שיטפון באיראן (ארכיון). חשש להתגברות אירועי מזג אוויר קיצוני כמו שיטפונות, בצורות וסופות | צילום: איי אף פי
משבר האקלים
טמפרטורת פני האוקיינוסים בשיא, ומדענים מזהירים מאירועי מזג אוויר קיצוני
לפי מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי בארה"ב, הטמפרטורה הממוצעת על פני האוקיינוסים האמירה החודש ל-21.1 מעלות צלזיוס - שיא מאז תחילת המדידות לפני 65 שנה. מדענים מזהירים מפני יותר גלי חום ימיים, שיובילו לסיכון מוגבר לאירועי מזג אוויר קיצוני מסכני חיים, כמו בצורות, שיטפונות וסופות
מאז תחילת חודש אפריל טמפרטורת פני האוקינוסים בעולם הגיעה לשיא של כל הזמנים מאז החלו המדידות ב-1958, והובילה לגלי חום ימיים משמעותיים ברחבי העולם, כך לפי נתוני ממשלת ארה"ב. מדענים מזהירים כי זהו סימן למגמת עליית הטמפרטורות ארוכת הטווח באוקיינוסים בעולם, שספגו את הרוב המכריע של עודפי החום מעשורים האחרונים של התחממות כדור הארץ בשל הפעילות האנושית.
נתונים ראשוניים ממנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי בארה"ב (NOAA) מראים כי הטמפרטורה הממוצעת על פני האוקיינוס עומדת על 21.1 מעלות צלזיוס מתחילת אפריל - מנפץ את השיא הקודם שנקבע ב-2016, אז נמדדו 21 מעלות צלזיוס. תצפיות שביצעו מדענים מראות גלי חום ימיים מתונים עד חזקים במספר אזורים, כולל דרום האוקיינוס ההודי, דרום האוקיינוס האטלנטי, ליד צפון-מערב אפריקה, אזור ניו זילנד, מצפון-מזרח אוסטרליה ומערב-מרכז אמריקה.
במשך שלוש שנים שררו ברחבי האוקיינוס השקט תנאי ׳לה ניניה׳, שסייעו לדכא את הטמפרטורות ולבלום את ההשפעה של הצטברות גזי החממה באטמוספירה. אך כעת סבורים מדענים שהטמפרטורות הגבוהות עלולות להגביר את הסיכון לתנאי מזג אוויר קיצוניים ולאתגר עוד יותר את שיאי החום העולמי. ד״ר עמיר גבעתי מהחוג למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב מסביר כי ״המגמה המדאיגה הזאת מתרחשת למרות שלוש שנים רצופות של ׳לה ניניה׳, תופעה שבמהלכה טמפרטורות האוקיינוסים דווקא אמורות להיות קרות מהממוצע. ההסבר להתחממות המואצת של פני הים נעוצה בהמשך עליית ריכוז גזי החממה בשל פעילות האדם, שהגיעו בתחילת שנת 2023 לשיא חדש.
"מה שצריך להדאיג עוד יותר היא העובדה שעל פי מרכז החיזוי האירופי, במחצית שנת 2023 תתפתח תופעת אל ניניו חריפה שתתבטא בעלייה מואצת של כ-2 מעלות נוספות בטמפרטורת האוקיינוסים. עלייה כזאת תגרום לדעת המדענים של מנהל האוקיינוסים והאטמוספרה בארה״ב להתגברות אירועי הקיצון בכל העולם בהמשכה של 2023: גלי חום ובצורת בחלק מהעולם לצד סופות חמורות ואירועי הצפות. ההקצנה הזאת לא תפסח על ישראל ועשויה לבוא לידי ביטוי בגלי חום חריגים בחודשים הקרובים ויתכן שאף בהצפות קשות בחודשי הסתיו עקב העלייה המהירה בטמפרטורת הים התיכון. במחקר שערכתי על הנעשה בחופי ישראל, מצאתי שכאשר טמפרטורות הים התיכון גבוהות מהממוצע, עוצמות הגשם לפרקי זמן קצרים בערי החוף - חריגות. בנובמבר 2021 למשל, הטמפרטורות היו גבוהות ב-2 מעלות מהממוצע, ובחורף נאלצנו להתמודד עם הצפות משמעותיות באשדוד, באשקלון, בשפלה, תל אביב והוד השרון״.
להתחממות האוקיינוסים עלולה להיות משמעות קשה. החום מספק יותר אנרגיה לסערות ומסכן את יריעות הקרח בהמסה מואצת, שתוביל לעליית גובה פני הים ולסיכון יישובים בקרבת החוף. לגלי חום ימיים יכולים להיות גם השפעות הרסניות על חיות הבר הימיות ולגרום להלבנת אלמוגים על שוניות טרופיות. לדברי גבעתי, ״האוקיינוסים הם מדד טוב למידת ההתחממות הגלובלית. הם בעלי ׳קיבול חום׳ גבוה, כלומר סופגים את קרינת השמש ואוגרים את החום. כאשר האוקיינוסים מתחממים, הם משחררים אנרגיה, ההתאדות גדלה והאטמוספרה יכולה להכיל יותר אדי מים. התוצאה היא התגברות של סופות - למשל הוריקנים שנבנים מלחות ומים חם ועוצמות גשם חזקות יותר".
הנתונים החדשים עולים בקנה אחד עם דו"ח הפאנל הבין-ממשלתי של האו״ם בנושא שינויי אקלים, גוף המאגד חוקרים מרחבי העולם המבטאים את הקונצנזוס המדעי העולמי בנוגע לשינויי האקלים בשל השפעת האדם. הטמפרטורה העולמית הממוצעת כבר עלתה ב-1.1 מעלות צלזיוס מאז המהפכה התעשייתית בשל הפעילות האנושית, והיא תוסיף לעלות ולהוביל לאירועי אקלים קיצוניים, רבים וממושכים יותר. לפי הדוח שפורסם בחודש שעבר, כדי להגביל את ההתחממות לטווח הנחשב לבטוח עבור האנושות, יידרשו מדינות העולם לחתוך את פליטות גזי החממה בעיקר בשל השימוש בפחם, נפט וגז בכ-50% עד סוף העשור הנוכחי.