עיריית ירושלים רוצה להקים מלון בגבעת התנ"ך; "הרס המורשת לטובת רווח כלכלי"

בחודש שעבר הפקידה הוועדה המחוזית ירושלים תוכנית לבניית בית מלון ומרכז מסחרי בשטח של 20 אלף מ"ר בגבעת התנ"ך, לא רחוק מתיאטרון החאן, מתחם תחנת הרכבת הראשונה, מרכז מורשת בגין, והכנסייה הסקוטית בירושלים. המועצה לשימור אתרי מורשת מתנגדת לתוכנית, בטענה ש"מדובר בתוכנית פיתוח שתביא להרס מורשת המקום לטובת רווח כלכלי של יזם פרטי. זו תוכנית להקמת מלון אשר כל מטרתו לשמש נכס מניב על חשבון מורשת העיר ותושביה".

תיק התיעוד של האתר, המכונה "מצודת האייל", שהוכן ע"י האדריכל משה שפירא, קובע ש"מיקומה של כתף הינום מול חומות העיר העתיקה העניקה לאתר לא רק יופי נשגב, אלא גם חשיבות אסטרטגית רבה. היושב בה חולש על מבואותיה הדרומיים של ירושלים ועל חלק גדול ממערב העיר". אין זה מפתיע אפוא שעל הקרקע, שהיתה בבעלות הכנסיה היוונית אורתודוכסית, ניבנו, לפני כמה מאות שנים, מגדל תצפית מבוצר, המכונה "קאצר אל ע'זאל" (בעברית, מצודת האייל), והמבנה שבו שוכן כיום תאטרון הח'אן.

השטח שבו מדובר הוא בגודל של כ-5 דונם, ונמכר ע"י הכנסייה לחברה הרשומה באיי הבתולה הבריטיים ושמה "קרונטי אינבסטמנטס הולדינגס לימיטד". לפי אתר האינטרנט של רשות המיסים, הקרקע נמכרה בחודש נובמבר 2011 בתמורה לכ-7 מיליון שקל.

מדובר במקרה אחד מסדרה של עסקאות שנערכו בשנת בין קרונטי לכנסיה. ב-2017 נודע מפרסום בעיתון הארץ כי הכנסייה מכרה שכונה שלמה בירושלים, "גבעת אורנים", ובה 240 דירות ב-3.3 מיליון דולר, בניין ברחוב הס ב-2.5 מיליון דולר, בניין ברחוב דוד המלך תמורת 850,000 דולר, ו2.3 דונם בשכונת בקעה ב-350,000 דולר. בכל המקרים קיימים הסכמי חכירה ארוכי טווח של עשרות שנים, שגורמים להפחתה משמעותית ממחירי הנכס.

התוכנית לאתר, שנערכה ע"י האדריכל ירון קופרשטוק, מציעה שימור של מצודת האייל ושינוי יעוד הקרקע מ"ציבורי", ל"מסחר, תיירות ומיבני ציבור". כאמור, שטח הבנייה, 6 קומות מעל ו-6 קומות בתת הקרקע הוא כ-20,000 מ"ר. ע"פ הוראות התוכנית, המלון יכלול 3 אגפים: אגף אחד "מסחרי תומך תיירות" על חזית רחוב דוד רמז, ושני אגפים מלונאיים ובהם כ-86 חדרי ארוח. השטח בין רחוב דוד רמז והמצודה יהפוך לשטח ציבורי פתוח.

אדר' צפי שלף, מהמועצה לשימור אתרים בירושלים, קובעת כי "מדובר במונומנט נדיר לשימור, שנמצא בסכנת פגיעה כתוצאה מיוזמת הנדל'ן הדורסנית. השימוש במונח ׳חשיפה׳ או שימור של המצודה הוא מגוחך. אין לזה שום קשר לתוכנית שמקודמת. המבנה החדש כרוך בעקירת כ-50 עצים עתיקים, בעלי נוכחות דרמטית במרחב הציבורי. מבנה המלון ׳חונק׳ את מונומנט המצודה עצמו וגם את הכנסיה הסקוטית שנמצאת ממזרח לו. זו תוכנית שמהותה רווח ליזם פרטי בשטח שיעודו ציבורי, משמע רווח של יזם פרטי על חשבון מורשת העיר ותושביה".

מעיריית ירושלים נמסר: "מדובר על מגרש בבעלות פרטית המיועד לבנייני ציבור. הוגשה תוכנית לשינויי ייעוד משטח פרטי למלון, כך שיוכל לשמש את כלל הציבור. הבקשה כוללת הגדלה והסדרת המרחב הציבורי, לכיוון רחוב דוד רמז, ושיפור מפלסי הבניינים. בנוסף, נקבעו בניינים לשימור וחשיפה כלפי הרחוב. התוכנית תואמה זמן רב מול אגף התכנון, כולל מחלקת השימור. ההתנגדות המדוברת אינה מוכרת לעירייה וככל ותוגש התנגדות שכזו בתקופת ההפקדה, היא תיבחן ותקבל מענה במסגרת הדיון בהתנגדויות".