הצעת החוק שהקפיצה את הנגיד? בנק ישראל יוכל להתערב בריביות

במקרה או לא, בסמוך להודעת בנק ישראל על הפגישה המיוחדת שיקיים מחר הנגיד עם המנכ"לים של הבנקים בנושא הריבית בפיקדונות ובאשראי, הונחה על הכנסת הצעת חוק שתסמיך את בנק ישראל להתערב לבנקים בנושא הריבית בפיקדונות.

גם הפעם הצעת החוק כוללת באופן לא טריוויאלי שיתוף פעולה בין חברי הקואליציה והאופוזיציה. ההצעה הוגשה על ידי ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) ביחד עם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) וחברי הכנסת ינון אזולאי (ש"ס) ואוהד טל (הציונות הדתית).

לפי הצעת החוק, הנגיד יוכל לקבוע, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, כללים לעניין שיעורי הריביות המשולמות על ידי הבנקים ללקוחותיהם, לרבות בשל פיקדונות או בשל יתרת לקוח בחשבון העו"ש.

לפי הצעת החוק, הנגיד יקבע כללים גם בעניין רף הכספים שיהיו בחשבונות העו"ש. בנושא זה ייקבע רף להיקף הכספים הללו (ביחס להיקף הכספים בפיקדונות). מטרת הכללים תהיה להפחית את שיעור הכספים של הלקוחות שאינם נושאים ריבית (הכספים בחשבונות העו"ש), והם יכללו בין היתר יעדים ומנגנוני תמריצים כספיים, חיוביים או שליליים, כלפי הבנקים. סעיף זה מוצע היות שכיום היקף הכספים הקיים בחשבונות העו"ש גבוה למדי ועומד על חצי טריליון שקל.

בנוסף לכך המפקח על הבנקים יפרסם אחת לרבעון נתונים על פערי הריבית בין שיעורי הריבית בפיקדונות שקליים ובין שיעורי הריביות שמשלמים הלקוחות בגין האשראי. נגיד בנק ישראל גם יגיש אחת לשנה לוועדת הכלכלה דיווח בנושא הריביות בפיקדונות הבנקים ושיעור גלגול ריבית בנק ישראל אליהם.

"ציבור הלקוחות מצוי למעשה בפערי מידע וכוח מיקוח מוחלש מול המערכת הבנקאית. הבעיה המוצגת כאן מחריפה בשל הריכוזיות במערכת הבנקאית הקיימת בישראל. מכאן שבהיעדר תחרות אמיתית על לבו של הלקוח, ובהינתן שמתקיים כשל שוק בהיעדר הטיפול של הגורמים המקצועיים, נדרשת התערבות ממשלתית", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.

עוד נכתב: "הצעת החוק נועדה ליתן מענה לקשיים שתוארו לעיל באופן מאוזן ומדוד. לפיכך מוצע להסמיך את הגורם המקצועי האמון על הסוגיה, נגיד בנק ישראל, לקבוע את האופן הראוי והמקצועי לטפל בסוגיה מורכבת זו, באופן שיאזן בין טובת ציבור הלקוחות לבין האינטרס החשוב של שמירת יציבות, רווחיות וחוסן המערכת הבנקאית במדינת ישראל".

נציין כי לכאורה הצעת החוק פועלת לטובת בנק ישראל והגברת כוחו, אולם בפועל ספק אם הבנק המרכזי רוצה בסמכות כזו להתערבות במחירים. מה עוד שאם תוענק סמכות כזו, יופעל עליו לחץ להשתמש בה ולהתערב בריביות על הפיקדונות וחשבונות העו"ש.