לישון עם האויב – על הברחת נכסים בנישואין ובגירושין

הברחת רכוש משותף יכולה להתרחש במהלך הנישואים ולא רק לקראת גירושין או במהלכם.

חוק יחסי ממון, המסדיר את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג נשואים קובע, כי כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואים (ולעיתים, גם רכוש שנצבר למי מהצדדים טרם הנישואים – ככל שתוכח כוונת שיתוף) – יחולק בין הצדדים לעת פקיעת הנישואין- באופן שיוויוני.

כדי למנוע מצב זה, יש מי שפועלים בדרכים עקלקלות ויצירתיות כדי להבריח נכסים ממסת הנכסים המשותפת:

אבי, היה אדם שתלטן, אשר נטה לזלזל ברונה, אשתו, ולא ראה בה שוות זכויות לו. במהלך חיי הנישואין הוא לא נהג לערב אותה בהחלטות עסקיות ועשה מהלכים שונים ברכוש המשותף- מבלי להיוועץ בה – היא גם לא ביקשה להיות מעורבת: המצב הזה היה לה די נוח...

כשהוא התאהב במזכירה שלו, ועוד לפני שהודיע לרונה על רצונו לעזוב את הבית ולהתגרש, הוא כבר החל מבצע פעולות שונות, שמקנות לו יתרון ושתוצאתן היא חלוקת רכוש לא שיוויונית: כך, הוא העביר את המניות בחברה שעבד בה לחלק מאחיו ובכך הקטין משמעותית את חלקו במניות החברה.

הוא העביר, בהזדמנות אחרת, את הדירה 'להשקעה' שנרכשה, אמנם, עוד לפני הנישואים, אך במהלך שנות הנישואים הצדדים לקחו משכנתא גדולה ושיפצו אותה, לבלי היכר, ואף השכירו אותה ונהנו מדמי השכירות.

כדי שרונה לא תוכל לטעון לזכויות בדירה, הוא פשוט רשם אותה על שם אחד הילדים, וטען שזה נעשה לטובת התא המשפחתי ומשיקולי מס.

כל הפעולות האלה, נתגלו לרונה, בדיעבד ורק לאחר שהחלו ההליכים לגירושין- כעת, הוטל עליה נטל כפול: גם להוכיח כי הפעולות נעשו שלא בידיעתה וללא הסכמתה וגם להוכיח כי הפעולות נעשו למראית עין ומתוך מטרה להבריח נכסים ורכוש.

עורכת דין טלי אבידן | צילום: יח"צ

אצל עזרא ורותי היה סיפור שונה:

כשרותי הודיעה לעזרא שדרכם המשותפת הגיעה לסיומה, כיון שהיא לא זוכה ממנו ליחס אוהב וחברי, היא לא ציפתה שרגשות הכעס בבעל העדין שלה יגדשו את הסאה והוא יפעל בדרך מתוחכמת כדי לנקום בה על עצם ההחלטה שלה, לשקול עזיבה.

עזרא, שהיה קבלן מתוחכם ומצליח החליט לפעול בשני מישורים:

במישור האחד, הוא החל מפחית את הכנסותיו השוטפות, בטענה שהחברה מצויה בתקופה חלשה, והוא 'בין פרוייקטים', ופרוייקט חדש שעמד להתחיל בו- לא אושר.

ובמישור השני, החל לפעול בקדחתנות לשכנע את רותי, להתחיל טיפול זוגי ולחזור לשלום בית.

רותי, שכל רצונה היה לזכות ביחס חברי ואוהב מבעלה, התרצתה – מה שאיפשר לעזרא לבצע פעולות שדיללו את שווי החברה.

כעבור שנים ספורות, כשהיחסים של עזרא ורותי עלו על שרטון- עזרא כבר היה מוכן...

הם לא היחידים:

ישנם סוגים שונים של הברחות נכסים:

• רישום נכסים על שם צדדים שלישיים, כשבפועל הרכוש שייך לבן/ בת הזוג ולמעשה משותף :דירות, מגרשים, חשבון בנק, מניות, ועוד.

• העברות של רכוש משותף לצדדים שלישיים ללא ידיעת בן/בת הזוג: העברות של נכסים, כספים (לחשבונות בארץ או בחו"ל), תכשיטים יקרים, מניות ופעילות עסקית.

• יצירת חובות למראית עין, כדי להקטין את שווי הרכוש המשותף: הלוואות פרטיות, הלוואות עסקיות, שנלקחו לכאורה, שלא נכנסו לחשבון המשותף או לחשבון העסק המשותף.

• ניהול פעילות עסקית באמצעות אשכול חברות מרכב כדי למנוע אפשרות מעקב והתחקות אחר הפעילות ו/או באמצעות נאמנות.

החשד מנקר בך?

אם אתם חושדים כי בן /בת הזוג שלכם מסוגלים לעשות או אפילו עשו מהלך שכזה- הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לפנות לעורך דין המומחה לתחום הגירושין ולהתחיל בהליכי חקירה כלכלית מקיפה באמצעות משרד חקירות מקצועי שכן, כדי להוכיח הברחת רכוש – צריך קודם כל, לגלות אותה...

עורך הדין ידע מה לעשות עם ממצאי החקירה, בפנותו לבית המשפט לקבל צווים שונים שיסכלו את פעולות ההברחה על מנת לשמור על האינטרסים שלך.

ישנם כלים משפטיים שונים, המאפשרים להילחם בתופעה ולשמור על הזכויות של הצד ממנו הוברח הרכוש.

איך תמנעו הברחת נכסים?

כדי לצמצם או למנוע את התופעה חשוב לנקוט בשלוש דרכים מצטברות:

1. מודעות – אם הגעתם וקראתם עד כאן – דייני.

2. ערנות ומעורבות במצב הפיננסי שלכם ולא לסמוך רק על הצד השני שיעשה עבורכם את כל ההחלטות והפעולות.

3. כדי להיות בצד הבטוח ולמנוע פערי מידע ובעיקר כדי להוכיח קיומו של רכוש שהועלם דאגו שיהיה לכם תיק עם כל המסמכים הרלוונטיים שנוגעים לכלל הנכסים שבבעלותכם.

מאת עו"ד טלי אבידן , בעלת משרד המתמחה בתחום דיני המשפחה, גירושין צוואות וירושות