נאמר זאת בשקט: המשבר בהייטק עושה טוב לשוק העבודה בישראל

עד לפני חודשים ספורים, תעשיית ההייטק הישראלית שאבה עובדים מכלל המשק. במקום לעבוד במלצרות, סטודנטים מצאו את עצמם ממלאים משרות של מתכנתים עם משכורות של עשרות אלפי שקלים בחודש. מאות עובדים מתחומים שונים עשו הסבת מקצוע. המעבר עצמו היה מבורך להתפתחות של עולם ההייטק ושל הכלכלה בישראל, אבל גרם למצוקת עובדים חמורה בכל התחומים האחרים במשק, בתקופה קשה ממילא.

התחרות שיצרו חברות ההייטק לא אפשרה לחברות הקטנות להתמודד מולן - הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. כדי לשפר את תנאי העובדים שלהן אותן החברות מעלות את שכר העובדים וכתוצאה מכך נדרשות להעלות את המחיר של המוצר שהן מוכרות - וכאן מדובר רק על נדבך אחד שנגרר בעקבות התפתחות ההייטק. כמובן שלא נשכח את הכלכלה מסביב, הזמנות האוכל, שכירת דירות - הייטקיסטים משכו את כל השוק למעלה וגרמו לעליית מחירים שבסופו של יום פגעה בשכבות החלשות יותר.

בהסתכלות על המצב במשק כיום, חסרים עובדים לעשרות אלפי משרות בתחומים שונים במשק - בראשם תחומי המסעדנות והמכירות. אחד הדברים המעניינים שקורים בצל המשבר בהייטק, פיטורי הענק והאינפלציה הוא שהביקוש למשרות בתחומים מסוימים עולה משמעותית. רק בשבוע שעבר צפינו עלייה של 400% בהגשת מועמדות לעבודה במלצרות באזור תל אביב ועלייה כללית של 35% בהגשת מועמדויות לעבודה. עוד עולה מהנתונים כי ישנה ירידה משמעותית של כ-80% באי הגעת מועמדים לראיונות עבודה - אחת הבעיות המרכזיות שאיתם התמודדו העסקים הקטנים בשנים האחרונות.

תלוש שכר. הקרנבל נגמר | צילום: אבי רוקח

כל הנתונים המפתיעים האלה, שנראים קצת תמוהים בראי הכותרות המפחידות על משבר העובדים, הם תוצאה ישירה של המשבר המתמשך בהייטק. כשעובדים מפוטרים ממשרות הייטק הם חוזרים למשרותיהם כעורכי דין, רואי חשבון, כלכלנים - כל השרשרת שנמשכה מעלה בזכות עלייתו של ההייטק יורדת במהירות עם ההידרדרות שלו כעת. העובדים מחפשים יציבות, פחות הרפתקאות, אז הם חוזרים למה שהיה להם מוכר לפני כן.

המצב הזה נותן קצת אוויר לנשימה לבעלי העסקים המותשים, שרדפו בצורה חסרת תקדים אחרי עובדים בשנתיים האחרונות. מה שמעלה נקודה נוספת: היה כאן מצב שלא ראינו קודם. העובדים קיבלו זכויות יתר, ״שלטו״ במעסיקים והתמקחו על כל תנאי. זה עוד תיקון שהגיע עם המשבר בהייטק: היום זה כבר לא בדיוק ככה. אנשים חוזרים לעבוד, תנאי השכר שבו לפרופורציה הגיונית ותקינה.

אני שומע לפעמים מחברים שמנהלים עסקים, אפילו עסקים מצליחים שהם עובדים מאוד קשה, לוקחים סיכונים ובסוף החודש כל העסק הגדול הזה, שנבנה במשך שנים ודורש מבעליו הקרבה ענקית, כמעט ולא מרוויח.

המדינה צריכה לשאוף לכך שיהיו כמה שיותר בעלי עסקים עצמאיים, לתמוך בהם ולא ליצור עוד מכשולים. אחרת, לא ברור מי ירצה לנהל עסק - והעסקים האלה הם הקטליזטור של הכלכלה במדינה. אנחנו עומדים בנקודת זמן דרמטית: אחרי משבר מתמשך וטלטלה בשל הקורונה, בדיוק כשהעסקים התחילו ״לנשום אוויר״, מגיעה עוד תקופה קשה לכלכלה. בינתיים נראה שהדרך היחידה להתמודד עם הסיטואציה היא שהעובדים ייקחו צעד אחורה מבקשת השכר המנופחות ומשינויי מקומות העבודה התכופים ויבינו שיש צורך ביציבות, ממנה יצליחו להרוויח יותר ולפתח את עצמם בצורה מקסימלית.

איטן בירן | צילום: תמיר ברגיג

המשבר בהייטק אומנם גרם להרבה לאבד את עבודתם, אבל בעקבותיו כבר נראים אחוזים מדהימים של עלייה בשיעור התעסוקה. אחוז המובטלים במדינה ירד ל-3%, והמשרות שנשארו נטושות בגלל עליית ההייטק, לרבות אלה בתחומי המסעדנות והמכירות, מתמלאות במהירות מפתיעה, ואולי גם מחזירות את הדברים למקומם הטבעי.

איטן בירן מנכ״ל חברת ההשמה הדיגיטלית mynextworker