אקסודוס הגמל: 19 מיליארד שקל זרמו לחו"ל בחודשיים

הציבור נוהר לחוף מבטחים: בורסת ת"א נצבעה אתמול באדום. על רקע הדהירה של המהפכה המשפטית והציפייה לשינוי דרמטי, שנוצרה עם היוודע כוונתו של שר הביטחון יואב גלנט למסור הצהרה ביום חמישי בערב — מה שהוביל את הבורסה לסגירה ירוקה במיוחד — המסחר באחוזת בית התנהל עם סנטימנט שלילי, כאשר ת"א־35 איבד אתמול כמעט 2.2% משוויו, ת"א־125 ירד ב־2.3%, ת"א בנקים איבד 2.5% ות"א נדל"ן ירד ב־3.2%.

מאז ששר המשפטים יריב לוין הציג את התוכנית שלו ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו, ב־4 בינואר, החלה תנועה של כספים אל מחוץ לישראל בדרכים שונות. בתחילת מרץ ביקש הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מהבנקים המקומיים למסור לו עדכון בנוגע לכספים שיוצאים מהם לחו"ל פעמיים בשבוע, צעד חריג שמצביע באופן ברור על הדרגה של הנגיד אמיר ירון מהתופעה.

הנעלם: כמה הסיטו הבנקים? עד כה, לא ידוע מהם כמה כספים יצאו מחשבונות בנקים בישראל לחו"ל, אולם הנתונים של ענף הגמל, שהוא הענף שמהווה את עיקר החיסכון של הציבור הישראלי לטווח הבינוני והארוך, הם נתונים גלויים באמצעות מערכת הגמל.נט של משרד האוצר, והם מלמדים על קביעת עובדות בשטח. ענף הגמל כולל בתוכו שלל אפיקי חיסכון — קופות גמל, קופות גמל להשקעה וקרנות השתלמות — ומתחילת השנה ועד לסוף פברואר — כלומר, בתוך חודשיים בלבד - הגופים שפועלים בענף הגמל הגדילו את החשיפה שלהם לנכסים בחו"ל, על חשבון הנכסים בישראל, ב־19 מיליארד שקל. בחודש פברואר לבדו הוסטו לחו"ל 11 מיליארד שקל. מדובר בהיקף הנכסים הגדול ביותר שיצא מגבולות ישראל בחסות ענף הגמל בחודש אחד, לפחות מאז החלו להתפרסם הנתונים של הענף באופו פומבי לפני יותר מ־20 שנים.

זהו אקסודוס משמעותי יותר של כספים אף בהשוואה לחודש מרץ 2020, אז פרצה הקורונה בסערה לחיינו, כשהמדינה נכנסה לסגר, הבורסה הציגה נפילות חדות והכלכלה הישראלית נכנסה להקפאה. וכך, שיעור החשיפה הממוצע לחו"ל של ענף הגמל הגיע ל־46.25%, בעוד שבסוף ינואר נתון זה עמד על 44.4%. בתחילת השנה, כלומר סוף דצמבר 2022, נתון זה עמד על 43.6%.

מחיר הנכסים בארץ יורד: "בקורונה רוב המוסדיים העדיפו להסתגר בארץ, כי הניסיון של המוסדיים מלמד שבארץ עוברים משברים גלובליים בצורה טובה. זה קרה גם בשאר המשברים הכלכליים, כמו זה שהתנהל באירופה בתחילת העשור הקודם ובארה"ב ב־2008. קצב היציאה של הכספים כיום לחו"ל הוא מפתיע במיוחד לאור הקושי של מכירת נכסים בישראל. אי־אפשר לעשות את זה בהיקף גדול בלי לפגוע באופן משמעותי בשוק המקומי ולייצר לחץ על שוק ההון הישראלי", אמר ל"כלכליסט" בכיר באחד הגופים המוסדיים הגדולים. ואכן, המכירות הובילו את מחירי הנכסים למטה באופן גורף. כך, מדד ת"א־125, שנחשב למדד המייצג של הבורסה, ירד ב־4% מתחילת השנה, בעוד בבורסות של ניו יורק, מדד S&P 500 עלה ב־3.4% ומדד נאסד"ק קפץ ב־13%.

קופות הגמל והפנסיה הן החלק העיקרי של ענף החיסכון הפנסיוני כאשר ביחד מנוהלים בהן כ־1.3 טריליון שקל, 657 מיליארד בגמל ו־622 מיליארד שקל בפנסיה. קופות הגמל כוללות את החסכונות לטווח הבינוני הארוך — כמו קרנות ההשתלמות וקופות לפיצויים (קופות גמל שמקבילות לקרנות הפנסיה שאחראיות על הגמלה בתקופת הפרישה). בשל היקף הכספים העצום בתחום, כל תזוזה בכספים מחוץ לישראל או פנימה מתבטאת במיליארדי שקלים. הנהירה לחו"ל כוללת כמעט את כל המוסדיים, פרט למנורה מבטחים, שהגדילו את החשיפה שלהם לישראל בפברואר.

המוסדי שמוציא את הכספים שלו בקצב המהיר ביותר הוא גם המוסדי שמנהל את היקף הנכסים הגדול ביותר — אלטשולר שחם. אלטשולר שחם, שמנהל נכסים בהיקף של 139 מיליארד שקל, הגדיל את החשיפה שלו לנכסים בחו"ל בכמעט 8 מיליארד שקל בתוך חודשיים בלבד. בחודש פברואר הוא הגדיל ב־3.6 מיליארד שקל את החשיפה שלו לנכסים בחו"ל. נכון לסוף פברואר, שיעור החשיפה של אלטשולר שחם הוא גם הגבוה ביותר ועומד על 55.8%. בית ההשקעות מיטב שמנהל קופות גמל בהיקף של 66.7 מיליארד שקל, והוא השחקן השני בגודלו בשוק, הגדיל את החשיפה שלו ב־1.8 מיליארד שקל. אולם במונחים יחסיים, מי שהגדיל את החשיפה שלו בצורה המשמעותית ביותר הוא אנליסט, ששיעור החשיפה שלו עלה בפברואר ב־363 נקודות בסיס והגיע ל־48.3%.

לפי גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי של מיטב, הגדלת החשיפה לחו"ל על חשבון השקעות מקומיות נובעת מכמה סיבות שונות. הסיבה הראשונה, לדבריו, היא הבחירה האישית של החוסכים להתמקד במסלולים מיוחדים שמבטיחים מקסימום חשיפה לכלכלות מעבר לים על פני הכלכלה המקומית. "מדובר במסלולים עם חשיפה של 100% למניות ואג"ח בחו"ל, והמגמה היום היא הגדלת הכספים שמוסטים למסלולים אלו". מעבר לכך, מני מסביר כי שוק האג"ח והמניות בישראל היה מתומחר גבוה לעומת שאר הכלכלות בשנים 2021 ו־2022, וזאת כדי לפזר את הסיכונים, ולכן מיטב החל להפנות כספים כבר לפני כמה חודשים מחוץ לישראל. "אנחנו יושבים בקופות המרכזיות בחשיפה של 70% בחו"ל ו־30% בישראל". מני הוסיף כי "נושא הרפורמה או ההפיכה נותן עוד דחיפה מסוימת ליציאה בישראל. אבל אם יגיעו לפשרה, התשואות יתהפכו (כלומר התשואות בשוק בישראל יהיו גבוהות מהשווקים מעבר לים — א"ע) ונשקול להשיב חלק מהכספים חזרה לישראל. מאידך, אם נראה את אותה מגמה וחוקים יעברו ללא הסכמה רחבה, פרמיית הסיכון תעלה וזה יקשה עוד יותר על השוק המקומי".

אורי קרן, מנהל ההשקעות הראשי במור גמל ופנסיה, אמר באחד הכנסים שבהם השתתף השבוע כי "בנטרול החקיקה, ישראל הייתה יכולה להיות אי של יציבות עם יחס חוב־תוצר נמוך היסטורית, עודף תקציבי, אבטלה נמוכה וצמיחה דרמטית. אבל הפכנו לשק חבטות מסיבות פנימיות. הדבר היוצא דופן עכשיו לעומת משברים קודמים הוא הוצאות הכספים מחסכונות ארוכי הטווח. מאז 2008 לא ראינו את הציבור פודה כסף בקרנות השתלמות, הפנסיה והגמל. אנחנו רואים תופעה של משיכות כספים מהאפיקים האלה, למרות שגלומות בהם הטבות מס דרמטיות. הציבור זורק את הטבת המס הצידה ופודה את הכספים, בשיעורים שעולים מדי חודש".

הנתונים של המוסדיים מאששים את הקביעה כי החוסכים הישראלים החלו לפדות את החסכונות שלהם מהמוסדיים הישראלים. פברואר הוא החודש הראשון שבו נמשכו כספים בהיקף של 3.43 מיליארד שקל, לעומת הפקדות של 3.25 מיליארד שקל. בעולם הגמל, חודש שמאופיין בהיקף פדיונות גדול מהיקף הפקדות הוא מצב נדיר מאוד ומבהיר את גודל הפאניקה בשוק. לשם השוואה, בחודש מרץ 2020, החודש שבו כאמור הקורונה התפרצה ביתר שאת בישראל, היקף הפדיונות עמד על 2.43 מיליארד שקל לעומת הפקדות של 2.3 מיליארד שקל. כלומר הפדיונות שאפיינו את חודש הקורונה נמוכים יותר מהפדיונות הנוכחיים. במידה שהמציאות הזו תימשך לאורך זמן היא תהיה בעייתית עבור המוסדיים והחוסכים כאחד.

לפי מני, המגמה של הפדיונות ברורה: "אנחנו רואים פחות כסף נכנס פנימה. אנשים חוששים". אולם מעבר להפיכה המשטרית, מציין מנהל ההשקעות במיטב כי חלק ממשיכות הכספים נובע גם מעליית הריבית במשק הישראלי. לדבריו, "אני שומע על עמיתים שקשה להם. בתקופת הריבית האפסית, הרבה עמיתים לקחו הלוואות בריבית אפס צמוד לפריים. אחרי עליות הריבית בשנה האחרונה, ההלוואות הללו הפכו ליקרות, ולכן עכשיו חלק מהעמיתים פודה את קופות הגמל שלו ומחסל את ההלוואה".