האג"ח הממשלתיות קורסות ומאיימות גם על כספי החוסכים

מתחילת השנה ירד מדד S&P 500 ב־20%, והיום אף הגיע לשפל שנתי חדש. לעומתו, מדד ת"א־125 כבר רשם מתחילת 2022 ירידה של 11%. באופן טבעי, המגמה השלילית בשוק המניות האמריקאי והישראלי ריכזה בחודשים האחרונים את רוב תשומת לב המשקיעים. ואולם, בעקבות האינפלציה הגואה מסביב לעולם והצפי לעליית ריבית אגרסיבית בשנה הקרובה, גם שוק איגרות החוב הממשלתיות רושם ירידות חדות בימים האחרונים.

כך, האג"ח הממשלתית השקלית ל־10 שנים צנחה מתחילת השנה ב־20%, לאחר ירידה של 5% מתחילת החודש בלבד. גם האג"ח הממשלתית השקלית לטווח קצר נפגעה, והציגה ירידה של 7.5% מתחילת השנה באג"ח לשנתיים. עם זאת, הירידה אינה נחלתו של האג"ח השקלית הקבועה אלא גם של האג"ח צמודת המדד, שצנחה מתחילת השנה ב־17.6% ומתחילת החודש ב ־3% באג"ח ל־ 15 שנה. מקום המפלט היחיד של משקיעי האג"ח בחצי השנה הראשונה של 2022 הוא ההשקעה באג"ח צמודה לטווח קצר, שירדה באחוזים בודדים.

בורסת ת"א, "הירידות בשוק האג"ח יימשכו"

הירידה באג"ח הממשלתיות פוגעת באופן מהותי במשקיעים הישראלים מאחר שהן מהוות כידוע את הרכיב הסולידי בתיק ההשקעות. הירידות בשוק האג"ח מתחילת השנה היו חדות יותר מאלה של חלק ממדדי המניות - ועל כן בסופה של השנה, המשקיעים עלולים למצוא עצמם עם תיק השקעות ששוויו נחתך בעשרות אחוזים.

התחזית שהפילה את השוק

"מתחילת השנה נרשמה ירידה בכל אפיקי האג"ח - לטווח הקצר והארוך, בשקלי ובצמוד. למעשה, המקום היחיד שבו נמצא מפלט מפני הירידות הוא באג"ח הצמודות למדד המחירים בעלות מח"מ קצר (אג"ח שנפדות עד שנתיים; א"ע)", מסביר ערן קלינסקי, סמנכ"ל השקעות במור גמל ופנסיה. לדבריו, הירידה החדה באג"ח הממשלתיות היא תולדה של תחזית כושלת שהתרחשה בשנה שעברה בשווקים שהאמינו שהעלייה באינפלציה היא לכל היותר זמנית ונובעת משיבושים באספקה כתוצאה מהקורונה. לכן, הבנקים המרכזיים לא מיהרו להעלות ריבית - ועתה השווקים משלמים על כך.

"ככל שחלפו החודשים התברר כי זו אינפלציה קשיחה, ועליית המחירים לא תרד עם דעיכת המגפה. האינפלציה בארה"ב הסתכמה בשנה שעברה ב־8%-7%, והיא מתגברת בשנה הנוכחית", מוסיף קלינסקי. "השוק לא תימחר את ההתפתחות הזאת, הבנקים המרכזיים נלחצים מכך - ועכשיו הם נאלצים להעלות ריביות באגרסיביות".

"חזרה לנורמליות"

באופן מפתיע, חלק ממנהלי ההשקעות מברכים על הצניחה בשוק האג"ח הממשלתיות ורואים בה "חזרה לנורמליות", ומי שלא הבין שבשנים האחרונות המשקיעים התנהלו בסביבה עקומה - ימשיך לסבול. לדברי ברק בנסקי, מנהל אגף השקעות עמיתים בכלל ביטוח, "בשוק האג"ח הממשלתיות היתה בשנים האחרונות אנומליה, וכיום אנו חוזים ב'התנרמלות' של התשואה. הריביות היו במשך שנים אפסיות, והבנקים המרכזיים קנו אג"ח כדי לדחוף למטה את הריבית בשווקים. מתוך כך, הריבית ל־30 שנה נסחרה בריבית שלילית. מי שהתנהל בשוק הבין כי מדובר במצב לא נורמלי וזמני בלבד".

עוד הוא מציין כי "הירידה בשווי האג"ח אינה ספציפית לישראל אלא היא תהליך עולמי והיא מגלמת העלאת ריבית אגרסיבית בשנה וחצי הקרובות. את ההתחלה לכך נראה השבוע כאשר בנק ישראל והבנק הפדרלי יעלו, ככל הנראה, את הריבית בעוד 0.5%, ותהליך העלאת הריבית לא ייעצר שם. זה גורם לעליית התשואות באג"ח גם בצמודות וגם באלה שלא".

ארז מגדלי, מנהל חט' ההשקעות במגדל | צילום: באדיבות מגדל

חזרה לנורמליות, או לא, חלק מהמנהלים קובעים כי מדובר בסיטואציה שלא נרשמה כמותה בשווקים כבר כמה עשורים. לדברי ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח, "השד האינפלציוני יצא מהבקבוק לאחר 30 שנה, ועכשיו על השוק למצוא שיווי משקל חדש. תהליך התמחור ייקח עוד הרבה זמן והירידות באג"ח יימשכו. ישראל נמצאה בדיליי למול ארה"ב, כי האינפלציה הופיעה מאוחר יותר בשוק המקומי ובעוצמות נמוכות יותר. אבל בנק ישראל בפברואר־מרץ שינה את הדיסק (לגבי נחישותו להילחם בעליית המחירים באמצעות העלאת ריבית; א"ע) וזה משפיע".

הירידה האחרונה בשוק האג"ח הישראלי אכן צמודה לשינויים בצפי הריבית בארה"ב. אם לפני כמה חודשים השוק חשב שהבנק הפדרלי יוכל לעצור בריבית של 2.75% כדי להרגיע את המחירים, כיום הוא מכוון כבר ל־3.5%. לפי מגדלי, השינוי במחירי האג"ח בארה"ב מצביע על כך שהשוק עבר מחששות לאינפלציה בלבד לתרחיש שבו המלחמה באינפלציה תגרור את ארה"ב למיתון.

ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח: "השד האינפלציוני יצא מהבקבוק לאחר 30 שנה, ועכשיו על השוק למצוא שיווי משקל חדש. הירידות באג"ח יימשכו"

לדבריו, הירידה ב־S&P 500 מתחילת השנה מהווה שני שלישים מירידה ממוצעת בשוק המניות שמאפיינת מיתון. כך שלמעשה, שוק האג"ח ושוק המניות חווים כיום את אותו התרחיש עבור הכלכלה האמריקאית - תרחיש של מיתון. ואולם, להשקפתו, בישראל אין עדיין ודאות לכניסה למיתון. "תהיה פגיעה בצמיחה אבל יש שונות בין מדינות. ישראל בעלת חשיפה גבוהה להייטק, והצניחה במניות הטכנולוגיה תשפיע על כמה ענפים מקומיים, כולל מחירי הנדל"ן, וזה יהיה מאתגר".

ערן קלינסקי | צילום: יח"צ

פגיעה אפשרית בחסכונות

הירידות בשוק האג"ח משפיעות באופן משמעותי גם על החסכונות לטווח הקצר. קופות הגמל, לדוגמה, חשופות לשוק האג"ח הממשלתיות בשיעור של כ־14%. למרבה האירוניה, החשיפה לאג"ח, שנחשבת נכס סולידי, גדלה ככל שהחוסך מבוגר יותר. לכן, הירידות באג"ח עלולות לפגוע בחסכונות קרוב לפרישה ובקצבה. לדברי בנסקי, הירידות באג"ח הממשלתיות משפיעות כיום פחות מבעבר על קופות הגמל: "במסלולים הכלליים, שבהם רוב חסכונות הציבור, היה ברור למנהלים שמרכיב הסיכון באג"ח הממשלתיות גבוה מדי - ומי יש לו אחזקות גדולות, התמקד בטווח הקצר כדי למזער את פוטנציאל הפגיעה".

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בחדר המסחר של בנק הפועלים, מזהיר כי התיקים של המוסדיים אמנם עברו התאמות, אבל מיתון עשוי לפגוע בכל גזרות החיסכון: המניות והאג"ח הקונצרניות. "העלייה בתשואות האג"ח והריבית, מעלה את עלויות המימון לחברות, ופוגעת ברווחיות שלהן. בנוסף לחששות ממיתון בארה"ב ב־2023, עליית הריבית מעיבה על שוקי המניות גם בשל עליית שיעורי ההיוון, והעובדה כי לגופי השקעה נוצרת אלטרנטיבה ראויה להשקעה, בדמות ריביות גבוהות יחסית למה שהורגלנו בעשור האחרון".