קונאן אובריאן בתוכנית האחרונה | צילום: באדיבות TEAM COCO
הג'ינג'י בלי המפתח: קונאן אובריאן פורש מהלייט נייט
מנחה הלייט נייט פורץ הדרך הצליח בשיאו להאפיל על מנחים ותיקים וממוסדים ממנו. הוא פורש כעבור 28 שנה כשמהפכת הקומדיה העוקצנית והפוליטית של עידן טראמפ משאירה אותו מאחור מבלי שהותיר בה חותם
כשביקרתי בתוכנית "לייט נייט" עם קונאן אובריאן בניו יורק ב־2006, הוא היה בשיאו. הביקוש לשבת כקהל באולם שבו הצטלמה תוכניתו, שמכיל 210 איש, היה גדול ומי שהצליחו להשתרבב אליו נאלצו לעמוד זמן רב בכניסה לאולם הצפוף. איש הצוות של התוכנית שהיה רגיל לאכזבה על פני הנכנסים אמר לנו אז בנבזיות: "עוד מעט קונאן ייצא ותראו שגובהו בעצם רק מטר וחצי". עוזרת הפקה הגיעה אז לדלת לחשה לו משהו, והוא אמר לקהל: "זהו, קונאן גמר להסניף. הוא מוכן לצאת". ואז זה קרה - קונאן בא, גבוה מתמיד, ומתחכך עם הקהל. עם אחד הוא רוקד, עם אחר הוא מתחבק. מישהי שהוא פונה אליה מתביישת. "יופי. היא לא יוצרת קשר עין", הוא אמר. "אני מת על אלה שעושים הכל כדי להגיע לתוכנית, אבל מפחדים שאגש אליהם".
קראו עוד בכלכליסט:
כאשר עלה לגדולה בשנות ה־90 בלט קונאן אובריאן, מנחה תוכנית הלייט נייט הצעיר אז, בגובהו כמובן (1.93 מטר), וברעמת השיער הג'ינג'י שלו, לוק שנראה כאילו יצא מחוברת קומיקס. המורשת של הלייט נייט האמריקאי שקדמה לו וסבבה אותו היתה של גברים לבנים מבוגרים עם שיער שיבה, עם מונולוג עוקץ אך לא כואב, פינג פונג עם הסיידקיק, פינה להזנקת קריירות של קומיקאים אחרים ושיחות מלאות חנופה עם סלבריטאים. הזירה שקונאן נפרד ממנה ביום חמישי שעבר, כאשר סיים את הגשת תוכנית האירוח שלו "קונאן", ואת קדנציית האירוח הלילי שלו, שונה לחלוטין: מגוונת, מרובה. יש בה נשים — אלוהים ישמור! — שחורות (אמבר רפאין) ושחורים (טרבור נואה). זו זירה צעירה, פוליטית מאוד וחצופה בהרבה מפעם. בעידן טראמפ ואחריו, הלייט נייט נהפך למקום שבו משמיעים ביקורת נוקבת, ואובריאן (58), איש חריף ומצחיק מטבעו נשאר בחוץ. כל הספרים והניתוחים על התופעה הזאת לא כוללים אותו. החמצה, ולא היחידה בחייו.
אבל פעם הוא נחשב לבעל הומור חדשני (ועצמי: על מראהו החיוור ומוצאו האירי), ומין התייחסות מחוכמת לנושאי השעה, בצד דברים מטומבלים ממש, כמו בובת הדוב המאונן. היתה לו עדת מעריצים גדולה, כולל שורה של קומיקאים ששימש להם השראה. ביל היידר ("בארי") אמר באחת מתוכניות הפרידה בשבוע שעבר שאובריאן עיצב את דמותו כקומיקאי, "זה היה הדבר הראשון בטלוויזיה שהרגשתי שהוא שלי, משהו שההורים שלי לא הבינו".
אובריאן קיבל את הנחיית תוכנית הלייט נייט ב־1993 כשהיה בן 30 ופרצוף לא מוכר. לפני כן היה אחד הכותבים ב"סאטרדיי נייט לייב" וב"משפחת סימפסון", והבוס הגדול של SNL, לורן מייקלס, המליץ לבכירים ברשת NBC לקחת אותו למרות חוסר הניסיון שלו. הם לא הצטערו. הסגנון הייחודי שלו, שאותו הגדיר בתוכניתו האחרונה בערוץ הכבלים TBS בחמישי שעבר, כ"חיבור האולטימטיבי בין טיפש לחכם" - תפס, וקונאן רק עלה ועלה.
הפרידה שלו כעת, כעבור 28 שנה, היא בעצם מהפורמט ולא מהמעריצים. בקרוב תעלה תוכנית שבועית שלו בשירות הסטרימינג HBO Max. כמו כן הוא ימשיך עם הפודקאסט הפופולרי ביותר שלו "קונאן אובריאן צריך חבר" ויהיה מעורב בשלל פרויקטים. הפרידה ממשבצת הלייט נייט בערוץ הכבלים TBS, שבה הוא מחזיק כבר יותר מעשור, לא מפתיעה. הרייטינג של "קונאן" צנח בשנים האחרונות עד כדי כך שבממוצע צפו בכל תוכנית 282 אלף צופים בלבד. לשם ההשוואה, ב"הלייט שואו" של סטיבן קולבר צופים כ־3 מיליון איש.
כאשר רק עלתה ב־TBS בשנת 2010 צפו בה 4.2 מיליון איש, יותר מאשר בתוכניות של ג’יי לנו ושל דיוויד לטרמן, ששתיהן שודרו ברשתות ארציות, מה שהפך את ההישג של אובריאן למרשים במיוחד. כל זה קרה לאחר שאובריאן חזר למסך לאחר תקרית מתוקשרת ולא הוגנת במיוחד: שבעה חודשים בלבד לאחר שירש מג'יי לנו את הנחיית תוכנית "הלילה", פסגת השאיפות של אותן שנים, התבקש לזוז למשבצת מאוחרת יותר, כי הרשת השיבה את לנו, שהנחה את התוכנית במשך 17 שנה קודם לכן.
לתוכניות האחרונות הגיעו כל החברים והקומיקאים שהצליחו בזכותו. סת רוגן ואובריאן עישנו יחד ג'וינט, דיינה קארווי חיקה את פול מקרטני וג'ון לנון. פול ראד, שלא הטריח את עצמו להגיע לאיחוד של "חברים", בא לעשות מחווה לאובריאן. ואפרופו "חברים", קונאן אמר שבזכות העידוד של ליסה קודרו, הוא הגיע למעמד שממנו נפרד.