חברת האלקטרוניקה STG נגד היועץ לשעבר של קובי מימון: "פועל בסחטנות"

חברת האלקטרוניקה STG יוצאת למתקפה נגד מוטי בן־ארי, יועצו לשעבר של קובי מימון, שעומד בראש קבוצת בעלי מניות מיעוט שהתגנדה לאישור מדיניות התגמול החדשה בחברה. לדברי דירקטוריון STG, שהחליט לעשות אובר־רולינג להחלטת האסיפה שדחתה את מדיניות התגמול החדשה, בעלי המניות פועלים "מטעמים צרים, אינטרסנטיים, שלא לומר סחטניים", וזאת במטרה "ליצור לחץ פסול ובלתי הוגן".

STG עוסקת בפיתוח, ייצור, מכירה ושיווק של רכיבים אלקטרוניים. בעל השליטה בה הוא שלמה בר שמחזיק 74% מהמניות ומכהן כמנכ"ל החברה מהקמתה בשנות השישים. אלטשולר שחם מחזיק ב־6% ובעלי מניות מהציבור מחזיקים בשאר המניות. קבוצת משקיעים בראשות בן ארי מחזיקה בלפחות 5.7% מהמניות.

בנובמבר האחרון אישר הדירקטוריון את עדכון מדיניות התגמול ואת תנאי הכהונה של בר, וביקש לאשרם באסיפת בעלי המניות. החברה החלה בהידברות עם בעלי מניות המיעוט, ואף דחתה לשם כך את כינוס האספה לתחילת ינואר. בהגיע מועד ההצבעה, התנגדה קבוצת המשקיעים לאישור מדיניות התגמול ותנאי הכהונה; ומכיוון שמשקלה מבין בעלי המניות הרלבנטיים הגיע ל־90%, אלה לא אושרו, ומאז בר מכהן ללא שכר. בשבוע שעבר השתמש הדירקטוריון בסמכות שהוקנתה לו בחוק ואישר בכל זאת את מדיניות התגמול. אך האישור מחדש אינו נוגע לתנאי הכהונה של בר, שכן אלה נחשבים כעסקה עם בעל שליטה ובמקרה כזה אין אפשרות להתגבר על החלטת האסיפה.

ב־STG הסבירו כי המתנגדים דרשו שהחברה תכריז על דיבידנד של לפחות מיליון שקל, וכי התקבל הרושם שהם אינם מוכנים שבר יקבל שכר בכהונתו כמנכ"ל, ואף הציעו שיסתפק בדיבידנד. לטענת הדירקטוריון, ההתנגדות אינה עניינית שכן מדיניות התגמול ותנאי הכהונה המוצעים אינם שונים מהותית מאלו שאושרו על ידי האסיפה ועל ידי אותם המשקיעים ב־2019. הדירקטוריון הוסיף כי גם אלטשולר שחם תמך בתנאים המוצעים (אך סווג כבעל עניין אישי בהחלטה ולכן הצבעתו לא נכללה).

תנאי התגמול שביקשה STG לאשר לבר כוללים שכר חודשי ברוטו של 31 אלף שקל ומענק שנתי עד 5 משכורות חודשיות. עלות התגמולים השנתית שלו הייתה צפויה להגיע ל־837 אלף שקל.

בשנים האחרונות נמנעת STG מחלוקת דיבידנדים. זאת, אף שהיא נהנית מרווחים (3.2 מיליון שקל ב־2018 ולמעלה מ־5 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2019־2021, ו־5.3 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2022), ולמרות שהיא מחזיקה במדיניות חלוקת דיבידנד. בשיחה עם "כלכליסט" אמר המנכ"ל בר: "אנחנו משקיעים את הרווחים בהתרחבות פנימית שנועדה לייצר מנועי צמיחה. פרויקטים דורשים משך פיתוח ארוך והשקעות גבוהות, וכאשר הפרויקטים יבשילו החברה תוכל לחלק דיבידנד. אני לא מוכן לקחת חוב כדי לחלק דיבידנד".

נראה שקבוצת המשקיעים מאסה במדיניות זו וביקשה לנצל את ההזדמנות ולכרוך את חלוקת הדיבידנד עם אישור תנאי המנכ"ל. בהנהלת STG הביעו חשש כי המהלך של המשקיעים יפגע בחברה. בר הדגיש כי בכל הנוגע לתנאי התגמול שלו הוא לא מתכוון להילחם בקבוצה, אך הביע חשש שהמתנגדים יאיימו בהמשך על אישור תנאי ההעסקה של אחרים בחברה, בהם חתנו, המשנה למנכ"ל אייל וילף.

זהו אינו המאבק הראשון בין בר וקבוצת המשקיעים בראשות בן ארי. בסוף 2016, לא הצליחה STG לאשר באסיפה את תנאי התגמול של בר, עד שלאחר שבעה חודשים נעתרה לדרישות המשקיעים והפחיתה את תנאי התגמול שלו באופן משמעותי: משכר חודשי ברוטו של 144 אלף שקל ל־28 אלף שקל.

בן ארי עלה לכותרות בפרשה שבה הורשע בהסדר טיעון ח"כ חיים כץ. בנובמבר האחרון חתם בן ארי על הסדר טיעון ולפיו יורשע בשתי עבירות של שימוש במידע פנים וייגזרו עליו שישה חודשי מאסר שניתן יהיה לרצותם בעבודות שירות, וקנס של 200 אלף שקל. לאחרונה היה מעורב בקרבות מול בעלי השליטה בחברות נוספות. כך, טענה חברת בוני התיכון כי הוא "מתחבא" מאחורי אחותו המחזיקה במניות, בעודו מנסה להשפיע על החברה ועל התנהלותה כדי לשרת את מטרותיו האישיות, וניסה להתערב בשיקול דעתה של ההנהלה ובפעולותיה העסקיות.

הוא אף ניסה לקדם את מינויה של שירה קולמן גולובינסקי, בת הזוג של שותפו העסקי שלומי גולובינסקי, לתפקיד דח"צית, מהלך שאליו התנגדו בעלי השליטה. באופן דומה ביקש למנות את קולמן גולובינסקי לתפקיד דח"צית בחברת הנדל"ן מצלאוי, גם כאן בניגוד לעמדת בעלי השליטה. שמה של קולמן גולובינסקי עלה גם בהקשריה של STG, כשמועמדותה לכהונת דח"צית הוצעה ב־2017, אך בהמשך ולאור התנגדות החברה, היא נמשכה.