דרור בין: "אנחנו חייבים לדאוג שההייטק הישראלי יישאר תחרותי"

"אני חושב שבפרספקטיבה היסטורית 2024 תהיה שנה מכוננת עבור ההייטק הישראלי. התפקיד של כולנו - של היזמים, המנהלים, המשקיעים והממשלה - הוא שנזכור את המצב הנוכחי כאירוע שמצביע על החוסן של ההייטק", כך אומר מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין בריאיון לכתב כלכליסט מאיר אורבך.

הריאיון, שנערך בקמפוס Google for Start-ups, מתקיים במסגרת היום השני של שבוע הסטארט-אפים של כלכליסט וגוגל, ובמסגרתו מתייחס בין למצבו של ההייטק הישראלי בעקבות המלחמה, ולמאמצים שעושה רשות החדשנות כדי לסייע לסטארט-אפים לעבור את הסערה הנוכחית.

אנחנו נמצאים בימים סוערים למדינה. תן לנו תמונת מצב של ההייטק הישראלי אחרי ה-7 באוקטובר.

"אנחנו נמצאים באירוע מאוד מאתגר. כולם מדברים על הסערה המושלמת שחווינו כאן, שכללה ירידה חדה בהשקעות בהון סיכון, אי יציבות פוליטית, וכמובן המלחמה. אבל אני חושב שאנחנו מתמודדים מול משהו גדול יותר. אנחנו נמצאים היום בעולם אחר, שיש בו הרבה מרכזי חדשנות בארה"ב, באירופה ואפילו באסיה. כולם מתחרים על הון סיכון, על יזמים ועובדים, ואנחנו חייבים לדאוג שההייטק שלנו יישאר תחרותי".

מה הדבר הראשון שעשיתם לאחר 7 באוקטובר?

"כשפרצה המלחמה הבנו מהר שיש המון אתגרים, אבל הבולט ביותר היה המימון. הרבה מאוד סטארט-אפים בשלבים מוקדמים (early stage) נתקעו בלי מימון ועם Runway (פרק הזמן שבו סטארט-אפ יכול לפעול עד שנגמרים לו המזומנים) של פחות מ-6 חודשים של תשלום משכורות.

"עשינו סקר מהיר שגילה כי 56% מהסטארט-אפים בשלב הזה נמצאים עם Runway קצר, ולכן 3 שבועות מפרוץ המלחמה הפעלנו קרן שנותנת מענקים בהיקף של 100 מיליון דולר לסטארט-אפים בתחילת הדרך שחייבים לגייס כסף. המטרה שלנו היתה להאריך להם את מרווח הנשימה".

לדברי בין, "נכון לראשית פברואר, השקענו ביותר מ-170 חברות כ-300 מיליון שקל. זה אמור לתת להן מרווח נשימה כדי שיוכלו לעבור את התקופה של המלחמה ולצאת לגיוס. מאות חברות הגישו בקשה למימון מאיתנו, ואלה שנבחרו הן הטובות ביותר. כשאני מציג את זה למשקיעים מחו"ל אני אומר להם תסתכלו ברשימה, זה ממש הפנינים והיהלומים של ההייטק הישראלי. אלה חברות שממש כדאי להשקיע בהן".

אחת הבעיות של ההייטק הישראלי היא שהוא לא מגוון מספיק. איך אתם מתמודדים עם זה?

"הנושא של גיוון כולל שלושה ממדים. קודם כל, זה לא בריא שהוא כל כך מרוכז בתחומי הסייבר, הפינטק והתוכנות הארגוניות. בנוסף, אנחנו צריכים להיות מגוונים יותר גם בממד הגיאוגרפי, לצאת ממדינת ת"א לכל הארץ, וגם במדד הדמוגרפי. בעיני ההייטק הישראלי יהיה הכי תחרותי והכי חזק רק אם מיטב המוחות מכל המדינה יהיו חלק ממנו, ולכן האסטרטגיה שלנו היא לחזק את ההייטק באמצעות הגיוון הזה.

"לפני המלחמה יצאנו בקול קורא להקמת 5 מרכזי חדשנות בפריפריה. חשבנו שנקבל 10 הגשות במקרה הטוב, אבל הגיעו כמעט 40 הגשות מכל רחבי המדינה, וחלק גדול מהן באיכות מאוד גבוהה עד כדי כך שהגדלנו את כמות הזכיות, והחלטנו להקים 9 מרכזים מקריית שמונה ועד אילת".

מה התקציב של כל אחד ממרכזי החדשנות שיוקמו?

"התקציב עומד על שלושה מיליון שקל בשנה למשך 5 שנים, ובסך הכל כולל התחייבות של יותר מ-100 מיליון שקל. כל מרכז כזה הוא גם אזורי וגם לקח על עצמו להתמקד בתחום מסוים, למשל אגרו-טק, פודטק, קונסטרקשן-טק ואנרגיה. ממש יפה לראות איך כל אזור מצא נכסים שהם יתרון יחסי שלו".

באילו קשיים נוספים אתה נתקל כעת בהייטק הישראלי?

"ההייטק עבר נורא מהר ממצב שהיה פה מחסור גדול של הון אנושי למצב שיש פחות משרות פתוחות, ובעיית הג'וניורים שמדברים עליה הרבה שנים רק הוחרפה. אנשים יוצאים מהאקדמיה, ומאוד מתקשים למצוא את העבודה הראשונה שלהם. מחקרים שעשינו מגלים שאם אתה לא מוצא עבודה 9 חודשים, אתה בסוף הולך ועושה משהו אחר ואז ההשקעה של המדינה בלהכשיר אותך למקצוע טק – יורדת לטמיון.

"כדי להתמודד עם זה יצאנו עכשיו עם פיילוט של 1,000 ג'וניורים, אנשים שסיימו את הלימודים לפני 6 חודשים ויותר ולא הצליחו למצוא עבודה. אנחנו ביחד עם מעסיקים מממנים להם תקופת התמחות כדי לקבל את אותו ניסיון ראשוני".

יצאתם עם עוד שתי תוכניות גדולות, אחת שמיועדת לממן קרנות הון סיכון ואחרת שנועדה לסטארט-אפים. היו המון ניסיונות בעבר לתמוך בקרנות הון סיכון אבל זה לא תמיד עבד. הפעם יש סיכוי גדול יותר?

"אנחנו מייצרים תוכנית שאנחנו קוראים לה קרן יוזמה, שמאוד דומה לקרן שהושקה בשנות התשעים, והיתה הצלחה כבירה. הרעיון של הקרן הוא לתמרץ מוסדיים ישראלים להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות כדי שלהן יהיה כסף להשקיע ב-early stage. אני מאמין שלמדנו טוב את מה שנעשה ובנינו משהו שיעבוד, אבל הזמן יגיד.

"הקרן השנייה היא קרן הזנק שמיועדת לגוון את ההייטק הישראלי. אנחנו רוצים לראות יותר דיפ טק בארץ, חברות שמביאות פתרונות בעולמות האקלים, הבריאות, השבבים ועוד טכנולוגיות שיש בהם סיכון טכנולוגי גבוה".