גולדקנופף בישל מענק לקליטת חרדים, ולחילונים לא נשאר

שר השיכון יצחק גולדקנופף הזכיר ביום חמישי בטוויטר את התחייבותו לפעול עבור כלל האוכלוסייה. מוזר שזה היה המשפט הראשון בציוץ שבו דיווח על הסכם עם עיריית קריית גת לשיווק מגרשים לבניית 10,600 דירות – משום שההסכם הזה טוב לחרדים, אך הוא על חשבון הציבור הכללי.

בהתאם להסכמות עם קריית גת, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פרסמה ביום חמישי מודעות לשני מכרזים: לבניית 5,300 דירות ממערב לעיר ולכביש 40, שם מתוכננת שכונה חרדית; ולבניית 5,300 דירות לציבור הכללי בכרמי גת שתתרחב לכיוון צפון. לכאורה מאוזן, אבל רק לכאורה. ראש העיר אבירם דהרי הסכים לכך משום שהובטחו לו מענקים של 30 אלף שקל לכל דירה, כלומר כ־300 מיליון שקל במקרה שכל הדירות המתוכננות אכן ייבנו. ההסכמות האלה היו נחוצות משום שראשי ערים לא ממהרים לקלוט קהילות חרדיות המתאפיינות בהכנסה נמוכה מהממוצע וזכאיות להנחות בארנונה, ומובילות לעימותים עם החילונים בעיר על המרחב הציבורי.

העניין הוא שההסכם הזה מרוקן את הכסף שנותר בקופת משרד השיכון לתמרץ את הרשויות המקומיות האחרות. מועצת רמ"י החליטה ביוני 2022 לאפשר לרמ"י לשלם לעיריות מענק של 30 אלף שקל עבור כל דירה שתבנה בקרקעות ששווקו בה. אבל משרד האוצר התנגד בתוקף לשיטה שבה רמ"י מחלקת מתנות לעיריות, ובפברואר השנה נחתם הסכם בין מנכ"ל משרד השיכון לאגף התקציבים שלפיו המענקים האלה יקוצצו דרמטית מ־30 אלף ל־10 אלף שקל לכל היותר ורק בערים בפריפריה. על פי הסיכום הזה, גולדקנופף צריך היה לתקן את החלטת מועצת רמ"י עד 10 באפריל. אלא שהוא לא עשה זאת, וההשתהות הזו אפשרה לו להבטיח לקריית גת הרים וגבעות. סופו של דבר הוא יצטרך לעמוד בהתחייבותו לאוצר ולתקן את ההחלטה, כך שקריית גת, שהסכימה לקלוט כל כך הרבה חרדים, היא גם האחרונה שתיהנה מהמענק הנדיב.

בהסכמות עם האוצר יש מקור תקציבי נוסף שיכול לשמש את גולדקנופף לטובת העניין: הובטח למשרד השיכון תקציב חד־פעמי של 300 מיליון שקל למה שהוגדר "האצת הנדל"ן", ואמור לסבסד עלויות פיתח מגרשים במכרזים לבנייה רוויה. אם זה המקור התקציבי להבטחות לקריית גת, אזי העיר שהבטיחה לקלוט עשרות אלפי חרדים זוכה בכל הקופה.

קריית גת לא ידועה בזכות מזג אוויר קריר במיוחד, אבל הסכמות שהתגבשו בין ראש העיר לגודלקנופף נחתמו על קרח. מכרז בודד שבו מגרשים לבניית 5,300 דירות בבת אחת הוא אירוע נדיר עד לא קיים. בדרך כלל רמ"י משווקת מגרשים במנות קטנות יותר כדי לא להציף את האזור בדירות חדשות שיובילו לצניחת מחירים ולבריחת יזמים.

בתקופה שבה הריבית על הלוואות יזמים היא מעל 6%, והקונים מתרחקים מאתרי המכירות, קשה להאמין שחברות הבנייה יתנפלו על כל כך הרבה מגרשים. זאת ועוד, המגרשים האלה צפויים להיות יקרים מהמצופה משום שאת המענקים שהובטחו לקריית גת יממנו בכסף שישלמו הקבלנים. אם לעלויות הפיתוח יוסיפו 30 אלף שקל לדירה, תהיה לקבלנים הוצאה של עוד 3 מיליון שקל למגרש לבניית 100 דירות למשל.

בנוסף לכך תוכניות הבניה לשתי השכונות במכרזים אושרו רק לפני חודש, ולפי הערכות יחלפו שנתיים לפחות עד שיתאפשר להוציא היתר בנייה. משתי הסיבות האלה לא הייתה הצדקה מקצועית למהר ולפרסם מכרזים כל כך גדולים. לבהילות יש רק הסבר הגיוני אחד: היא איפשרה לגולדקנופף לבצע את המחטף ולהבטיח לראש העיר קריית גת סכומים שבקרוב לא יוכל להבטיח לראשי ערים אחרות.

האמת היא שרמ"י לא בדיוק פרסמה מכרז, אלא רק מודעה שבה היא מעדכנת כי ביוני תפורסם חוברת המכרז ובה התנאים, ההסכמים והעלויות. בדרך כלל מועדי פרסום החוברות האלה נדחים, כך שלא בטוח שביוני מועד הפרסום לא יידחה. אז בינתיים תנאי המכרז לא ידועים, לא העלויות ולא שיעור הדירות שיימכרו בהנחה, וגם כמה ביקוש יהיה למגרשים האלה, ומכאן שגם לא ידוע מה יהיו הכנסות המדינה. הכל יכול להשתנות, הדבר היחיד שלא ישתנה הוא העובדה שלראש העיר קריית גת כבר יש הבטחה חתומה ומתועדת באמצעי התקשורת למענק של מאות מיליוני שקלים.

ההסכמות עם קריית גת נוגעות בליבה של מחלוקת עמוקה בין רמ"י למשרד האוצר. רמ"י היא רשות ממשלתית המוגדרת "מפעל עסקי". תפקידה לנהל את קרקעות המדינה. היא מתקיימת מהכנסות משיווקי הקרקעות ואינה נשענת על תקציב המדינה. הגאות בשנים האחרונות בנדל"ן הניבו לה הכנסות עתק: בשנת 2022 היא הכניסה 37 מיליארד שקל, ושנה קודם 31 מיליארד שקל. את ההכנסות בניכוי הוצאות היא מעבירה מידי שנה לבעלי הקרקע: המדינה, קק"ל ורשות הפיתוח. המחלוקת עם האוצר היא בשאלה מהן ההוצאות הלגיטימיות של רמ"י או של השר הממונה עליה. לכל משרד ממשלתי נקבע תקציב שמבוסס על מדיניות הממשלה. אבל לשר שרמ"י כפופה לו יש בנוסף לתקציב ארנק נפרד. החשש של האוצר, שמתממש בהסכם עם קריית גת, הוא כי השר ישתמש בכסף למימוש מדיניות שלא הוסכם עליה בממשלה. במקרה של קריית גת זו פעילות שמקנה עדיפות למגזר אחד על חשבון יתר התושבים.