אחרי צלילה ברווחים: תנובה דוחה את ההנפקה

שנת 2022 מסתמנת כשנה של ירידה דרמטית ברווחים של חברת המזון תנובה. ל"כלכליסט" נודע כי משבר סנפרוסט ומחירי החלב הגולמי מביאים לירידה של עשרות אחוזים ברווחי החברה. בצעד ראשון הקפיאה החברה את מהלך ההנפקה והיא תנסה להוציא אותה לפועל רק במחצית השנייה של 2023.

בינואר 2021 חשף "כלכליסט" את כוונותיה של תנובה להנפיק את החברה בבורסה בתל אביב לפי שווי של 9 מיליארד שקל. תנובה נשלטת בידי ברייט פוד הסינית (77%) ומשקי הקיבוצים (23%), בין שני השותפים יש מחלוקת קשה על מרכיב המכר בהנפקה. בדצמבר בחרה תנובה במשרד עורכי הדין מיתר להוביל את ההנפקה. משרד מיתר הגיש כבר תשקיף אחד חסוי לרשות ני"ע, ונמצא בהכנה של טיוטה שנייה, מהלך שנעצר בשלב זה. תנובה שמנוהלת בידי אייל מליס ושבראש הדירקטוריון שלה מכהן חיים גבריאלי עצרה את השיחות מול חתמים לבחירת אלה שיובילו את ההנפקה. במקביל מתנהל בחברה ויכוח שבו מעורבים הן בעלי המניות והן ההנהלה. הסינים וארגוני הקיבוצים מעוניינים בהעלאת מחירים של מוצרי החברה הלא מפוקחים, ואילו בהנהלה מסתייגים וחוששים מפני דעת הקהל, בעיקר כשהמתחרה שטראוס לא העלתה מחירים, ועל רקע העלאת המחירים של טרה ומחלבות גד.

ה־EBITDA (הרווח התפעולי תזרימי) של תנובה צפוי לרדת ב־30%-20% לפי הנתונים של תשעת החודשים הראשונים של השנה, וצפוי להסתכם בכ־700 מיליון שקל וייתכן שאף פחות מכך. הרווח הנקי של הקבוצה צפוי להסתכם בכ־300 מיליון שקל בלבד, ירידה של יותר מ-30% ביחס ל־2021.

שתי סיבות מרכזיות עומדות ברקע להרעה המהותית הצפויה בתוצאות, והן: מחירי החלב הגולמי שזינקו כשבמקביל עלו מוצרי החלב שבפיקוח רק בספטמבר האחרון וב־4.9% בלבד, כחלק מהסכם שנחתם בין יצרניות החלב למשרד האוצר ולרפתנים.

הסיבה השנייה היא משבר סנפרוסט, החברה־הבת, שהתמודדה עם ירידה דרמטית במכירות במהלך חודשי הקיץ יוני־יולי־אוגוסט על רקע פרשת חלקי העכבר והנחש שהתגלו במוצריה.

ל"כלכליסט" נודע כי משבר זה היה הגורם המרכזי לאוגוסט השחור של תנובה, כשהרווח ירד ל־10-9 מיליון שקל בלבד. מדובר בצניחה של 75% ברווח הנקי ביחס לחודש המקביל ב־2021.

גם המשבר בשווקים תורם להקפאת ההנפקה וגם התפטרותו של סמנכ"ל הכספים יעקב חן שעבר לנהל את חברת עלבד. שוק ההנפקות בארץ נעצר ולאחרונה יצאה לפועל הנפקה אחת בולטת של חברת קרסו נדל"ן, ובשווי נמוך משמעותית מהמתוכנן. תנובה ובעיקר בעלי המניות שלה לא מוכנים להתפשר על השווי.

השווי המבוקש, 9 מיליארד שקל, משקף מכפיל 13 על ה־EBITDA ומכפיל 30 על הרווח הנקי ב־2022, ובחברה מעדיפים לעבור את המשבר בהנחה שעליית המחירים של המוצרים המפוקחים שתתחזק ב־2023, תבוא לביטוי בשנה זו יחד עם רגיעה אפשרית בשווקים.

מאז 2019 עלה מחיר החלב הגולמי ב־45 אגורות לליטר, אולם המחירים של המוצרים המפוקחים נותרו בעינם. רק ביוני האחרון הסכים האוצר ומשרד החקלאות לחתום על הסכם לפיו עלה בספטמבר מחיר החלב ב־4.9%, במקום 14% שביקשו חברות החלב והרפתנים על סמך עליית מחיר המטרה.

תנובה רוכשת מהרפתנים כ־900 מיליון ליטר חלב בשנה מתוך 1.5 מיליארד ליטר של המחלבות הגדולות והיא השחקן המשמעותי ביותר בשוק בארץ ועלות התשומות בגין מחיר החלב הגולמי מגיעה בחברה ליותר מ־400 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות. מתוך זה כ־180 מיליון שקל השנה, יותר מטרה ומשטראוס. מחיר החלב הגולמי עלו גם בשל המשבר בשוק המזון הגלובלי על רקע המלחמה בין רוסיה ואוקראינה.

תנובה היתה זו שהובילה את המאבק מצד חברות המזון הגדולות כשרמזה כי תעתור לבג"ץ לחייב את השרים להגיע להסכמות ולחתום על העלאות המחירים. השרים הגיעו כאמור להסכמות כשבועיים לאחר מכן. ביולי עלה מחיר המטרה ב־29 אגורות לליטר, התייקרות שיא שהזניקה מחיר של ליטר חלב ל־2.42 שקל ואילו החודש התייקר המחיר ב־3 אגורות נוספות. כאמור הזינוק נובע מהתייקרות תערובות המזון לבהמות בעקבות המלחמה באוקראינה.

עוד סוכם באותו הסכם כי החל ממאי 2023 מחירי מוצרי החלב שבפיקוח יעודכנו באופן אוטומטי באמצעות מנגנון שנקבע, בהסתמך על החלטות ועדת המחירים הבינמשרדית של משרדי האוצר והחקלאות וללא צורך של חתימת השרים על צו מחירים. במסגרת זו יחושבו עלויות הייצור של החלב בהתאם לעלויות הייצור השנתיות של רפתות גדולות בהן מכסת הייצור היא של 800 אלף ליטר ומעלה בשנה, מתוך הבנה שמדובר ברפתות גדולות ויעילות.

ב־2023 ישתקפו בדו"חות החברה העלייה של 4.9% במחירי המוצרים המפוקחים והעלאות המחירים האוטומטיות של מאי ונובמבר 2023 והחברה תנסה להחזיר לעצמה את שיעורי הרווחיות הקודמים.

בדיונים פנימיים בין בעלי המניות מפעילים חלק מהם לחץ להעלות מחירים בדומה למתחרה טרה. בהנהלה, בעיקר גבריאלי ומליס, חוששים מדעת קהל וכנראה גם מהשלכות נוספות לאור האקטיביזם הצרכני שבא לידי ביטוי בשבועות האחרונים. האקטיביזם הוביל לכך ששופרסל החליטה בצעד קיצוני לא להכניס את מוצרי טרה למרכולים שלה, לאור העובדה שהחברה החליטה להעלות מחירים. במוצרים נוספים כמו שימורי טונה התארגנה מחאת צרכנים שהביאה לירידה במכירות סטארקיסט.

משבר סנפרוסט מהווה גורם נוסף לירידה בתוצאות. ביולי האחרון ביצעה סנפרוסט ריקול במוצרי השעועית הירוקה העדינה שלמה קפואה, בגלל עכבר שהתגלה בשקית של המוצר. שבועיים לאחר מכן התגלתה פיסת נחש באריזת שעועית ירוקה חתוכה מוקפאת של החברה, וזו הודיעה כי תבצע איסוף יזום (ריקול) של המוצר. סנפרוסט התנצלה והודיעה כי היא עוצרת את שיווק כל מוצרי השעועית הקפואה לחנויות. במקביל התנצל אייל מליס בפני הצרכנים באופן פומבי. התקלות הובילו לירידה חדה במכירות ירקות קפואים בכלל, ושעועית קפואה בפרט, ולמרות שהצרכנים חזרו אט אט לצרוך את המוצרים, הרי שהמכירות צנחו לתקופה של מספר שבועות ששיאן באוגוסט. באוגוסט גם הגיעה הפגיעה ממחירי החלב הגולמי לשיא, ושני האירועים הובילו לשפל נדיר ברווח הנקי של החברה באותו חודש לכ־10-9 מיליון שקל - כרבע מהרווחים בחודש המקביל אשתקד.

מחירי האנרגיה שעלו ב־15-20 מיליון שקל בהוצאות החברה במהלך השנה, וכן העלאות שכר לעובדים, סייעו גם הם לשחיקה הגדולה ברווח. תנובה ניסתה להתמודד עם האירועים באמצעות התייעלות וקיצוץ בהוצאות, הפרשת עובדים מרצון לפנסיה, איחוד מטות וייעול של קווי הייצור, מה שהביא להפחתת הנזק בעשרות מיליוני שקלים.

החברה נהנית מכך שהחוב שלה נמחק כמעט לחלוטין לאחר שבעת רכישתה בידי ברייט פוד עמד על 1.9 מיליארד שקל. החברה כשלה לעומת זאת בפעילות הבינלאומית שלה, יציאה למכירות בסין, והסתפקה בהסכם קטן באיחוד האמירויות. בשנה האחרונה מנסה החברה להגביר את פעילותה הבינלאומית כדי להקטין את התלות בשוק החלב בארץ, וזאת באמצעות איתור חברות לרכישה באירופה בתחומים שונים של מזון.

הנהלת תנובה נפגשה במהלך השנה עם חתמים ישראלים וזרים כדי לקדם את ההנפקה, בין היתר עם איביאי, לידר, אפסילון, מנורה, בראק קפיטל, ורוסאריו והחתמים הזרים ברקליס וג'פריס. היעדר החוב הפיננסי, היעדר חשיפה לשערי מטבע, הפעילות בתחום מוצרי החלב האלטרנטיביים היו חלק מהיתרונות שהציגה החברה בפני החתמים לקראת המהלך.

ברקע הדברים מתנהל סכסוך משמעותי בין בעלי המניות של החברה. הקיבוצים מעוניינים למכור את חלקם בחברה בתהליך ההנפקה, ואילו ברייט פוד הסינית מבקשת שכל צד ימכור את החלק היחסי שלו בהצעת המכר של החברה. שני הצדדים הסכימו להשתתף בגישור שמתקיים גם בימים אלה על ידי השופט בדימוס איתן אורנשטיין ועו"ד עמוס גבריאלי.

הליך הגישור מתנהל בעצלתיים וככל הידוע הפערים בין הצדדים נותרו בעינם. גיא רוזן סגן יו"ר תנובה ועמית בן יצחק יו"ר גרנות מובילים את ההליך מטעם הקיבוצים מול גבריאלי שמייצג את הצד הסיני, כשבמקביל נשמעו טענות הדדיות על התנהלות נציגי הצדדים בדירקטוריון החברה. הקיבוצים ביקשו לבדוק טענות לניצול יחסי מרות, לכאורה, של גבריאלי עם עובדת החברה ומנגד, הסינים טוענים שרוזן, סגן היו"ר, מתנהל בניגוד עניינים כאשר הוא מחזיק בתפקיד בחברת פודטק מתחרה. תנובה מינתה את עו"ד שמואל קסוטו והשופטת לשעבר הילה גרסטלר לבדוק את טענות הצדדים.

מתנובה נמסר בתגובה כי "החברה אינה מתייחסת לתוצאותיה העסקיות. עם זאת, יצוין כי תנובה מתמודדת בשנים האחרונות עם עלויות כבדות עקב עלייה בתשומות, שחלקן הארי נובע מעליית מחירי חומרי הגלם ובראשם מחיר החלב הגולמי בצורה משמעותית. מאז 2019 עלה מחיר החלב הגולמי בכ־48 אגורות לליטר, שמשמעותן תוספת של כ־400 מיליון שקל לעלויות הישירות. כמו כל חברה אשר לוקחת בחשבון את מצב השווקים הבינלאומיים, תנובה ממשיכה בהכנות להנפקה ותחליט על התזמון כאשר תנאי השוק יבשילו".