לטבע אין לוביסטים, הוא תלוי בנו

לפני כ-15 שנה הגיע אקולוג נודע להרצות בפני המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. האקולוג הציג בעיה תיאורטית שבה יש שני שטחים חשובים וערכיים ויש לבחור איזה מהם יישמר ואיזה מהם ייהרס. הוא שרטט משוואות, הציג גרפים והוכיח איזה שטח ראוי לשימור ואיזה ראוי להריסה. 

בסיום ההרצאה קם מהקהל פרופ' אמוץ זהבי ז"ל, מאבות שמירת הטבע בארץ, והודיע לאקולוג הנודע שכל מה שהוא הציג הוא חסר ערך. כאנשי מדע ושמירת טבע, אנחנו צריכים להגן על שני השטחים באותה מידה ללא קשר לערכיותם, טען זהבי. כל שטח פתוח בישראל הוא חשוב אל מול קצב הפיתוח במדינה, ולשוחרי הטבע אין את הפריבילגיה לעשות חישובים, יפים ככל שיהיו, ולוותר על שטחים פתוחים. לטבע, אמר זהבי, אין דוברים מלבדנו - המדענים ואנשי השטח.

בשנים האחרונות ידע הנגב מספר פגיעות קשות בעקבות רשלנות פושעת של תאגידים וחברות גדולות שבמשך שנים עשו בו כבתוך שלהם. זליגת הנפט בשמורת עברונה, זרימת החומצה בנחל אשלים וזיהום המים בעין בוקק ובעינות צין ועקרבים, הם רק דוגמאות למכות שנחתו על האזור. 

האסון האקולוגי בשמורת עברונה בנגב | החברה להגנת הטבע

לכך מתווספת כוונתה של המדינה להעתיק את מפעלי מפרץ חיפה המזהמים למישור רותם, להרחיב את כריית הפוספט של כי"ל בבקעת חתרורים, ולהפיק נפט מפצלי שמן בשדה בריר (במסווה של הפקת נפט מפלסטיק), וכמובן ממשיכה ההתייבשות של ים המלח בקצב של יותר ממטר בכל שנה. 

חוות דעת שכתבו "שכירי חרב"

אל מול כל הפגיעות הללו עומדות קבוצות קטנות של תושבים, מגובות בארגונים ירוקים, ומנסות להציל את מה שנותר מהמדבר. אזרחים אלו עומדים בגבורה אל מול תאגידי ענק המשסים בהם סוללות של עורכי דין יוקרתיים, לוביסטים חלקלקים ומנוסים. 

לצערי הרב בעלי ההון הצליחו לקנות, בכסף רב, גם מספר אקולוגים ואנשי תיירות מובילים המכשירים את השרץ ומגבים את הפגיעה האקולוגית. אתרים פגועים והרוסים הפכו בחוות הדעת שכתבו "שכירי חרב" אלו ליעדי תיירות מבוקשים; מפעלים מזהמים הפכו לאתרים ירוקים; ולחלופין, מערכות אקולוגיות ייחודיות וחשובות הפכו לשטחים חסרי ערך שניתן לחצוב בהם ולהרוס אותם. 

כל חוות דעת כזו, הנקנית בכסף, פוגעת עוד יותר בטבע הישראלי. היא נתפסת כחוות דעת מקצועית ומשרתת את המזהמים גם בהמשך. הלוא אם עינות צין ועקרבים, על מימיהם הצהובים ועצי הדקל המתים, הם יעד תיירותי נחשק, אין שום מניעה להמשיך ולזהם את האקוויפרים בנגב; ואם נחל חימר אינו מהווה מוקד חשוב לקינוני דורסים וניתן "להעתיק" אותם לאתרים אחרים בנגב ולחצוב פוספטים בראש הנחל, הרי אפשר גם "להעתיק" את הנשרים המקננים במכתש הקטן ולהפוך גם אותו למחצבה. 

אני מציע שהסכום שקיבל היועץ בעבור חוות הדעת שכתב יצוין בראש כל חוות דעת המוגשת לבית משפט, כך שיהיה ברור מי מרוויח מכך וכמה. השופטים צריכים לדעת כי חוות הדעת הללו נקנו וכי הגרפים, הטבלאות והמפות המקנות להן חזות מדעית הם לא יותר מתחפושת.

שני חתני פרס ישראל, פרופ' זהבי ועזריה אלון, ורבים ממובילי מאבקי הטבע כבר לא איתנו או מבוגרים מכדי להמשיך במפעל שמירת הטבע בישראל. האנשים הללו מעולם לא קיבלו תשלום משום חברה, וכל שעמד לנגד עיניהם היה טובתו של הטבע הישראלי. אני מקווה שקולם של שומרי הטבע ימשיך להיות הדומיננטי בתחום, ושלא ניתן לשכירי החרב המקצועיים לפגוע במאבק הצודק למען עתידו של הטבע בישראל.

ד"ר עודד קינן, אקולוג, איש חינוך ופעיל סביבתי, מנהל את המרכז ללימודי מדע, חקלאות וסביבה - חממת הערבה בחצבה

גילוי מלא: ד"ר עודד קינן הוא תובע ייצוגי בתובענה שהוגשה בשנת 2017 בגין נזק שנגרם לנחל אשלים