בית מנדלבליט רח' הספורט 14 חיפה. הבניין הראשון שהוקם ברחוב | צילום: יצחק מנדלבליט
ועדת הערר המחוזית חיפה: תוספת ממ"ד יותר חשובה מפגיעה במבנה לשימור
הוועדה דחתה ערר שהגישו 4 בעלי דירות בבניין לשימור "בית מנדלבליט" ברחוב הספורט בעיר, כנגד יוזמת דייר שמבקש להקים בצמוד לדירתו בקומת הקרקע ממ"ד, וזאת עוד מ-2021. לדבריה: "יש לתת עדיפות לצורך הביטחוני". בעירייה יש מחלוקת על המהלך. נציג בעלי הדירות: "אין כל הנמקה ראויה על הסטייה מהההחלטה המקורית של מהנדס העיר"
ועדת הערר המחוזית חיפה, בראשותה של עו"ד הדר מנצורי דוד, החליטה לאחרונה (12.12.23) לדחות ערר שהגישו 4 בעלי דירות בבניין ברחוב הספורט 14 בחיפה כנגד יוזמה של דייר שמבקש להקים בצמוד לדירתו, בקומת הקרקע, ממ"ד.
יש להבהיר כי מדובר במבנה לשימור ושאפילו בעיריית חיפה יש מחלוקת על המהלך: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה את הבנייה של הממ"ד ואילו ראש מחלקת שימור מבנים, שגובתה ע"י מהנדס העיר, התנגדה בגלוי. ועדת הערר המחוזית החליטה כאמור להיעתר לבקשת הבנייה בטענה ש"מדובר בבנייה שמטרתה להגן על חיי אדם מפני תקיפת טילים, ובפרט בימים אלה של "חרבות ברזל", יש לתת עדיפות לצורך הבטחוני שבהקמת מרחב מוגן".
הבניין המדובר, "בית מנדלבליט", היה הבניין הראשון שנבנה ברחוב הספורט שבשכונת אחוזה בכרמל. הוא נבנה ע"י הקבלן החיפאי יצחק מנדלבליט שבנה אותו בשנת 1945 עבור משפחתו. האדריכל היה משה חת, שהיה אחד האדריכלים החשובים בסוף תקופת המנדט הבריטי והעשורים הראשונים למדינה. המבנה מורכב משני גושים, שמשתפלים במורד ההר, וביניהם חצר גן מקורה. אדריכלית פארה גולדמן, שכתבה מונוגרפיה על עבודותיו של חת, תארה את המבנה כ"שילוב של מבנה מודרני משנות ה-40 שתוכנן בקויים נזיריים ושל קונסטרוקציה אקספרסיבית עם גן מודרני בהשפעה קלאסית איטלקית". בשנת 2011 הוכרז הבניין ע"י עיריית חיפה כמבנה לשימור.
ועדת שימור מבנים של עיריית חיפה דנה בבקשה להקים ממ"ד עוד בשנת 2021 והחליטה שלא להמליץ עליה, ולחילופין, לעשות "שיפור מיגון", כלומר להפוך את אחד החדרים במבנה לשווה ערך לממ"ד. יש לציין שהחלטת ועדת שימור המבנים גובתה בהמלצה של מהנדס העיר. השיקול שעמד לעיני הצוות המקצועי היה שמדובר בתקדים, שכן ברגע שיוקם ממ"ד אחד בקומת הקרקע, יתווספו מגדלי ממ"דים לאורך חזית הבניין וישנו את צורתו לבלי הכר. היטיב לנסח זאת אדריכל אורן און, משקיף בוועדת השימור: "המשמעות של אם אנחנו מאשרים את הבקשה הזאת היא שהרבה פרונקלים כאלה ימלאו לאט לאט את כל מרווחי הצמחיה בין הבניינים".
ואולם, בחודש יולי 2023 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית חיפה לאפשר הקמת ממ"ד בקומת הקרקע, בצד המבנה ההיסטורי, על חשבון הגינה שבה נטועים עצי ברוש עתיקים. הוועדה קבעה כי "יש לעודד תוספת מיגון לרווחת הדיירים ולבטחונם, כי הממ"ד מוצע במרווח צידי ואינו נצפה בחזית הרחוב, כי המיקום המוצע מאפשר תוספת ממ"דים לקומות העליונות".
כתב הערר, שהוגש ע"י 4 דיירי הבניין, שהם גם נכדיו של מי שבנה את הבניין, מדגיש את הפגיעה הקשה במבנה ההיסטורי. על המסמך חתום עו"ד ציון רווה שאמר לכלכליסט: "ברגע שצוות מהנדס העיר ומומחי השימור ממליצים המלצה מקצועית מסויימת חובה על מוסד התכנון, ככל שהוא מבקש לסטות מהמלצה זאת, לנמק באופן ייחודי ומוגבר מדוע הוא מבקש לעשות כן, במקרה שלנו, אין כל הנמקה ראויה מדוע מבקש מוסד התכנון לסטות מההמלצה המפורשת של צוות מהנדס העיר".
אדר' גילה מרגולין, מהמועצה לשימור אתרי מורשת חיזקה את עמדת מחלקת שימור. בחוות דעת ששלחה בנובמבר 2023 היא מציינת: "נציין כי לאור רגישות הנושא והמורך ההכרחי במיגון אין אנו שוללים תוספת ממ"דים ככלל. אך במקרים שבהם מדובר במבנה לשימור יש לשקול גם את כלל ערכיו, ואת האינטרס הציבורי. כיום קיימות לא מעט אופציות וטכנולוגיות, המומלצות "ע"י פיקוד העורף ומאפשרות מיגון חדרים במבנה קיים. אנו ממליצים לשקול את כלל הכלים כדי לתת מענה ראוי למיגון, תוך שמירה על ערכיו של המבנה, הנוף במגרש והאינטרס הציבורי".
בדיון שנערך בוועדת הערר הדגישה אדר' עינב שחורי, ראש מחלקת שימור מבנים בעיריית חיפה את חשיבות המבנה: "הבית הינו הבית הראשון שנבנה ברחוב. ערכיו נמדדים הן מבחינה היסטורית הן מבחינה אדריכלית, מדובר במתכנן ידוע בשם משה חת, אשר השפיע באופן מובהק על הקו האדריכלי בעיר במהלך המאה ה-20. מדובר באחד המבנים יוצאי הדופן שהוא הותיר לכולנו".
כאמור, ועדת הערר המחוזית לא התרשמה מהטענות של אנשי המקצוע. בהחלטה שלה היא מציינת כי "הסבת החדרים הקיימים לממ"ד כרוכה בעבודות קונסטרוקטיביות מסיביות במיוחד שישימותן אינה ברורה, ואשר עלולות לפגוע בפונקציונליות של הדירה ובאלמנטים מקוריים שנבנו בתוך הדירה". עוד היא הוסיפה: "איננו מקבלים את הטענה שהחלטת הוועדה המקומית בלתי מנומקת, ונחזית כשרירותית. אכן ההחלטה היא קצרה, אך היא כוללת נימוקים ברורים המסבירים מדוע הוחלט שלא לקבל את המלצות ועדת השימור וצוות מהנדס העיר".
עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל, שותפה במשרד עפר טויסטר עורכי דין המתמחה בתכנון ובנייה, מסבירה שאת המגמה הזו, של העדפת שיקולי מיגון על פני שיקולים אחרים, ניתן לראות גם באישורה לאחרונה של תמ"א 40/א/1/1, אשר מאפשרת הקמת ממ"דים בקווי בניין מקלים חרף הפגיעה התכנונית שכרוכה בכך, כמו גם בתיקון התקנות המסדירות פטור מהיתר, באופן המאפשר במקרים מסוימים להוסיף ממ"דים ללא היתר בנייה. עוד היא מוסיפה: "לטעמי, בצדק החליטו הוועדה המקומית וועדת הערר לסטות במקרה זה מהמלצות הגורמים המקצועיים. תפקידם של מוסדות התכנון הוא לבחון את כלל השיקולים השונים בהסתכלות רחבה, ובהתחשב גם בהתפתחויות המתרחשות כל העת סביבנו. אין ספק שהמלחמה הנוכחית משליכה על ההבנה בדבר חשיבותו הרבה של פתרון מיגון מיטבי, וניתן להניח שנראה מעתה החלטות נוספות אשר נותנות משקל משמעותי לשיקול חשוב זה, גם על חשבון שיקולים אחרים".
עו"ד ציון רווה, שחתום על ערר המתנגדים לממ"ד, מעיר ביחס לדברי עו"ד טויסטר כי "המחוקק החריג, מפורשות, מהוראות תמ"א 40א/1/1, מגרשים שנכללים באתרים לשימור. במקרה הנדון, בצל המלחמה, סברה הועדה שיש לתת עדיפות מוחלטת להקמת ממ"ד במרווח על פני שיקולי שימור וזאת בניגוד לעמדת המחוקק".