האמריקאים לחצו, והממשלה נסוגה מהבאת עובדים זרים באמצעות חברות כוח אדם

ענף הבנייה שקוע עמוק בבוץ שנובע ממחסור בעובדים בעקבות היעדרותם של הפועלים הפלסטינים. המאמץ לגייס להם מחליפים באמצעות חברות כוח אדם פרטיות ממדינות זרות מתקדם עד עתה בעצלתיים. אלא שכעת נראה כי תנאים קשוחים שהציב משרד המשפטים לתוכנית להרחבת המדיניות הזו יובילו לביטולה או לפחות לצמצומה. ל"כלכליסט" נודע כי אחת הסיבות לדרישות משרד המשפטים היא ביקורת של הממשל האמריקאי שמודאג מכך שהליך גיוס העובדים הזרים יוביל לניצולם. בעקבות זאת המסלול הפרטי לגיוס עובדים זרים ירד מהתוכנית הממשלתית להאצת הנדל"ן שאמורה לעלות לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב.

אל מול הקשיים האלה, הפתרון המהיר והזמין לענף הבנייה נמצא לא רחוק מכאן ברשות הפלסטינית, אבל פתיחה של מעברי הגבול לכניסת עובדים תושבי הרשות עשויה להוביל לנפילת הממשלה.

הממשל האמריקאי מודאג מהמאמץ של ישראל להביא לענפי הבנייה והחקלאות עובדים זרים שגויסו על ידי חברות פרטיות. האמריקאים מוטרדים מכך שהמדיניות הזו תביא לניצול העובדים עד כדי סחר בהם, ומכך שישראל אינה ערוכה למאבק בתופעה. החששות האלה הובאו לידי ביטוי במכתב רשמי ששלחה היחידה למעקב ומאבק בסחר בבני אדם במחלקת המדינה האמריקאית, ליחידה המקבילה בישראל השייכת למשרד המשפטים. לצד המכתב התקיים גם דיון זום עם סינדי דייר, בכירה במחלקת המדינה, העומדת בראש היחידה ובמשך שעתיים הוצגו בו שאלות קשות לישראל. במקביל האמריקאים ביטלו ביקור מתוכנן של הישראלים.

סינדי דייר, בכירה במחלקת המדינה (בצילום). הבעיה המרכזית שעליה האמריקאים מצביעים היא שישראל אינה מפקחת ולא חוקרת חשדות לניצול עובדים והתעמרות בהם. היא מותירה את הזירה לעמותות ולא נוקטת ביוזמה למניעת עבירות | צילום: ויקיפדיה

הצעדים הללו מלמדים כי קטנים הסיכויים של ישראל לשפר את דירוגה בדו"חות המעקב של מחלקת המדינה האמריקאית אחר המאבק של מדינות בעולם בתופעת הסחר בבני אדם. ואף עולה חשש כי ישראל תידרדר בדירוג למעמד שעלול להוביל לסנקציות נגדה. ישראל נמצאת בקבוצת הדירוג השנייה מתוך שלוש, לצידה מדינות כמקסיקו, הודו וברזיל אך גם ניו זילנד, איטליה ונורבגיה. על פי האמריקאים ישראל אינה עומדת בסטנדרטים מינימליים הנחוצים למאבק בסחר בבני אדם, אך מפגינה מאמץ משמעותי בניסיון לעמוד ברף הזה.

"עובדים נוצלו ולא נפתחה אף חקירה"

סחר בבני אדם בשוק העבודה הוא תוצאה של גורמים פרטיים שמתווכים בין מעסיקים לעובדים, וגובים מהם שכר טרחה בגובה אלפי דולרים. במקרים רבים העובד נדרש להחזיר את החוב במשך חודשים ארוכים ואף שנים, כך שכל שכרו או רובו משועבד לבעל החוב. במצב כזה הוא מתקשה לעמוד על זכויותיו.

הבעיה המרכזית שעליה האמריקאים מצביעים היא שישראל אינה מפקחת ולא חוקרת חשדות לניצול עובדים והתעמרות בהם. היא מותירה את הזירה הזו לעמותות ואינה נוקטת ביוזמה למניעת עבירות. חרף העובדה שעמותות הצביעו על מקרים של ניצול עובדים, למשל אזרחי סין שעובדים בבניין, עד עתה לא נפתחה אף חקירה ואיש לא הועמד לדין על כך.

הביקורת הדיפלומטית של האמריקאים כורתת עוד נדבך מהמדיניות שממשלת ישראל מנסה לקדם מאז פרוץ המלחמה בתחום העובדים הזרים. מכיוון שענף הבנייה נמצא בהאטה חדה בגלל מחסור בעובדים נראה כי לא נשארו עוד הרבה ברירות והממשלה תצטרך בקרוב לקבל החלטות קשות באשר לכניסת עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון.

ערב המלחמה עבדו בישראל בענף הבנייה בעבודות השלד הקשות כ־80 אלף פלסטינים עם אשרות, כמה אלפי מסתננים ולא חוקיים, כמעט 30 אלף זרים, ו־14 אלף ערבים ישראלים. ב־7 באוקטובר נאסרה כניסת פועלים מהשטחים, והמדיניות הזו לא השתנתה עד עתה. במטרה להשלים את החסר משרדי השיכון והאוצר מגבשים צעדים להכנסת עובדים ממדינות זרות. דרך המלך לכך היא באמצעות הסכם בילטרלי בין ממשלת ישראל לממשלות של מדינות אחרת. מערכת הסכמים כזאת מונעת תיווך בבני אדם על ידי חברות פרטיות, משום שגוף ממשלתי הוא זה שמספק לישראל את רשימת העובדים. אלא שעם פרוץ המלחמה נוצר מצב חירום והממשלה חיפשה דרכים להכניס עובדים במהירות ולדלג על המשא ומתן הממושך מול ממשלות. חודש לאחר פרוץ המלחמה הממשלה החליטה להגדיל את מכסת העובדים הזרים מ־30 ל־50 אלף, כאשר חצי (10,000) מתוך הכמות הנוספת יגיעו במסלול פרטי והיתר במסלול ממשלתי. אלא שעד עתה לא הגיעו עובדים נוספים לא במסלול הממשלתי ולא בפרטי המהיר.

משרדי האוצר והשיכון מגבשים בימים אלה תוכנית להאצת שוק הנדל"ן, טיוטה שלה כללה בין היתר הגדלה פי שניים ואולי אף פי שלושה של כמות העובדים שאפשר להביא במסלול הפרטי. אבל לאור הקשיים שהמסלול הזה מעורר בתחום זכויות העובדים במשרד המשפטים הציבו שלושה תנאים שלמעשה מוציאים את העוקץ מהמסלול הזה. ובשלב זה הסעיף הזה נמחק מהתוכנית.

שר השיכון יצחק גולדקנופף: "התקיימו בדצמבר וינואר מיונים להבאת עובדים זרים הן במסלול הפרטי והן במסלול הבילטרלי, וכ־10,000 עובדים עברו את המיונים בהודו, סרי לנקה ואוזבקיסטן. מנסים לקצר תהליכים" | צילום: יריב כץ

ראשית במשרד המשפטים מבקשים כי המכסה של המסלול הפרטי תגדל רק לאחר שתמומש במלואה או ברובה המכסה הראשונה - שעדיין לא נוצלה. שנית דורשים שם כי יהיה ניסיון יסודי במשך חצי שנה להביא עוד עובדים ממדינות שחתומות על הסכמים בילטרליים או ממדינות שעימן ייחתמו הסכמים חדשים. התנאי השלישי, שנועד לצמצם את הפגיעה בעובדים שיגיעו במסלול הפרטי, הוא הקמת צוות של מנכ"לים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא ונציגי היועצת המשפטית לממשלה שיפקח ויבחן התמודדות עם ניצול העובדים. בנוסף מבקשים להגדיל משמעותית את המשאבים של גופי הפיקוח ובהם פרקליטות המדינה, המשטרה ופקחי משרד העבודה.

מנובמבר ועד עתה משרד השיכון באמצעות התאחדות הקבלנים בוחן מועמדים לעבודה בבנייה בעיקר בהודו. הפעילות שם היא מקרה מיוחד מכיוון שרק בנובמבר האחרון נחתם הסכם בילטרלי עם מדינת הענק. במטרה להאיץ הליכים, גויסו שם עובדים בשני המסלולים - הפרטי והממשלתי. בסך הכל נבחרו במיונים כמעט 10,000 עובדים רובם מהודו וכמה אלפים מסרי לנקה. 70% מהם בעזרת חברות פרטיות, והיתר (כ־3,000 עובדים) דרך ממשלת הודו במסלול שמתווה ההסכם הבילטרלי. אבל אף אחד מהעובדים האלה לא הגיע לישראל עד עתה, וכעת הם מתעכבים במולדתם מסיבות בירוקרטיות. זאת מכיוון שעל פי דרישת רשות האוכלוסין הם צריכים להציג תעודת יושר - ובהודו הפקת התעודות האלה עם חותמת נוטריון נמשכת זמן רב. היו בממשלה מי שטענו כי העבודה מול החברות הפרטיות בשעה שיש גם הסכם בין הממשלות מזיקה למאמצים הדיפלומטיים מול הודו. אחרים אמרו ל"כלכליסט" כי רק התחרות מול החברות הפרטיות דרבנה את גופי הממשלה.

אירועים כאלה מחזקים את החשש כי הסכמים בילטרליים לבד לא יספיקו להתמודדות עם המחסור בכוח האדם. גורם במשרד בממשלה אמר על כך: "אם היה אפשר להביא מחר עשרות אלפי עובדים דרך המסלול הבילטרלי ברור שזה עדיף אבל זה לא ריאלי. זה לא יתן מענה לא בזמן ולא בכמות". לכן לדבריו "צריך לחתוך את האירוע. או עובדים במסלול הפרטי או מהשטחים".

לאור דרישות משרד המשפטים האלטרנטיבה המהירה שנותרה להחייאת ענף הנדל"ן היא פתיחת מעברי הגבול מיהודה ושומרון. אלא שאין בממשלה אדם שיקבל החלטה קשה בנושא בגלל המחיר פוליטי. ראש הממשלה כהרגלו נמנע מהכרעות קשות והעביר את האחריות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. במערכת הביטחון בכלל, ובשב"כ בפרט, תומכים בחידוש הכניסה של הפלסטינים כדי לצנן את השטח, מתוך חשש להתלקחות זירה נוספת. שר הביטחון יואב גלנט תומך בעמדת המערכת שהוא עומד בראשה, אלא שנתניהו העביר את הסמכות להכריע בסוגייה הזו לקבינט החברתי־כלכלי שבראשו עומד סמוטריץ'.

סמוטריץ'. מתנגד יחד עם בן גביר לכניסת פועלים פלסטינים | צילום: שלו שלום

על פי התבטאויות העבר של הסמנים הקיצוניים בממשלה יהיה קשה מאוד להעביר החלטה כזו. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר על כך בסוף דצמבר: "הכנסת פועלים פלסטינים מהרשות הפלסטינית תומכת הטרור לתוך מדינת ישראל, מסכנת את אזרחי המדינה, ופותחת פתח לשחזור אירועי השביעי באוקטובר". גם סמוטריץ' התנגד בעבר למדיניות הזו.

מערכת הביטחון אמנם תומכת בהחזרת הפלסטינים, אך גם שם מבקשים לעשות זאת בשלבים ולא מדברים כעת על החזרת כל 80 אלף העובדים. ההצעה היא בשלב ראשון להכניס עובדים לאתרי בנייה מחוץ לערים ולהגביר את הפיקוח על האתרים האלה. בנוסף מוצע לאפשר כניסת עובדים מבוגרים והורים לילדים, קבוצה שבה נמוך יחסית הסיכון שיקחו חלק בטרור.

"עברנו תקופת לימוד"

בניסיון למזער נזקים, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, יגאל סלוביק, שעומד בראש פרויקט מיוני העובדים הזרים שמבצעת ההתאחדות אמר ל"כלכליסט" כי "שבועות ארוכים אנו בשטח, במיון העובדים שאנו מבצעים עבור שני המסלולים להבאת עובדים זרים. אנחנו יכולים לדווח שתהליך הבאת העובדים בהסכמים בין חברות מהמגזר העסקי בישראל וחברות כוח אדם זרות, פועל במהירות וביעילות. במסלול שבין המדינות, לאחר פתיחה מקרטעת, המערכות עברו תקופת לימוד וכעת גם במסגרת הזו גיוס העובדים מתבצע בצורה טובה. בשל המצב הקשה של הענף, והשפעתו האדירה על המשק כולו, הממשלה צריכה לשאוף לקצר ככל שרק ניתן את הליך הגיוס והבאת העובדים לענף הבנייה ולתחום התשתיות ולהמשיך את שני המסלולים במקביל. די לקרוא את האזהרות של בנק ישראל מהימים האחרונים, על ההשפעה ההרסנית של המחסור בעובדים על הענף ועל המשק, כדי להבין שאסור לוותר כעת על שום כלי לטיפול במשבר החמור הזה שבבסיסו המחסור בעובדים".

ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "המשרד משקיע משאבים ומאמצים רבים במטרה להביא ארצה בהקדם עובדים זרים לענף הבנייה וכבר בשבוע הבא צפויים להגיע מאות עובדים זרים חדשים. נציין כי מיד לאחר אישור החלטות הממשלה בנושא וביצוע עבודת מטה משותפת עם כלל הגורמים, התקיימו בחודשי דצמבר וינואר מיונים להבאת עובדים זרים הן במסלול הפרטי והן במסלול הבילטרלי, וכ־10,000 עובדים עברו את המיונים בהודו, סרי לנקה ואוזבקיסטן. נדגיש כי על העובדים לעמוד בדרישות כניסה מחמירות, המשרד ביחד עם השותפות במשרדי הממשלה השונים פועל על מנת לקצר ולייעל את התהליך, ומסייע ככל הניתן בהסרת החסמים". השרים סמוטריץ' ובן גביר סירבו להגיב לידיעה.