הנגיד: "בנק ישראל יאיץ את המחקר לקראת הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי"

"בנק ישראל החליט להאיץ את הלימוד, המחקר וההכנה שלו לקראת הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי עתידי, תוך מתן מענה ראוי לסיכונים השונים" - כך אמר היום הנגיד פרופ' אמיר ירון בכנס שערך הפיקוח על הבנקים. עם זאת הוא ציין כי "בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים, בנק ישראל טרם החליט אם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי, ואנחנו עוד בוחנים את הנושא. אנו מחויבים להיות בחזית הידע הכלכלי והטכנולוגי בנושא זה".

לדברי הנגיד, "חשוב לציין שהנפקת מטבע דיגיטלי, בוודאי אם לא יעוצב בקפידה, עלולה להיות כרוכה גם בסיכונים משמעותיים. הסיכון העיקרי הוא פגיעה אפשרית בתיווך הפיננסי, bank disintermediation. במקרה שהציבור יבחר להמיר חלק משמעותי מפיקדונותיו לשקל הדיגיטלי, יכולתם של הבנקים למלא את תפקידם הבסיסי - תיווך בין חוסכים ללווים ונתינת אשראי – עלול להיפגע באופן שיסב פגיעה משמעותית למשק.

"לשקל הדיגיטלי עלולות להיות גם השפעות על התמסורת המוניטרית. עיצוב לא מוקפד של המערכת עלול להניב גם סיכוני סייבר, סיכונים לפרטיות וסיכונים למוניטין של הבנק המרכזי".

הנגיד גם הכריז כי ישראל תבטל את ריבית ה"תלבור", להלוואות בין-בנקאיות - המקבילה הישראלית של ריביות ה-LIBOR בעולם. בישראל לא ניתן לעבור לריביות המבוססות על עסקאות אמיתיות בין בנקים או בשוק הריפו, מכיוון שאין הרבה עסקאות כאלו בגלל הנזילות הגבוהה של הכסף. לכן, בינתיים, ריבית התלבור תוחלף בריבית בנק ישראל. הצעד הזה בא על רקע סופה הצפוי של ריבית ה-LIBOR בסוף השנה הנוכחית.

אמיר ירון | צילום: אלכס קולומויסקי

הריבית בין הבנקים המסחריים מהווה ריבית סמן לתמחור של נכסים רבים במשק. הריבית המוכרת ביותר בתחום הזה היא ה-LIBOR, שנקבעת בלונדון על סמך ציטוטים של הלוואות בין כ-20 בנקים מסחריים, תוך השמטת התוצאות הגבוהות והנמוכות ביותר. אלא שבשנים האחרונות נחשפו שערוריות ענק סביב הריביות הללו, מכיוון שהתברר כי בנקים מסוימים השפיעו על הריבית בכל מיני דרכים. לכן העולם נמצא במעבר לריביות OVERNIGHT, המבוססות על עסקאות בפועל בשוק הריפו או עסקות בין-בנקאיות, ולא על "ציטוטים" או "הצעות", שלא משקפות בהכרח את הריבית בפועל.