המים הסוערים שמטלטלים את יציבות המחירים

"התקפות החות'ים על הספינות בים האדום הן צעד מדאיג לקראת הסלמה של הסכסוך במזרח התיכון. ההשפעות על שרשראות האספקה והאינפלציה עלולות לגרום להפרעות מסוימות בטווח הקצר, אך אנו סבורים שהן יהיו ניתנות לניהול במידה רבה - אלא אם כן תתלקח מלחמה אזורית שתוביל לשימוש במשאבי אנרגיה כנשק נגד המערב באמצעות הגבלות על זכויות המעבר של מכליות נפט וגז במיצר הורמוז". כך כותבים כלכלני S&P בסקירה מיוחדת שהקדישו לנושא לפני יותר משבוע ימים.

לפי אותה סקירה, כ־30% מההובלה הימית של נפט גולמי ו־20% מההובלה הימית של גז נוזלי עוברים דרך המיצר המקשר בין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי לבין המפרץ הפרסי. "כך שאף סגירה חלקית תוביל לשיבוש משמעותי לשוק העולמי ולא תתקבל בברכה על ידי שותפות סחר חשובות של יצרני הנפט במפרץ כגון סין והודו", כותבים שם.

גם בנק הפועלים הקדיש את הסקירה האחרונה שלו למחירי ההובלה הנוסקים תחת הכותרת "מי מושך בחות'ים".

1. גז ונפט - שתי סחורות האנרגיה החשובות בעולם שמאפשרות את תפקוד המשקים המודרניים, הם לא כל הסיפור. השיבושים כבר מורגשים בכמעט כל התעשיות: מרכב ועד אופנה. הרי בימים כתיקונם, הנתיב שנמצא תחת השפעה של השלוחה האיראנית מהווה יותר מעשירית (בין 10% ל־12%) מהסחר הימי הגלובלי. המצב בים האדום ובמיצרי הורמוז השתנה כבר: כוחות המערב (ארה"ב ובריטניה) כבר ביצעו מתקפות אוויריות לאזור אחרי שנרשמו 25 התקפות של אותו ארגון טרור ימי שגרם ללא מעט חברות להימנע מהשימוש בפרוזדור הזה, ולהאריך את זמן הגעת הסחורות בכ־40%, מ־25 ל־35 ימים. הסכסוך הזה אינו ערטילאי - הוא ממש "נקודה חמה".

השיבושים מייקרים את אחת התשומות העיקריות של הסחורות - התובלה - ומטבע הדברים גם מזניק את מחירי הביטוח על רקע האיומים החדשים. הדבר כבר בא לידי ביטוי במחירי התובלה הימית לפי כל פרמטר אפשרי. לפי מדד ה־SCFI, המשקף את עלות ההובלה הימית וההיטלים הנלווים של נתיבי ספנות בודדים מסין לכמעט כל נמל בעולם - הזינוק חייב להטריד. מרמה של מתחת ל־1,000 דולר ל־TEU (יחידה למדידת מכולות) עד לפני שבועות מספר בנובמבר 2023, ליותר מ־3,000 דולר בשבוע האחרון. פי שלושה תוך חודשיים.

עלות ההובלה מסין למזרח התיכון עשתה מסלול עוד יותר קיצוני: מ־1,300-1,200 דולר, לרמה שכבר חצתה רף של 4,500 דולר, שמייקר את כל מה שמשונע ומסבך את מאמצי הבנקים המרכזיים לצמצום האינפלציה. כדאי לשים לב גם למדד אחר ה־FBX שמראה את מחיר התובלה מסין ומזרח אסיה למזרח התיכון. אחרי שהגיע לשיא ב־2022 בעקבות הזינוק בביקושים שאחרי המגפה לרמה של של כ־14,500 דולר, הוא שב לרמות של 1,380 דולר בשבוע שאחרי מתקפת ה־7.10. מאז, הוא עלה ל־6,500 בשבוע שעבר: פי 4.7.

לפי נתונים עדכניים של הלמ"ס, משקלה של אסיה (כולל סין) ביבוא הסחורות הישראלי עומד על 27% לעומת 10% מול ארה"ב. מדובר על שותפות היבוא השנייה בעולם אחרי אירופה (שליש מהיבוא עדיין מגיע משם). אלו ממדים עצומים. המסקנה מתבקשת: נכון שבקורונה המצב היה הרבה יותר גרוע, אבל אין זה אומר שההתפתחויות הנוכחיות בים האדום הן חיוביות ואף לא קרוב לכך.

2. "גם אם לא יתרחש זעזוע מתמשך באספקת האנרגיה או המזון, הרי שיבושים בשרשראות האספקה והטלת העלייה בעלויות, כולל אנרגיה, על המוצר הסופי, עלולים להקשות על הבנקים המרכזיים להחזיר את יציבות המחירים ולדרוש כיול מחדש של קצב הורדות הריבית שהשוק כבר תמחר", מסבירים ב־S&P. מי שכבר הבחין בכך, ואף הדגיש את זה, הוא נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. "הסחר העולמי הוא מתחת לממוצע וזה משפיע גם על ישראל. בקצה, החות'ים נראית עלייה מסוימת ברכיב עליות התובלה של מה שעובר בים סוף. בישראל 6% יצוא עוברים דרך ים סוף וביבוא 16%. אבל בגדול לא רואים איזה שינוי טקטוני לעומת הקורונה". אך הצלקת כבר מורגשת: נמל אילת דיווח באמצע דצמבר על צניחה של 80% בהנכסות בתוך חודש ימים.

גם נגיד בנק ישראל מדגיש - זה לא יהיה כמו בקורונה. כאמור, לא ברור עד כמה מילות ההרגעה של הנגיד אפקטיביות בימים אלו כי הקורונה היתה אירוע גלובלי חסר תקדים שלא נראה כמותו 102 שנה, ועדיין מחירי התובלה ממריאים בחדות ובקצב מסחרר.

ויש בעיה נוספת: ייתכן כי בעוצמה, לא נראה את מחירי התובלה מגיעים ל־14 אלף דולר, אך העלייה עלולה להימשך לא מעט זמן עם סיכונים - סיכוי גבוה להידרדרות. כדי להבין את זה חייבים להגדיל את הפרספקטיבה. כפי שעולה מכל סקירה על הכלכלה הגלובלית, הסיכון הגיאו־פוליטי הפך לאחד האיומים המרכזיים לצמיחה הגלובלית. שני גושים מתחילים להיווצר והם בסוג של סכסוך ברמות שונות של עוצמה. מצד אחד ארה"ב ומערב אירופה, ומהצד השני סין עם רוסיה ואיראן. התופעה הזו מוכרת "פרגמנטציה גיאו־כלכלית" ומתייחסת להיווצרות של שני גושים כלכלים עיקריים שמתחרים בכל הקשור לסחר, טכנולוגיה ומטבעות.

ההיסטוריון הכלכלי ניאל פרגוסון כבר מכנה את התופעה הזו "המלחמה הקרה 2.0". "משטר חדש של סדר בינלאומי שבו סין תפסה את מקומה של ברה"מ לשעבר. מלחמה קרה היא מצב של שלום שאין בו שלום". במקביל, או כתוצאה מכך, אנו עדים לעוד תופעה "הקפאת" הגלובליזציה (Slowalization) המשתקפת בהקפאה של המשקל של הסחר העולמי כאחוז מהתמ"ג הגלובלי. מכ־15% החל משנות ה־60 ועד כ־57% ערב המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008. אלו תופעות ארוכות טווח, בניגוד מוחלט לקורונה.

3. נגד המגמות ארוכות הטווח האלו אין חיסון. כלומר, השיבוש הזה, גם אם הוא קטן יותר בהיקפו לעומת הקורונה עלול להיות ארוך יותר וממושך. אנו עלולים להיות עדים לעוד אירועי טרור ימי שיקפיצו את המחירים, וישבשו את שרשראות האספקה ולפיכך יקפיצו באופן בלתי צפוי את האינפלציה. שכן, כפי שאנו כבר עדים כעת, הקפיצה הזו מורגשת במנעד רחב של סעיפים במדד: מאנרגיה ועד רכבים באופן ישיר, וגם בשירותים רבים כמו חשמל, גז, מלונות ומסעדות (פנאי). במקרים מרחיקי לכת אף נראה חברות שלא של מוכנות להעביר סחורות, תשומות וחומרי גלם והדבר ישבש בעוצמה רבה יותר את שרשראות האספקה.

למרות שהספרות הכלכלית מראה כי כלי הריבית יעיל הרבה יותר בריסון האינפלציה של השירותים, אינפלציית סחורות תעכב בוודאות את תהליך הורדת הריבית הכל כך נחוץ לצמיחה העולמית כולה, אך בעיקר לכלכלת ישראל שחייבת הקלה מוניטרית כדי להתאושש מהאסון של ה־7.10 והמלחמה בעזה, שאף היא עלולה להפוך לאירוע ממושך.

בהקשר הזה ישנה עוד הסכמה חשובה עבורנו: המלחמה בשכונה שלנו היא בעלת השפעה לא מבוטלת ב"קצב" שמנהלת איראן באמצעות החות'ים. "הסלמה אזורית של הסכסוך (הישראלי־פלסטיני, א"פ) עלולה להתרחש. פעולות תגמול צבאיות מתמשכות נגד החות'ים בתימן, או כל התקפה על הספנות המסחרית או על כלי ההגנה הימיים שתגרום לאובדן חיים, עלולות להוביל להסלמה רחבה יותר של הסכסוך האזורי ועלולה לפתוח חזית נוספת בין ישראל לחיזבאללה בלבנון. מצב זה עלול לגרור את איראן ואת ארה"ב עמוק יותר לתוך העימות", כותבים ב־S&P. כפי שהמזרח התיכון בכלל וישראל בפרט, היו חלק מכריע במלחמה הקרה הראשונה, גם למלחמה הקרה השנייה יהיו השלכות כלכליות ואינפלציוניות מרחיקות לכת.