022-2019 נולדו לעידן הריבית האפסית שאחרי משבר 2008 וככאלה מעולם לא חוו מצב משברי. צלצול ההשכמה שהעיר את כולם באמצע שנת 2022, הכניס את תעשיית ההייטק העולמית, וגם את הישראלית כמובן, לשוק ראשוני. אלא שכעת, התוצאות העסקיות שמציגות חברות התוכנה מראות כי מי שידע להכיר במציאות החדשה במהירות ויישם תהליכי התייעלות והתמקדות בלקוחות המניבים יותר, קוצר את הפירות.

הדו"חות הכספיים שפירסמו בסוף השבוע האחרון וויקס, פייבר, ג'ייפרוג ואפילו למונייד, מאותתים כי בסוף משמעת פיננסית עובדת. לאחר שורה של קיצוצים, הן בכוח האדם והן בהשקעה בשיווק, הצמיחה מתחילה לחלחל גם לשורה התחתונה. כאן מגיעה השפעה נוספת, ישירה ומיידית אף יותר של השינוי המאקרו כלכלי הגדול - הכנסות פיננסיות.

כל חברות התוכנה שהונפקו בשנים האחרונות יושבות על קופות מזומנים דשנות, שנעות בין חצי מיליארד דולר במקרה של ג'ייפרוג JFROG לקרוב למיליארד דולר במקרה של למונייד, וויקס ופייבר. הכנסות מריבית על יתרות אלו משפרות עוד יותר את השורה התחתונה, כאשר במקרה של פייבר הן אחראיות למעבר מהפסד תפעולי של 4 מיליון דולר לאיזון בשורה התחתונה.

רווח תפעולי של 13 מיליון דולר ‑ הרווח התפעולי הראשון של החברה לפי כללי החשבונאות (GAAP) ‑ כבר תפח ל־33.6 מיליון דולר בשורת הרווח הנקי. בג'ייפרוג ולמונייד, שעדיין מפסידות, הריבית עזרה לייפות מעט את התמונה. חרף השיפור שמציגות מרבית החברות, אף אחת עוד לא מדברת על החזרה לקצב גיוסי עובדים משמעותי. יתרה מכך, מרביתן מתכוונות להפיק את המרב עם התקציבים הקיימים, כדי לשמר את בסיס ההוצאות הנוכחי.

את השיפור העיקרי מבין הישראליות הציגו וויקס ופייבר, שפועלות בתחומים משיקים שמושפעים מפעילות בשוק העסקים הקטנים והאי־קומרס. פייבר, שבנתה פלטפורמה שמחברת בין פרילנסרים לחברות, פרסמה דו"חות מצוינים, שהיו טובים מהתחזיות בכל הפרמטרים והקפיצה את התחזית השנתית ביותר מ־10%, כך שהיא צופה כעת הכנסות של 365-358 מיליון דולר. הכנסות אלה ישקפו לה קצב צמיחה שנתי של 8%-6%.

למרות שהמספר הזה רחוק מהצמיחה הדו־ספרתית שאפיינה אותה מאז ההנפקה, החידוש הגדול הוא במעבר לרווחיות, לאחר שברבעון המקביל פייבר עוד דיווחה על הפסד של 40 מיליון דולר. קצב צמיחה מתון ורווחיות, הם בדיוק המנה שהמשקיעים בוול סטריט הזמינו ל־2023 ולכן מניית פייבר הגיבה לדו"חות בקפיצה של 20%.

המשקיעים פינקו בזינוק חד גם את וויקס, שבנתה פלטפורמה להקמת אתרי אינטרנט וחנויות אונליין. ניר זוהר, נשיא החברה, אמר אחרי פרסום הדו"חות כי מתחילים סימנים של התעוררות מחודשת בזירת העסקים הקטנים, מה שעזר לוויקס להכות את התחזיות הרבעוניות והוביל להעלאת התחזית הצמיחה השנתית. לצד הצמיחה, משפרת וויקס גם את תחזית תזרים המזומנים שעל פי הצפי המעודכן יגיע ל־210-200 מיליון דולר, כ־30-20 מיליון דולר יותר מהצפי הקודם.

גם ג'ייפרוג נהנתה מרוח גבית ביום חמישי, כשחצתה בחזרה את רף שלושה מיליארד הדולרים בשווי השוק וריכזה מחזור גבוה מהרגיל. החברה, שפיתחה תוכנה לעדכון רציף של תוכנה ללא צורך ב"הורדת" גרסה, הציגה צמיחה מהירה של 24% בהכנסות, אם כי היא עדיין לא מצליחה להציג רווח לפי כללי החשבונאות המלאים.

עם זאת, בניכוי סעיפים חשבונאיים כגון תוכנית האופציות לעובדים ומוניטין על רכישות, היא רשמה רווח תפעולי של 8.2 מיליון דולר, שבא לידי ביטוי גם בתזרים מזומנים של 16 מיליון דולר. ההתפתחות המשמעותית ביותר בג'ייפרוג היא עליית נתח פעילות מבוססת ענן שצמחה ב־44% מול הרבעון המקביל וכבר מהווה שליש מהכנסות החברה. סימן חיובי נוסף הוא עליית מספר הלקוחות עם קצב רכישות שנתי (ARR) של מעל מיליון דולר מ־17 ל־24 ברבעון האחרון. ג'ייפרוג צופה הכנסות של כ־345 מיליון דולר ב־2023 שישקפו קצב צמיחה שנתי של 23% ורווח תפעולי לפני סעיפים חשבונאיים של 25 מיליון דולר.

מי שמקלקלת את התמונה החיובית שעולה עד כה מדו"חות חברות התוכנה הישראליות היא חברת האינשורטק

למונייד, שמספקת עוד דו"ח מהז'אנר של "דו"ח רווח־הסבר". אף שכמו מרבית החברות היא ערכה שורה של קיצוצים, הודיעה על הקפאת גיוסים והתחייבה כי מעתה תצמח מבלי להגדיל הפסדים, בינתיים זה לא ממש עובד לה. מצד אחד, הכנסות החברה היו גבוהות מהתחזיות והגיעו ל־104.6 מיליון דולר, יותר מכפול מאשר ברבעון המקביל, אך מצד שני ההפסד נותר זהה ‑ 67 מיליון דולר. ההפסד הגבוה מפתיע במיוחד מכיוון שהגיע לאחר מהלכי התייעלות בחברת האינשורטק שכללו פיטורים ועצירת גיוסים, לצד צעדי חסכון נוספים ובראשם הקטנת הוצאות השיווק והמכירות. הדו"חות של למונייד מדגישים שוב כמה מורכבת הפעילות בשוק הביטוח עתיר הרגולציה והסיכונים. עיקר הפגיעה בביצועי למונייד, שגם הוביל לירידה חדה במנייתה, שדווקא היתה במסלול התאוששות בשנה האחרונה, נבע ממשבר האקלים.

כחברת ביטוח קטנה, שמרוכזת מאוד במעט איזורים גאוגרפיים, למונייד נפגעה מאוד ממזג אוויר קשה בארה"ב במהלך הרבעון השני שבו, לטענתה, היה מספר סופות היסטורי. אך גם אם מזג האוויר ברבעון השלישי ישתפר, למונייד צופה כי הכנסותיה ברבעון זה יישארו ברמה דומה של 104-102 מיליון דולר. זאת, מכיוון שכהגדרת החברה "היא לא סוחטת את דוושת הגז בשיווק". הסיבה לכך היא מבנה שוק הביטוח האמריקאי, בו מתרכזת עיקר פעילותה של למונייד הן בביטוח תכולה ומבנה, הן בביטוח רכב וגם בביטוחי חיות מחמד.

הרגולטור בכל מדינה ומדינה בארה"ב צריך לאשר ללמונייד את התעריפים, ועד שהם לא יאושרו, היא לא יכולה להעלות את מחירי הפוליסות. בלמונייד ממתינים לאישור הפרמיות החדשות ולא רוצים לשווק בינתיים פוליסות בתמחור הישן, שנקבע כאשר הריבית היתה אפסית ולא היתה אינפלציה. בלמונייד מעריכים כי התמחור החדש ייכנס לתוקף עד סוף השנה, מה שאומר שבמחצית השניה של 2023 תהיה האטה ורק ב־2024 החברה תשוב לקצב צמיחה מהיר. התחזית השנתית של למונייד מניחה הכנסות של 408-402 מיליון דולר והפסד EBITDA מתואם של כ־200 מיליון דולר, כאשר מתחילת השנה החברה כבר שרפה כמעט 100 מיליון דולר.

מעניין לציין, כי על אף שבכירי כל החברות, למעט שלומי בן חיים מג'ייפרוג שמתגורר בארה"ב, פעילים בולטים במחאה נגד ההפיכה המשטרית, הנושא לא עלה בשיחות עם המשקיעים אחרי פרסום התוצאות והשאלות שהופנו כלפי המנהלים נותרו בתחום העסקי בלבד, כפי שהיה גם בשיחת המשקיעים של צ'ק פוינט.

ניר זוהר, נשיא וויקס, התייחס לסוגיה זו בשיחה עם עיתונאים מישראל ביום חמישי ואמר: "אנחנו לא יודעים לאפיין האם יש רתיעה של משקיעים זרים ממניות של חברות ישראליות. אבל החשש שלי הוא שבסופו של דבר המשקיעים לא יספרו לך שהם לא קונים או מוכרים כי אתה ישראלי, זו לא דרך הפעולה שלהם. הם פשוט יימנעו. ברגע שישראל תמשיך לסבול מעלייה בסיכון בגלל חוסר היציבות ובגלל הרעש מול סוכנויות דירוג אשראי, זה ישפיע. לא נדע לכמת את זה, אבל נדע כשנסבול מזה. חוסר היציבות והרעש מזיק למדינה, לא משנה מי התחיל ומה עשו, האחריות של הממשלה היא לפתור את המשבר הזה".