"כשחברות מחפשות להתייעל הן הולכות לאזור הנוחות, למשל בוגרי 8200"

"הנתונים מראים ש-32% מהמועסקים בהייטק הן נשים, 3% ערבים ורק 2% חרדים, מספרים שלא מייצגים את החלק שלהם באוכלוסייה. כשחברות מחפשות להתייעל הן הולכות לאזור הנוחות, בוגרי 8200 למשל, בגוגל מסתכלים לטווח הארוך ומשקיעים באוכלוסיות האלה המון שנים כחלק מהמחויבות שלנו לתעשייה הישראלית". את הדברים אמרה ענת הורביץ, סמנכ"לית הפעילות העסקית של Google בישראל, בפאנל בנושא גיוון תעסוקתי בתעשיית ההייטק שהתקיים בשבוע הסטארט-אפים של גוגל וכלכליסט. בפאנל השתתפו גם: אלן פלד, שותף מייסד Vintage Investment Partners ומייסד יוזמת Power in Diversity ישראלי, ד"ר מריאן תחאוכו, ראש המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית, מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן וחנן ברנד סמנכ"ל ומנהל חטיבת ההזנק ברשות לחדשנות.

הורביץ הוסיפה, "השנה השקנו תכניות בהשקעה של 25 מיליון דולר במטרה שהאוכלוסיות הללו יגיעו לקו הסיום. שכשנגיע לשלב ראיונות העבודה וההעסקה יהיה להם ייצוג. יש לוודא שאנחנו עושים את הדברים הנכונים חברתית ועסקית לטווח הארוך".

שבוע הסטארט־אפים של Google וכלכליסט ייערך השבוע בימי ראשון עד רביעי, 19-16 ביולי. לתוכנית המלאה לחצו כאן

עד כמה חברות כיום מעדיפות להעסיק בוגרי 8200 שהן יכולות להעסיק אוכלוסיות אחרות?

לפי פלד, "מרגישים את זה. לצערי יש חברות שנושא הגיוון אינו בראש סדר עדיפותן, אבל זה בא מבורות. ישבתי בדירקטוריון עמותה שמימנה שליש מהחרדים שלמדו באוניברסיטאות ומכללות ובדקתי לאן הם הלכו לעבוד. באחת החברות הגדולות במשק לא גייסו אף אחד אז פניתי למנהל הפיתוח שביקש שאשלח את העשרה הכי טובים. שלחנו והם גייסו אפס, כי אנשים מגייסים אנשים שנראים וחושבים כמוהם תרבותית ולא לפי יכולת. התפיסה לפיה גיוס מקהילות מגוונות מוריד את האיכות לא נכונה. בוינטג' מגייסים נשים, חרדים וערבים הרבה יותר חכמים ממני. לגייס קהילות מגוונות זו לא פשרה, אנחנו חברה יותר טובה כי אנחנו מגוונים והמוצר יהיה יותר טוב ככל שאנשים יהיו מגוונים יותר".

ד"ר תחאוכו התייחסה לבעיה בחברה הערבית: "לעובדה שרואים שיעור קטן מהאוכלוסייה הערבית בענף ההייטק יש שני צדדים: ביקוש והיצע. לפני עשור רק מחצית מהגברים בוגרי תחומי ההייטק מהאקדמיה הצליחו להשתלב בענף ההייטק, היום זה עומד על מעל 70%, וזה לא רחוק הרבה מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית. כלומר, יש פתיחות ורצון ובגלל שיש מחסור אז גם המעסיקים מוכנים לאפשר לאוכלוסייה להיכנס, הצד השני של ההיצע גם מאתגר. למעט אנשים יש את ארגז הכלים להיכנס לתעשייה. מעל 90% מהעובדים בהייטק הם אקדמאים ויש להם כישורים נוספים כמו שפות, חשיבה יצירתית, עבודה בצוות ולימוד עצמי
- מושגים שחסרים בחברה הערבית. רק 12% מהגברים בחברה הערבית אקדמאים לעומת מעל 40% מהגברים בחברה היהודית הלא חרדית, ומתוכם רק ל- 10% יש את התואר הרלוונטי, זאת לעומת 20% בחברה היהודית. לאחוז אחד בלבד מהגברים הערבים יש תואר בתחום ההייטק מול 10% מהגברים היהודים. כלומר, רק לעשירית יש את הכלים להשתלבות. גם אם נתמודד עם עניין המעסיקים אנחנו חייבים לעבוד גם על הצד של ההיצע של העובדים הרלוונטיים בחברה הערבית".

לפי מיטב ידיעתי מי שעובד על כך היא הרשות לחדשנות.

על פי ברנד, "בשנים האחרונות הרשות נכנסה לעולם ההכשרות החוץ אקדמי. הכשרנו כמה עשרות אלפי אנשים, רובם מאוכלוסיות בתת ייצוג וכ-60%-70% השתלבו בהייטק. רוב האנשים משתלבים במקומות שהשכר בהם נמוך יותר, הקושי הגדול הוא בחברות הצמיחה הבינלאומיות שיש להן גבול של מצוינות. על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה ערבי עם אותה השכלה כמו יהודי משתלב פי 5 פחות, בעיקר בגלל דעות קדומות והקושי למצוא עבודה בתום הלימודים. הפתרון הוא מצוינות ואחת התכניות שקידמנו היא לקחת את המצטיינות בחברה החרדית ולתת לה אקסטרה - בינה מלאכותית או VLSI לפי צרכי התעשייה הבנות בתוכנית משתלבות בשכר הגבוה ביותר. ככל שנראה יותר נשים חרדיות וגברים ערבים במקומות הגבוהים הם ימשכו את היתר ויפתחו את השער לחברות".

אתם לא חוששים שמתחילים לראות היעדר של מגזרים במקומות האלה?

"תמיד היה קשה ועכשיו בטח יותר קשה. אבל בזכות פעילויות של power in diversity וגוגל רואים שחברות רוצות גיוון ומוכנות להכניס ג'וניורים שיהיו חלוצים , וזו דווקא תקופה של הזדמנות להגדיל את כמות האנשים בתת ייצוג בחברות הגדולות", הסביר ברנד.

הורביץ הסבירה כי דבריו של פלד על ההצלחה שבאה עם ההעסקה של אוכלוסייה מגוונת מוכחת מחקרית: "חברות שבהנהלה ובצוותים שלהם יש אנשים מגוונים מגיעות ל- 15%-19% יותר הצלחה פיננסית. זה נכון חברתית, עסקית וכלכלית, וגוגל השכילה להבין זאת ופועלת פנימית בתהליך הראיונות לוודא שאלה לא סובלים מהטייה לא מודעת לגייס אנשים שהם כמונו. אנחנו חושבים שזה נכון לכל קהילת הסטארט-אפים והקהילה הטכנולוגית בישראל ומוודאים שכשנגיע לשלב הראיונות יהיו לנו מספיק אנשים לבחור מהם את הטובים ביותר".

תחאוכו חיזקה את דברי הורביץ והדגישה, "ההתערבות צריכה להתחיל לפחות מהחטיבה. מבחינת החברה הערבית המצטיינים הולכים לרפואה. צריך לעבוד איתם לא רק על מתמטיקה ואנגלית אלא על הכישורים הרכים והשפה העברית. האוכלוסייה הערבית הצעירה היום לא מדברת עברית. כישורים רכים זה עולם ומושג שלא מוכר במערכת החינוך הערבית ובחברה היהודית מגיעים גם מהחינוך הבלתי פורמלי כמו תנועות הנוער. שיעור גדול המבכירים היו בתנועות נוער וחוגים, דברים שלא קיימים בחברה הערבית. פתרונות אינסטנט כמו לעזור לאנשים בני 25 עם תואר להשתלב זה מצוין אבל לא מספיק".