הפרטים נחשפים: מפת העדיפות הלאומית תגדל ותחול על 53% מהאוכלוסייה

משרד רה"מ מקדם שינוי של מפת אזורי העדיפות הלאומית המתגבשת, באופן שיוביל לשינוי לרעה ולטובה במעמדם של יישובים רבים בישראל. היוזמה של משרד ראש הממשלה, שייתכן ותעלה להצבעה כבר ביום ראשון הקרוב, מתרחשת חודשיים בלבד לפני הבחירות המקומיות ובמקביל ליוזמות אחרות שמבקשות להעניק הטבות לאוכלוסיות המזוהות עם מצביעי הקואליציה כמו רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית של השרה מירי רגב וקרן הארנונה.

בין השאר, משרד רה"מ יעניק לראשונה מעמד של "יישובים מאוימים" ליישובים שאינם התנחלויות, כאשר צעד זה ישפיע על יישובי הגלבוע הסמוכים לג'נין שהפכה לנקודת חיכוך משמעותית מול הפלסטינים. בנוסף, היישובים החדשים שצפויים לקום בנגב כמו גם יישובים בדואים יזכו לסטטוס של "ישוב חדש". ההחלטה כוללת גם שינוי סטטוס של יישובים כמו קריית שמונה ושדרות שהוגדרו לפני כן כצמודי גדר וכעת יוגדרו כ"יישובים קדמיים", וכל יישובי אשכול סוציו-אקונומי 5 יוגדרו כיישובי עדיפות לאומית. לפי משרד רה"מ הדבר יוביל לכך שרוב תושבי המדינה, כ-53% מהאוכלוסייה יהיו זכאים להטבות על בסיס מגורים ביישובים בעלי עדיפות לאומית, באופן שמרדד את ההגדרה מתוכן (זאת לעומת 49.5% במפה הנוכחית).

במשרד רה"מ טוענים כי ההחלטה לשנות את מפת היישובים נובעת בין השאר מכך שצה"ל שינה את מפת האיומים שלו. עם זאת, במערכת הביטחון טענו כי הדבר אינו נכון, וכי אין קשר בין מפות ביטחוניות שצה"ל מפיק להטבות כלכליות כאלו ואחרות שניתנות על ידי המדינה.

בין היישובים שיושפעו מההחלטה נכללים אשדוד, אשקלון, בת ים, רמלה, ואור יהודה שמוגדרות כשאשכול 5. יישובי הגלבוע דוגמת מירב, מעלה גלבוע ורם-און שיוגדרו כיישובים מאוימים עקב ההתחממות בגזרת ג'נין (לפני כן הוכללו בקטגוריה זו רק התנחלויות). קטגוריה חדשה מתייחסת ליישובים "קדמיים" ובה נכללים יישובים כמו שדרות וקריית שמונה שלפני כן הוגדרו כצמודי גדר. רשימת היישובים החדשים לראשונה תכלול יישובים בדואים דוגמת אבו קורינאת, אבו תלול, אום בטין, תרבין א-צאנע וסעוה, יישובים שעתידים לקום בנגב כמו חבצלת הנגב, עירית ומבואות ערד והתנחלויות דוגמת מבואות יריחו ועמיחי.

הגדרה של יישובים כבעלי עדיפות לאומית כשלעצמה אינה כוללת בתוכה הטבות מוגדרות כמו הקלות במס הכנסה אלא מתן עדיפות לסובסידיות מצד משרדי ממשלה. בין השאר מדובר על פעילויות תרבות, השקעה בחינוך ודיור וכיו"ב. אחת המשמעויות של ההחלטה היא שיישובים מאשכול 5 יזכו כעת להטבות בדומה ליישובים חלשים מאשכולות 1-2, מה שיוביל לצמצום המשאבים שיינתנו ליישובים החלשים. אחד מראשי הרשויות ששוחחו עם "כלכליסט" אמר כי גם אם כרגע אין שינויים בהטבות שיינתנו, עצם החלוקה המחודשת תאפשר לעשות זאת בהמשך.

הבוקר פורסם בידיעות אחרונות כי הממשלה צפויה לשנות את מפת אזורי העדיפות הלאומית באופן שיוביל לכך שיישובים שהוגדרו כ"צמודי גדר" דוגמת קריית שמונה ושדרות יוצאו מהרשימה, אך זוהי רק חלק מיוזמה גדולה יותר שמקדמים באגף החברתי-כלכלי במשרד ראש הממשלה.

בהודעה שפורסמה לפני כשבועיים על ידי המשרד תחת הכותרת "מעמיקים את הסיוע הממשלתי – קווים ראשונים למפת אזורי העדיפות הלאומית המתגבשת" נכתב כי משרד ראש הממשלה מקדם מפה חדשה לאזורי העדיפות הלאומית, "אשר תאפשר למשרדי הממשלה להרחיב את הסיוע הממשלתי ליישובים נוספים בפריפריה החברתית והגאוגרפית". באותה הודעה נכתב כי בכוונת המשרד להכניס יישובים מאשכול מס' 5 במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס למפת העדיפות הלאומית, כמו גם "לשפר את המענה" ליישובים חדשים ויישובים השוכנים בסמוך למכשול התפר.

בטיוטת הצעת ההחלטה שהגיעה לידי "כלכליסט" נכתב כי תעודכן רשימת היישובים המוגדרים כמאוימים תוך הוספת יישובים הממוקמים עד 500 מ' מערבית למכשול התפר וזאת בהתאם ל"חוות הדעת הביטחונית לשנת 2023". כמו כן, נכתב כי בהתאם לאותה חוות דעת ביטחונית יעודכנו גם תבחיני ישובים צמודי גדר, ישובים סמוכי גבול ותתווסף הבחנה של "יישובים קדמיים". בנוסף, יישובים חדשים יקבלו סיוע במשך 5 שנים נוספות ויתווספו יישובי אשכול חברתי-כלכלי 5 במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס וזאת בנוסף לישובים 4-1.

לפי נוסח טיוטת ההחלטה מצוין כי הדבר יוביל לכך שרוב תושבי המדינה יזכו להיכלל באיזורי עדיפות לאומית: "מניתוח אוכלוסיית ישראל – הדבר יביא למענה ל-53% מאוכלוסיית המדינה החלשה מן הממוצע הארצי, ביחס ל-49.5% במפה היוצאת". ביישובי אשכול 5 מתגוררים כ-1.5 מיליון אזרחים המהווים 14% מאוכלוסיית ישראל וכמחציתם גרים ביישובים שבהם ראש העיר מזוהה עם הליכוד. הפער בין הנתונים מוסבר מכך שחלק מהיישובים הללו כמו באר שבע כבר נכללו במפת העדיפות הלאומית עוד לפני כן מסיבות של פריפריה גאוגרפית, כמו גם שכונות ספציפיות ביישובים כמו אשדוד אשקלון.