"מגיע לנו קרקע זולה וועדות קבלה, אנו פריפריה"

דני עברי, ראש המועצה האזורית משגב, טוען כי יישובי הגליל מוכנים להירתם למאמץ להגדלת היצע הדירות, בתנאי שהמדינה תספק להם מגרשים לבנייה בהנחה של 70% עד 90% למשוחררי צבא, ועדות קבלה שיאפשרו לסנן את מי שמבקש ליהנות מההטבה הזו, וגם שלא תכתיב את קצב הבנייה ולא את גודל המגרשים.

עברי מוביל קבוצה של ראשי מועצות הכוללת גם את הגליל התחתון, עמק יזרעאל ומרום הגליל שפעלה ואף הצליחה לבלום ביום שני החלטה שנועדה דווקא להגדיל את גובה ההטבות שיקבל מי שרוכש מגרש במועצות האלה — בשל הדרישה שיעמדו בכמה תנאים. הפער בין המדינה לעברי וחבריו הוא לא רק על התנאים אלא גם על גובה ההטבות — בעוד משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מציעים הנחה של 448 אלף שקל, דורשות המועצות הנחה של כ-760 אלף שקל ויותר.

על פי הצעת ההחלטה שקידם מנכ"ל רמ"י ינקי קוינט, ההטבה המקסימלית של 448 אלף שקל תינתן רק אם ישווקו מגרשים קטנים יחסית לנהוג בגליל — בגודל של עד 250 מ"ר, ו־80% מהמגרשים האלה ישווקו תוך שלוש שנים או שלכל הפחות ישווקו 40 מגרשים. המועצות כאמור מבקשת הנחה גבוהה בהרבה, לא מוכנות להתחייב ללוח הזמנים, ומעדיפות לבנות על מגרשים גדולים יותר.

לדברי עברי במועצה האזורית שלו יש תוכניות מאושרות שמאפשרות בניית 11 אלף בתים, אך עד כה נבנו 6,000, כך שיש מגרשים לבנייה של עוד 5,000 בתים. מכאן שההטבה שעברי דורש לעצמו תוביל לאובדן הכנסות של 3.7 מיליארד שקל לפחות. סכום זה עוד עשוי לצמוח משום שהוא דורש כי חיילים משוחררים ייהנו מהנחה של 90% משווי המגרש — הנחה שבמשגב שווה כ־990 אלף שקל.

מחלוקות על תקציבים וגובה ההנחות אינן אירוע מיוחד. מה שהופך את המחלוקת עם המועצות בגליל ליוצאת דופן היא העובדה שבמקביל הם תובעים להרחיב את מוסד ועדות הקבלה ליישובים. אפשר להשוות זאת לבקשה למחיר למשתכן בלי הגרלה, כי הישוב הוא זה שיקבע מי בר המזל שנהנה ממגרש לבניית וילה במתנה.

היום החוק מאפשר רק לישובים שבהם עד 400 משפחות לערוך ועדת קבלה. עברי מספר כי במועצה שלו יש מגרשים מאושרים לבניית 1,500 בתים שלא יוצאים לשיווק כי הישובים לא מוכנים לגדול שכן המשמעות היא ויתור על ועדות הקבלה.

עד עתה עליית הריבית שהובילה למשבר שבלם את שוק הדיור לא העסיקו את ראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל דווקא לאירוע הזה, שהשפעתו על שוק הנדל"ן אינה דרמטית, הוא דווקא התגייס במלוא המרץ. את נתניהו לא הטרידו אובדן ההכנסות החזוי או הגדלת היצע הדירות בגליל — אלא החשש ממשבר קואליציוני. ראשי המועצות בגליל הצליחו לגייס לאירוע הזה את אנשי הציונות הדתית, וכך נמנעה לעת עתה ההחלטה ברוחו של ינקי קוינט, מנהל רמ"י.

תחילתה של הפרשה לפני כשלושה שבועות כאשר ממשלת ישראל אישרה מפה מעודכנת של אזורי עדיפות לאומית שממנה נגזר גובה סבסוד פיתוח התשתיות של מגרשים על חשבון המדינה. בישיבה הוחלט כי יוקם צוות של מנכ"לי משרדי ממשלה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי שיבחן את מפת אזורי העדיפות הלאומית.

מועצת רמ"י, שבראשה שר השיכון יצחק גולדקנופף, התכנסה ביום שני השבוע. אחת ההחלטות שהיתה אמורה לאשר היא הנחות מעודכנות לחכירת מגרשים לבנייה למגורים, בהתאם למפה שאושרה בממשלה. סבסוד הפיתוח, כפי שאושר בממשלה זניח יחסית ומסתכם בכמה עשרות אלפי שקלים למגרש, אבל גובה ההנחות לחכירת המגרשים כבר מגיע למאות אלפי שקלים וזה מה שתדלק את מאבק אנשי הגליל.

בעזרת מפלגות הימין, המועצות האזוריות הצליחו להפעיל את נתניהו: ערב לפני כינוס המועצה הוא ערך פגישה בלשכתו ובה נקבע כי ההחלטה על גובה ההנחות תרד מסדר היום ותשוב אליו רק עם עדכונה של מפת העדיפות הלאומית.

ההצעה שלה התנגדו ירדה מסדר היום. היא כללה מקל וגזר לישובים הכפריים היהודיים בכלל ובגליל בפרט — מצד אחד שיפור בגובה ההנחות, מצד שני דרישה לציפוף והגדלה מהירה של ההיצע.

כיום הישובים השייכים לאזורי עדיפות זכאים להנחה, אך בישובים שמדורגים במדד כלכלי חברתי 8 ומעלה (כמו יישובי משגב) ההנחה למגרש מוגבלת לסכום של 69־138 אלף שקל. ההצעה החדשה כללה הנחה גבוהה משמעותית, שיכולה להגיע ל־450 אלף שקל, אך כאמור רק בתנאי שהמגרשים בגודל 250 מ"ר, ורובם ישווקו תוך שלוש שנים.

יישובי הגליל לא רצו שהצעה זו תאושר משום שבמקביל ממשלת הימין מקדמת מהלכים שיאפשרו להם להנות מיותר הנחות ופריווילגיות: ועדת המנכ"לים בראשות שלי מחפשת קריטריונים חדשים ליצירת מפת עדיפות לאומית באופן שיקנה עדיפות לישובים יהודיים על פני ערבים, בלי שבג"ץ יפסול אותה.

כיום הקריטריונים הם כלליים ומתאימים ליהודים וערבים כאחד, למשל מידת הפריפריאליות של ישוב, מאזן הגירה ומדד חברתי כלכלי. קריטריונים שוויוניים כאלה מיטיבים עם ישובים ערביים פריפריאליים משום שכמעט כולם גם מדורגים נמוך במדד החברתי כלכלי. יישובי משגב והגליל אולי פריפריאליים אך דירוגם החברתי־כלכלי גבוה. את מפלגות הימין מעניינת התיישבות יהודית, ולכן יצטרכו למצוא נוסח שגם יאפשר להפלות אך גם יעבור את בג"ץ. ייתכן שהפתרון יימצא להם בהצעת החלטה שמקדם יצחק וסרלוף, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שמבקשת לקבוע כי "ציונות היא ערך מנחה בפעולות הממשלה".

במקביל, חבר הכנסת יצחק קרויזר, יו"ר עוצמה יהודית, מקדם תיקון חוק שיאפשר לקיים ועדות קבלה בישובים שבהם עד 1,000 ולא 400 כנהוג היום.

לדברי עברי "אנחנו צריכים את המנגנון של ועדות קבלה בשביל לקיים את השירותים הבסיסיים ואת אורחות החיים שלנו. אנחנו מקבלים מעל ל־98% מהמועמדים. אנחנו חייבים ועדת קבלה כדי להבטיח שאנשים ישלמו דמי חבר לאגודה שיתופית, כ־1,000 שקל ויותר לחודש. וגם כדי לוודא שהמועמד מוכן לקבל החלטות עתידיות של אסיפת החברים".

מגרש לבנייה למגורים עולה מעל למיליון שקל, המחיר משקף ביקוש. מדוע אם כן שהמדינה תעניק הנחה?

"אנחנו לא רוצים שמגרשים ייקנו בשוק החופשי על ידי ספקולנטים או אנשים שיהפכו את הבית לבית נופש. מכרז לכל המרבה במחיר יגרום להרס היישובים".

למה המדינה צריכה לסבסד מגורים בווילה בישוב בדירוג חברתי כלכלי גבוה?

"כדי לעזור לנו לבנות קהילות. המדינה רוצה לעודד זוגות צעירים לגור בפריפריה".

רבים מהתושבים שאתה מייצג הם מצביעי מרכז־ושמאל, אבל אתה משתף פעולה דווקא עם יצחק קרויזר ואורית סטרוק מעוצמה יהודית.

"זה מאוד מצעראבל אני צריך לעבוד עם שר האוצר של מדינת ישראל. אין לי אופציה לא לעבוד איתו. אנחנו לא מתנחלים, לא ימניים, אבל אנחנו בכל אופן בפריפריה".