פנאי חומוס גרגירים של עיסא שבעכו | צילום: אלעד גרשגורן
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
לטשטש את הגבול שבין אופנה, אמנות ותיעוד, לחגוג את יום החומוס הבינלאומי, לראות מוזיקאים מבעד עיני הצלם רונן ללנה, להתאהב בארץ ישראל של המשוררים, לגלות אמנות יהודית עכשווית במקומות משכנה של הסנהדרין ולצלול לזיכרונות ילדות מברונקס
אופנה
לטשטש את הגבול שבין אופנה, אמנות ותיעוד
צילומי האופנה של הצלמת מיכל חלבין שונים לחלוטין מאלה הנשקפים בדרך כלל ממגזינים נוצצים. הם מרתקים, מטשטשים את הגבולות בין אופנה לתיעוד, ומספקים הצצה לרגעים אינטימיים לא קונבנציונליים והתמודדות עם סוגיות של מגדר ויופי אחר. לא אחת היא אמרה בראיונות עמה שהמפגש בין אופנה לאמנות, בין הפנטזיה למציאות — הוא שמעניין אותה. ומבחינתה אין הבדל בין הצילום האמנותי שלה וצילומי האופנה.
הערב תיפתח בגלריה שלוש שביפו התערוכה "החולמים בהקיץ", שתיוחד לצילומי האופנה שלה ולמסעות צילום שערכה ברוסיה, מזרח אירופה וספרד. "כולם בעצם נראים על גבול המודליסטים אצל חלבין", אומרת נירה יצחקי שאצרה את התערוכה עם אביגיל טלמור. "היא שולטת בכל פרט בצילום: איך שהיא מלבישה ומעמידה אותם, לא משנה אם מדובר במודליסט או מטדור ספרדי. מעבר להסתכלות החיצונית היא מצליחה לייצר מבט פנימי ברור ומובהק ולהוציא אפילו מהבגד מהות אחרת, פנימית, פיוטית".
בין השאר, יהיה אפשר לראות בתערוכה את הפרויקט הנהדר של חלבין מ־2016 עבור בית האופנה דיור לגברים והמעצב הראשי שלו דאז כריס ון אש, וצילום מ־2018 של המנהל האמנותי דאז אלסנדרו מיקלה לשער מגזין "הניו יורק טיימס".
עילית מינמר
אוכל
לחגוג את יום החומוס הבינלאומי
אין דבר מטופש וחסר משמעות יותר מאשר אותם ימים בינלאומיים שאלוהים יודע מי המציא אותם ועל איזה בסיס. ובכל זאת, בשבת הקרובה, בין יום האישה ליום הג'אז הבינלאומיים, יחול יום החומוס, שפשוט חבל לדלג עליו. ולו רק בשל העובדה שכל יום הוא יום טוב לחומוס. וזו הזדמנות מצוינת להצטייד ברשימה קצרה ובלתי מחייבת של כמה חומוסיות אהובות במיוחד: ביפו נמצאים שלושת סניפיו של אבו חסן, והטוב שבהם הוא הסניף המקורי שברחוב הדולפין, אבל בכולם מוגשת מנת המשולש האגדית, שהיא אחת המנות הטובות ביקום; אצל ח'ליל ברמלה מוגשת מנת המסבחה הטובה מכולן; בחומוס אלשאם שבחיפה מסתתרת מנת פאתה (גרגירי חומוס עם יוגורט, חמאה מזוקקת, בצל מטוגן וקרעי פיתה) אלוהית ממש; בירושלים אצל עכרמאווי יש חומוס פול ששווה לעלות לרגל עבורו במיוחד; בא־שייח' בנצרת גם מוגש חומוס פול נהדר. בעצם הכל שם נהדר, כמו גם אצל ניזאר השכן ועימאד שממול; ובעכו אסור להחמיץ את החומוס־גרגרים של עיסא ואת החומוס־בשר הנהדר אצל טוני. חג חומוס שמח.
חיליק גורפינקל
מוזיקה
לראות את המוזיקאים שלנו מבעד עיני הצלם רונן ללנה
במשך 26 שנה רונן ללנה צילם את מיטב הזמרים, הזמרות והלהקות בישראל עד שנאלץ לפרוש ב־2018 בגלל מחלת עיניים נדירה. הערב יוצג במרכז תאו שבהרצליה הפרויקט "אורות גבוהים", שבו יוקרנו בווידיאו ב־360 מעלות 50 בולים שעיצב מצילומיו, כמחווה לגיבורי התרבות שתיעד, ובהם ברי סחרוף, אביתר בנאי, משינה, הדג נחש, איפה הילד?, ג'ירפות, המכשפות, היהודים, אהובה עוזרי ז"ל, אפרת גוש, מוניקה סקס, כנסיית השכל, קובי אוז, קורין אלאל, ירמי קפלן ושב"ק ס'. "'אורות גבוהים' עוסק בתודה", אומר ללנה ל”כלכליסט”, "תודה למי שכותבים לנו שירים. תודה למי שצירפו מילה למילה, ומשפט למשפט בידיעה שמילים הן אבנים יקרות ויש לשזור אותן בזהירות. תודה למי שרקמו את הלחן, והלחימו תו לתו להגביה אותנו עוף. ותודה למי ששרו והגישו לנו את השירים בקול צלול, זועק, מרחף, גמיש, סוער, שבור, רוטט או מהסס. פעם העזתי לחשוב שאמנים כורים עבורנו את השירים בשיטוט בשדות האינסוף, בין חומר לרוח, בין פעימת הלב לנצח. היום אני יודע שזה נכון". הכניסה חופשית.
מאיה נחום שחל
שירה
להתאהב בארץ ישראל של המשוררים
חבורת משוררי "משיב הרוח" מקדמת כבר קרוב ל־30 שנה שירה יהודית־ישראלית, וכחלק מפעילותה מקיימת את פסטיבל "ימי אהבה לשירה". השנה הפסטיבל, שנפתח אתמול ויימשך עד מוצ"ש ב"צריף הנשיא" בשכונת רחביה בירושלים, יוקדש להשתקפות של ארץ ישראל בשירה העברית לרגל יומולדת 75 למדינה, ויעסוק במרחבים הגיאוגרפיים, הפוליטיים והנפשיים של הארץ.
יתקיימו בו, בין היתר, סיור עם המשורר שי דותן והמדריכה נורית בזל בשכונת רחביה בעקבות פסיפס הרחובות, הבתים, הסופרים; אירוע על השירה האקו־פואטית עם ארבעה משוררים גליליים — צוריאל אסף, צפנת בן־דוד, אלטייב ע'נאים וחרות לוביץ'; אירוע על מפלס הכנרת וההשתוקקות לגשם בהשתתפות עדי וולפסון, סבינה מסג, נעמה שקד ועמיחי חסון; מפגש על תל אביב בשירה הישראלית, כעיר החופש וההתחדשות, עם מחוות אהבה למאיר ויזלטיר, בהשתתפות נוית בראל, רפי ויכרט, ענת לוין ושרי שביט; אירוע על עלייה לרגל והשתוקקות למקומות מיתולוגיים, בהשתתפות חמוטל בר־יוסף, בנימין שבילי, סיגלית בנאי ומרב מדינה קרניאל; ואירוע נעילה החוגג יומולדת למדינה, ושואל אם הנפש עדיין הומייה ולאן מתקדמים מפה, עם הרבה תמר אלעד אפלבום, הדסה פרומן ויונתן ברג.
שירי לב־ארי
אמנות
לגלות אמנות יהודית עכשווית במקומות משכנה של הסנהדרין
יבנה וציפורי היו בעבר הרחוק מושבן של ההנהגות היהודיות הרוחניות (הסנהדרין), לכן אין הולם יותר מאשר להציג באזורים שלהן אמנות ישראלית עכשווית הנמצאת בדיאלוג מתמיד עם תכנים יהודיים. זו הייתה המחשבה שעמדה בבסיס מקבץ התערוכות
"דרך ארץ", שמוצג בסדנה לאמנות שביבנה ובגלריה "אורייתא" בהושעיה, הסמוכה לציפורי ההיסטורית (אוצרים: רוני ראובן וליאורה לוי).
שם התערוכה, שנלקח מהפתגם "דרך ארץ קדמה לתורה", מרמז הן על הדרכים והמסלולים הפיזיים שעברה היהדות והן על דרכי הביטוי הראויות לאמונה, שהן מעבר לתורה ולמצוות. ניתן למצוא בה יצירות וגופי עבודה נהדרים של אמנים כמו יאיר גרבוז, שתרם ציור סאטירי על העיירה היהודית; גבי בן זנו, שמציג פסלי ראש מברזל שמעומתים עם רישומי פרחים על גבול ההיעלמות; רות קסטנבאום בן־דב, שמציגה ציורי הליכה ריאליסטיים על מפת הארץ; ז'אק ז'אנו, שעוסק בחוויות של הגירה, בטקסטים יהודיים ובמסמנים של קדושה כמו קברי צדיקים; וישראל קבלה, שחדר שלם ("שרידים יעידו") מוקדש לעבודותיו מן השנים האחרונות, העוסקות בדימויים מאגיים וקבליים לצד רוחות הרפאים של האמנות הישראלית, וכוללות טקסטים חידתיים וכתמים אפלים.
יקיר שגב
ספר
לצלול לזיכרונות ילדות מברונקס
כוחו של "היקשרויות עזות" (תשע נשמות, בתרגום רעות בן יעקב), ספרה של הסופרת והעיתונאית היהודייה־אמריקאית ויויאן גורניק, נעוץ לא רק במה שהוא מספר, אלא גם במה שהוא לא אומר מפורשות, במה שהוא מניח לאחרים להבין לבד. זהו ספר ממוארי קטן וחזק, על היקשרויות מכל מיני סוגים: הוא מתאר יחסים בין אמא לבת, בין שתי שכנות, ובין גברים ונשים. הוא מתרחש ברחובות מנהטן, אישה בוגרת מתהלכת עם אמה הקשישה, יש ביניהן שיח מיוחד, מלא עקיצות והומור, וזיכרונות מילדות בברונקס בשנות הארבעים והחמישים. בתוך כך מתגלה סיפור של התבגרות נשית, מלא חוכמה ונעדר שיפוטיות.
שירי לב־ארי
