איראן שברה את גב הדירוג

הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנות הדירוג S&P מ־AA- ל־A+ היתה כמעט ודאית עוד ערב המתקפה של איראן על ישראל. הרי הדירוג מטעם S&P היה הגבוה ביותר מבין שלוש המדרגות, זאת כאשר השוק מתמחר את פרמיית הסיכון של מדינת ישראל ב־2024 קרוב יותר ל־BBB, ברמות דומות למקסיקו ופרו.

אפשר לראות זאת אם מסתכלים על פער התשואות של אג"ח ממשלתיות של ישראל מול ארה"ב, גם לפי ה־CDS (תעודת ביטוח לחדלות פירעון של אותן אג"ח) וגם לפי התפתחויות המדדים המהירים: שוק ההון (הבורסה) ושער החליפין (הדולר). מדובר בפער של 5 ציונים שכבר היה בלתי ניתן להסבר או לגישור עוד לפני האירועים הדרמטיים מול איראן. הם רק הכריעו את הכף.

הדברים באים לידי ביטוי בהודעה עצמה של S&P. לא נכתב בה כי הורדת הדירוג נגרמה בעקבות עליית המדרגה בעימות בין איראן לישראל, אלא כי האירועים "הגבירו את הסיכונים הגיאו־פוליטיים שכבר קיימים". האלמנט המפתיע ביותר בהודעה היה הותרת תחזית הדירוג - כלומר, הכוונות העתידיות של המדרגת לטווח הקצר־בינוני - ב"שלילי". המשמעות היא כי ב־S&P בדומה למודי'ס שוקלים להוריד שוב את הדירוג בטווח של כמה חודשים עד שנה וחצי אם תהיה הסלמה בסכסוך. ולא פחות חשוב, אם אותה הידרדרות ביטחונית "תשפיע על הפרמטרים הכלכליים, הפיסקאליים (התקציבים, הגירעון והחוב - א"פ) ועל מאזן התשלומים של ישראל בצורה משמעותית יותר ממה שאנו מצפים כעת", כפי שנכתב בהודעה.

עדיין הדירוג של S&P גבוה בציון אחד מזה של מודי'ס. מה עוד שבמקרה הזה החברה חמלה על ישראל ופרסמה את ההודעה בשעה הזויה (2 לפנות בוקר) כדי לרכך את הבשורה. כמו כן בניגוד לכל המדרגות, נמנעו ב־S&P, באופן מפתיע, מביקורת על הביצועים הממשלתיים הגרועים. כלומר, כל המשקל לדירוג החדש ניתן למלחמה - ולא לתפקוד הממשלה. זאת, למרות שאנשי S&P היו הראשונים שהתריעו מפני הסכנות החמורות של ההפיכה משטרית, בראיון ל"כלכליסט" בינואר 2023, ועל ההשלכות הפוטנציאליות על המצב הפוליטי - הפנימי והחיצוני.

ב־S&P מדגישים כי החוב הממשלתי יגיע ל־66% תמ"ג ולא ל־54% תמ"ג כפי שסברו בחברה לפני שנה. מדובר בפער עתק של כמעט 228 מיליארד שקל. חוסר היציבות והאינפלציה שמרימה ראש, מצמצמים דרמטית את יכולת של הנגיד להוריד את הריבית

גם השפה שבה עשו שימוש כלכלני S&P היתה טכנית מאוד. באופן מסורתי, כלכלני החברה מאמינים בכלכלת ישראל, בחוזקות המבניות שלה, ביכולת ההתאוששות שלה, במנועי הצמיחה שלה, בניהול החוב ובעיקר בפקידות המקצועית שלה (בנק ישראל ומשרד האוצר). אלו נקודות אור שחייבים בימים אלו לשמור מכל משמר וטוב שהחשב הכללי התעורר בהודעה חריגה וכבר סימן את הכיוון שבו על הממשלה לנקוט. "יש לפעול באחריות פיסקאלית במטרה להבטיח צמיחה ארוכת טווח של המשק וירידה ביחס החוב לתוצר", סיכם יהלי רוטנברג. במילים פשוטות הוא מתריע בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', שחדלו לגמרי מלעסוק בכלכלה, כי יש להעלות יותר מסים ולעשות סדר בדחיפות בהגדלת הוצאות הביטחון. אחרת, המצב רק יידרדר, ויש הרבה הרבה מאוד לאן להידרדר.

לא רק המהלך שבו נקטו ב־S&P הוא קשה וחמור אלא גם הנתונים שפורסמו הם מדאיגים. תחזית הצמיחה שלהם מגלמת מיתון - עלייה של 0.5% בלבד בתוצר השנה לעומת 2% שחזה בנק ישראל - משמע ירידה של ממש, משמעותית, בתוצר לנפש וזינוק חד בגירעון הממשלתי לרמה של 8% תמ"ג. נציין כי שיטת החישוב שונה מזו של האוצר, אבל עדיין היא זו שנקבעת בתודעה של השווקים הבינלאומיים.

לא פחות חשוב, ב־S&P מדגישים כי החוב הממשלתי, פרמטר קריטי לצורך קביעת דירוג, יגיע ל־66% תמ"ג ולא ל־54% תמ"ג כפי שסברו בחברה לפני שנה. מדובר בפער עתק של כמעט 228 מיליארד שקל. זו תמונה מורכבת כאשר חוסר היציבות וחוסר הוודאות, יחד עם הרמת הראש של האינפלציה, מצמצמים באופן דרמטי את היכולות של הנגיד אמיר ירון לסייע עם הורדות ריבית שהולכת ומתרחקות. כדאי לממשלה להתעורר.