הרצליה: עיר מבוקשת, שרוצה שייתנו לה לגדול בנחת

הרצליה

• כמות תושבים: 108,034
• דירוג סוציו־אקונומי: 8 מתוך 10
• ילדים עד גיל 18: כ־28,000
• מאזן הגירה ב־2021–2022: +2,826
• כמות יח"ד חדשות בפרויקטי התחדשות עירונית ב־2022: 4,441
• התחלות בנייה ב־2022: 597
• המועמדים לראשות העיר: ראש העיר משה פדלון (מסיים קדנציה שניה), איש העסקים יוסי פרי ויריב פישר מיש עתיד

הרצליה היא אחת הערים המבוקשות באזור במרכז, ונחשבת לעיר עם אוכלוסייה חזקה שגם נהנית מאיכות חיים טובה. כמו ביתר ערי המרכז, הנושא החם בעיר לקראת הבחירות הוא הנדל"ן. בעשור האחרון עומד בראש העיר משה פדלון, ונראה שהוא צועד בבטחה לעוד קדנציה. בסך הכל, שלושה מועמדים רצים לראשות העירייה: ראש העיר המכהן פדלון, איש העסקים והיזם החברתי יוסי פרי וחבר המועצה הוותיק יריב פישר שרץ מטעם סיעת יש עתיד.

לכתבות הקודמות בסדרה - לחצו כאן

קשה להזכיר את המועמדים בבחירות בהרצליה מבלי לציין את המועמד מטעם הליכוד בעיר, רפי קדושים - עבריין מורשע שריצה ארבע תקופות מאסר בגין עבירות אלימות, חטיפה, סחיטה וניכיון צ'קים בשוק האפור. קדושים אומנם לא מתמודד לראשות העיר אלא לחברות במועצת העיר, אך הוא בעל כוח פוליטי רב כפי שניתן היה להתרשם באירוע הבחירות שערך לאחרונה ושאליו הגיעו לתמוך חברת הכנסת קטי שטרית והשרים גלית דיסטל, יואב גלנט, ישראל כ"ץ, מיקי זוהר ומאי גולן.

בשני העשורים האחרונים העיר צמחה מאוד, מכ־84 אלף תושבים ב־2005 ל־108 אלף תושבים היום. גם השטח שלה גדל מאוד עם שכונות חדשות, שבין הבולטות בהן מהשנים האחרונות – גליל ים והרצליה הילס הסמוכה למחלף הסירה. אחד האתגרים המרכזיים שיעמוד בפני מי שיזכה בבחירות לראשות העיר הוא המשך הפיתוח הנדל"ני של העיר.

הבנייה בהרצליה נחלקת בין התחדשות עירונית לבין בנייה על קרקעות פנויות. בניגוד לחלק משכנותיה, להרצליה יש לא מעט קרקעות פנויות כשהעיקריות שבהן נמצאות בשני מתחמי תעש (רמת השרון ונוף ים), בשדה התעופה של העיר שאמור להתפנות, קריית שחקים, ותוכנית חוף התכלת. היצע הקרקעות הפנויות לצד העובדה שהעיר נמצאת בלב אזור הביקוש יצרו בשנים האחרונות חיכוכים רבים בינה לבין משרדי הממשלה ובפרט גופי התכנון.

משה פדלון. ראש העיר של הרצליה כבר עשר שנים | צילום: עומר מסינגר

המדינה מבחינתה רוצה להתקדם מהר, לתכנן ,לשווק ולבנות, גם אם לא נסגרו כל הקצוות המאפשרים את הבנייה, בעיקר בתחומי התשתיות. בהרצליה, מנגד, מסרבים להיכנע לתכתיבי הממשלה ומבקשים לאפשר לעיר לצמוח בקצב איטי יותר, תוך מתן מענה מלא, בין שמדובר בטיהור של קרקעות תעש ובין שבמתן פתרונות תחבורה ותשתיות אחרים. לכן השנים הקרובות יהיו קריטיות עבור העיר, והעירייה תידרש להמשיך להיאבק, לבחון מקרוב, ולנסות להשפיע על כל אחד מאותם המתחמים שבהם המדינה מעוניינת בפיתוח מהיר.

מי יטפל בקרקעות תעש

אחת ההתנגדויות המרכזיות של העירייה בשנים האחרונות היתה סביב קידומם של שני מתחמי ענק ששימשו את מפעלי תעש, והפעילות בהם הסתיימה. הקרקעות הושבו למדינה על מנת שיוכלו לשמש כמתחמי מגורים ומשרדים. המדינה ביקשה להתקדם בקצב מהיר במתחמים וביקשה לתכנן עוד לפני שהסתיים סקר הקרקע, שקובע את מוקדי הזיהום ואת מידת הזיהום בהם.

הקרקע המזרחית (אזור תעש ברמת השרון) היא הגדולה מבין השתיים ומשתרעת על כ־7,400 דונם בשטחן של עוד ארבע רשויות חוץ מהרצליה – רמת השרון, הוד השרון והמועצה האזורית דרום השרון. על שטח זה אושרה ב־2021 תוכנית ל־36 אלף יח"ד. כל הרשויות התנגדו לתכנון ובנייה באזור לפני שהקרקע תעבור הליך יסודי של טיהור. בהתחשב בקצב ההתקדמות, לא ברור אם הליך הטיהור יסתיים בחמש השנים הקרובות. כיום קרקעות תעש רמת השרון נמצאות בהליכים לקראת טיהור. במרץ השנה פורסם מכרז לתכנון הקמה ותפעול של מתקן לטיהור מי התהום, שמהווה נדבך מרכזי בהליך.

במתחם תעש השני באזור אפולוניה נותרו לאחר הפינוי כ־1,000 דונם פנויים לבנייה, שעליהם מבקשת המדינה להקים כ־3,000 דירות, לצד שטחי מסחר ומלונות. גם במקרה זה המדינה ניסתה באמצעות הותמ"ל לזרז את הבנייה עוד לפני שנודעו השלכות הזיהום. הנושא הוכרע בביהמ"ש העליון לטובת העירייה ותושבי שכונת נוף ים הסמוכה, שדרשו טיהור מלא של הקרקע ותכנון בהתאם, עוד לפני שהמדינה מתקדמת. ביוני 2023 התרחש פיצוץ עז בשטח המתחם, כנראה כתוצאה משאריות חומרי נפץ שנותרו בקרקע. איש לא נפגע, אך פיצוץ זה הדגיש שהחיפזון שבו פעלה המדינה יכול לעלות בחיי אדם.

מחכים לקו הירוק

תוכנית רחבה נוספת שגם היא אושרה על ידי הוותמ"ל היא "קריית שחקים" (תמל/1082), המשתרעת על "משולש תחבורה" בשטח של כ־180 דונם בין שדרות שבעת הכוכבים, מסילת הרכבת ורחוב בן ציון מלכיאלי. במסגרת התוכנית ייבנו כ־1,650 יח"ד במגדלים בני עד 60 קומות, ויוקצו 200 אלף מ"ר לשטחי תעסוקה ומסחר.

במשך תקופה ארוכה נאבקה עיריית הרצליה ברמ"י וניסתה למנוע את שיווק הקרקע בשל מחסור בתשתיות תחבורה. במסגרת הסכמות בין הצדדים נקבע כי רמ"י ומשרד האוצר יממנו הקמת גשר מעל כביש 20 (איילון) בעלות של כ־70 מיליון שקל וכביש עוקף מערבי שעלותו מוערכת ב־73 מיליון שקל. כמו כן נקבע, כי אכלוס 100 יחידות הדיור בקריית שחקים יותנה בתחילת העבודות להקמת מחלף רב המכר.

המיזם היה אמור לכלול טרמינל תחבורה גדול, שגם יתחבר לקו הירוק. עם זאת, בשלב זה הרכבת הקלה צפויה להגיע עד לאזור התעשייה של הרצליה פיתוח, כלומר מצדו המערבי של כביש 2. אחד האתגרים שיעמדו מול הרצליה יהיה לפעול מול משרד התחבורה כדי להכניס את הרכבת הקלה והמטרו לתוך העיר.

לצד אלו, צפון הרצליה ושדה התעופה הם מהאזורים שבהם המדינה מעוניינת לקדם בנייה של אלפי יח"ד. סוגיית שדה התעופה מורכבת, בשלב זה אין לו חלופה והוחלט להותירו לפחות עד ל־2025. לדברי חבר מועצת העיר איל פביאן, המדינה מעוניינת להקים 16-15 אלף יח"ד באזור. "אנחנו הערכנו שאפשר לבנות כ־5,000 יח"ד בלי להזיז את שדה התעופה, כי העירייה מעוניינת שהוא יישאר, אבל הם רוצים לבנות לגובה והשדה מהווה מגבלה וזו הסיבה שרוצים להעתיק אותו. גם שם יידרש טיהור קרקע ותשתיות, כך שלהערכתי לא נראה שם בנייה בעשר השנים הקרובות".

קרקע פנויה נוספת שקידום התוכניות עליה אורך עשרות שנים, היא זו של חוף התכלת, בדרום־מערב הרצליה. קרקע זו מיועדת לבניית כ־12 אלף יח"ד בשטח של כ־2,000 דונם, אך בשלב זה אין לה תוכנית מפורטת ובנייה עליה לא צפויה בשנים הקרובות. בניגוד לקרקעות האחרות, בעירייה דווקא מעודדים את הקמת השכונה, בעיקר מכיוון שהיא לא נסמכת על תשתיות העיר הקיימות, אך עדיין היא תידרש להיערך לקליטה של עשרות אלפי תושבים חדשים.

בעיריית הרצליה הבהירו בעבר כי מדיניות העירייה מעדיפה ציפוף של מרכז העיר על פני קידום תוכניות בנייה על קרקעות פנויות. כיום מקודמות בהרצליה עשרות אלפי יח"ד בהתחדשות עירונית, בכ־40 תוכניות פינוי בינוי ו־100 בקשות להיתר עבור תמ"א 38.

עבור העירייה תוכניות להתחדשות עירונית הן הזדמנות לשפר את התשתיות בלב העיר, אך לצד זאת היקף הגידול בעיר מושפע מיכולת התשתיות לקלוט תושבים חדשים.

אזור התעסוקה של הרצליה הממוקם בחלקה המערבי יחייב שדרוג תשתיות והנגשת הגישה אליו. לעירייה תוכניות שיוסיפו כ־6,000 יח"ד קטנות וכן תוכניות להגדלת שטחי המשרדים בעיקר בתוספת של בנייה לגובה. בעולם המשרדים והתעסוקה עיריית הרצליה פועלת כיזמית לכל דבר, והיא תצטרך להתאמץ ולעמוד בתחרות.

למרות מעמדו הגבוה של אזור התעסוקה של הרצליה, הרכבת הקלה פתחה לחברות רבות את האפשרות למשרדים בערים כמו בני ברק ופתח תקווה, וזאת בלי להזכיר את תל אביב שעברה ועוברת מהפכה בשנים האחרונות בזכות שדרוג כל מערכי התחבורה ותחילת פעילות הרכבת הקלה.