המשנה החדש למנכ"ל האוצר "זכה" להערות על תפקודו ממבקר המדינה

ועדת המינויים אישרה את מינויו של ישראל מלאכי (45) לתפקיד משנה למנכ"ל משרד האוצר. מדובר במועמד ש"זכה" בעבר להערות על תפקודו מאת מבקר המדינה.

מאחר שמלאכי הצהיר כי הוא מכיר את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שנים רבות, כתבי חברי הוועדה כי בדקו "בהקפדה יתירה את כישוריו המקצועיים והניהוליים של המועמד ואת התאמתו לתפקיד", ומצאו כי יש בניסיונו ובכישוריו על מנת להביא להתאמתו לתפקיד משנה למנכ"ל האוצר.

כל מנכ"ל משרד ממשלתי שיש בו מעל ל-150 עובדים, יכול למנות משנה למנכ"ל ללא מכרז, ובכפוף לתנאי סף. מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר, שהציג את מועמדות מלאכי לוועדת המינויים, אמר כי הוא "בעל ניסיון עשיר בניהול תהליכים ממשלתיים מורכבים, והיכרות עמוקה עם עבודת משרד האוצר בפרט".

בשלב זה לא הוגדרו תחומי האחריות של מלאכי, אך ההערכה היא שהוא יתמקד בנושאים תקציביים (להבדיל מרפורמות מבניות, ש"ט), ויהיה אחראי על יישום ההסכמים הקואליציוניים בכלל, ועל קידום תפיסותיו של סמוטריץ' בכל הקשור להעמקת ההתיישבות ביהודה ושומרון.

מלאכי הוא דמות מוכרת במסדרונות השלטון והאוצר, תפקידו הרשמי מאז 2016 הוא גזבר המועצה האזורית בנימין שהתקציב שלה עומד על כמיליארד שקל בשנה. קודם לכן שימש יועץ חיצוני למינהלת תנופה שעסקה בשיקום מפוני גוש קטיף, ועוזר פרלמנטרי של שר השיכון לשעבר אורי אריאל.

ואולם תפקידיו הרשמיים לא מבטאים את כוחו והשפעתו. מלאכי נחשב מזה שנים "מומחה לענייני תקציבים ממשלתיים" (כך במכתב ההמלצה של אריאל) בכל מה שקשור לטיפול במפוני גוש קטיף, ולחיזוק הגרעינים התורניים.

על מינויו של מלאכי העיבו שני אזכורים בדו"חות מבקר המדינה, שלא כללו המלצות אופרטיביות ליועץ המשפטי. אזכור אחד, מ-2018, נוגע לכך שבהליך מינויו לגזבר מועצת בנימין ניכרה בהילות מסוימת של ראש המועצה למנות אותו, כך שראש המועצה לא כינס מחדש את הוועדה האחראית על המינוי אחרי שהוברר כי מלאכי גבר מבחינה מקצועית על כל המועמדים הסופיים שהגיעו למרכז ההערכה. חברי ועדת המינויים כתבו כי לאחר ששמעו את המועמד נחה דעתם כי אין בממצאי הדו"ח בתקופה הנסקרת כדי לפגום בהתרשמותם מהמועמד והתאמתו לתפקיד.

האזכור השני, המשמעותי יותר, הוא בדו"ח מבקר המדינה מ-2016 שעסק ביישום החלטה 741 של הממשלה, בה נקבע כי 110 מיליון שקל יוקצו ל"קבוצות התיישבות של צעירים בוגרים במטרה להתיישב בתחומי הרשויות ולהוות בסיס להתיישבות קבע, תוך יצירת שותפות עם הקהילה המקומית בנושאי חינוך, רווחה, ובריאות". מדובר במה שמכונה כיום "גרעינים משימתיים" או "גרעינים תורניים".

מלאכי שכיהן אז כיועץ שר השיכון היה גורם דומיננטי ביישום ההחלטה. מבקר המדינה קבע כי "התקיימו דפוסי פעולה פסולים שבהם נושאי משרות אמון ויועצים ללא שכר הובילו את העשייה והחליפו את הגורמים הממשלתיים המוסמכים. את מקום הגורמים הממשלתיים מילא בין היתר ישראל מלאכי".

הוראות התקשי"ר אוסרות על יועץ השר להתערב בעבודת העובדים המקצועיים ולתת להם הנחיות. ואולם לפי דו"ח המבקר, מלאכי היה מעורב מאוד והעיר על נוסח של קולות קוראים ("הנוסח לא מתאים למדיניות השר"). הוא אמר למבקר כי "לא היה מודע להוראות התקשי"ר ולנורמות אחרות שחלות על עובדי מדינה, ואף גורם מקצועי לא הסביר מהן".

בשיחה עם כלכליסט, אמר היום מלאכי: "אין שום עוזר שר שעושה משהו שלא עובד עם פקידים, זו התקטננות. אני גאה מאוד בפעילות של הגרעינים התורניים, בכירים מאוד בממשלה אמרו לי, 'שפכנו מיליארדים על שיקום שכונות, וה-110 מיליון שקלים הללו תרמו יותר מכך'".

ביקורת שנייה של מבקר המדינה מ-2016 קשורה לכך שמלאכי לא הצהיר בטופס ניגוד העניינים שלו כי עבד בעבר עם "ישיבת תל אביב", שבסוף קיבלה תקציב כגרעין תורני. מלאכי אמר היום לכלכליסט כי "עברו 3 שנים ועשרה חודשים, ולא 4 שנים. ומכל מקום לא נטען מעולם שעמותה זו קיבלה יותר מעמותות אחרות". באופן מפתיע, דווקא לדו"ח ביקורת זה, מ-2016, אין התייחסות בוועדת המינויים שאישרה את מועמדות מלאכי.