הערכות: עד סוף החודש יבוצעו הקפאות של משכנתאות בהיקף של 10 מיליארד שקל

בבנקים מעריכים כי עד סוף החודש תבוצע הקפאה של משכנתאות בהיקף של 10 מיליארד שקל, שמהווה פחות מ-2% מסך שוק המשכנתאות העומד על מעל 540 מיליארד שקל.

בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל על מתווה להקפאת הלוואות ומשכנתאות ללקוחות הבנקים. המתווה קבע רף מינימלי לבנקים בנוגע לתנאי ההקפאה שיציעו ללקוחותיהם. במערכת הבנקאית מציינים שמאז נעשו אל הבנקים אלפי פניות של לקוחות שהתעניינו בהקפאת המשכנתה שלהם.

"זוהי רק ההתחלה, להערכתנו המספרים יגדלו עם הזמן. צריך לזכור שיש הרבה אנשים שחרב עליהם עולמם בשבעה באוקטובר, והם עוד לא התפנו לטפל בעניין המשכנתה שלהם", העריך גורם באחד הבנקים.

לפי המתווה שהציג בנק ישראל חולקו האוכלוסיות בישראל לשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה האוכלוסיות שנפגעו באופן משמעותי מהמלחמה: בני משפחות הנרצחים והנעדרים, תושבים המתגוררים במרחק של עד 30 ק"מ מהגבול בעזה וחיילי המילואים. אוכלוסיות אלה זכאיות להקפאה מלאה לשלושה חודשים של תשלומי המשכנתה, כאשר לא תצטבר ריבית במשך תקופת ההקפאה. בנוסף, לאוכלוסייה זו ניתן גם פטור ממרבית העמלות לתקופה של שלושה חודשים.

שאר האוכלוסייה יכולה גם כן לבצע הקפאת הלוואות ומשכנתאות לתקופה של שלושה חודשים, אולם בדומה למתווה הקורונה, תמשיך להצטבר ריבית בתקופת הדחייה, כך שאין ארוחות חינם - בעבור ההקפאה יגדל סך תשלום המשכנתה, ולכן יש לבצע את ההקפאה רק אם אין ברירה.

המתווה של בנק ישראל מהווה את תנאי המינימום של הבנקים כלפי לקוחותיהם. ישנם בנקים שהרחיבו את התנאים המוצעים - בלאומי מאפשרים הקפאה מלאה (כולל הריבית) לתקופה של חמישה חודשים לאוכלוסיות שנפגעו באופן משמעותי, בהתאם להגדרת בנק ישראל, וכן הרחיבו את מעגל הזכאים להקלה זו גם לתושבים שגרים מצפון לקריות.

במזרחי טפחות הודיעו כי יספגו את תשלום המשכנתה של החודש הקרוב לתושבי שדרות ועוטף עזה, ובנק הפועלים הודיע כי יעניק פטור לתושבים המתגוררים במרחק של עד שבעה ק"מ מהגבול עם עזה מתשלום משכנתה לשלושה חודשים. בכל אחד מהבנקים מדובר מאלפי לקוחות שיקבלו את הפטור מתשלום המשכנתה.

ביום שלישי אמורה להתקיים ישיבה של ועדת הכספים, שתדון בפתרונות המערכת הבנקאית למתן סיוע ללקוחותיהם, וסביר כי יופעלו לחצים על בנק ישראל והבנקים להרחיב את ההקלות. במסיבת העיתונאים שערך המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי בשבוע שעבר הוא רמז שלפיקוח כלים נוספים לטיפול במשבר, אולם ציין שלא נכון כבר עתה לשלוף אל כל התותחים הכבדים, אלא לנהל את האירוע לטווח ארוך.

גם בתקופת הקורונה הנהיג בנק ישראל לראשונה מתווה של הקפאת הלוואות ומשכנתאות. אז הביקוש להקפאות היה גבוה מאד, כיוון שרוב המשק היה מושבת. בתוך חודש הוקפאו אז משכנאות בהיקף של 50 מיליארד שקל, ובשיא משבר הקורונה היקף המשכנתאות המוקפאות הגיע ל-96 מיליארד שקל. מאז המשק חזר לשגרה, ונכון לאוגוסט האחרון סך המשכנתאות שנמצאות באיזו הקפאה או דחיית תשלומים עומד על 27.3 מיליארד שקל. כאמור, סכום זה צפוי לזנק בעשרות אחוזים בחודש הקרוב, אולם השאלה אם יגיע לממדים הגבוהים של תקופת הקורונה.

מצד אחד, בכל זאת חלק מהמשק עדיין פעיל, ובכוונת המדינה לבצע צעדים שיאפשרו סוג של שגרה בתקופת החירום, שאמורה לגרום למשק לתפקד, ולהקטין את הפגיעה בהכנסות.

מצד שני, בניגוד לתקופת הקורונה, אל המשבר הנוכחי מגיעים רוכשי הדירות עם משכנתאות הרבה יותר יקרות, וזאת בשל עליית הריבית החדה בשנה וחצי האחרונות (ההחזר החודשי של המשכנתה התייקר בסביבות אלף שקל בממוצע מאז החלו עליות הריבית). כלומר, לרבים מהם עוד טרום המלחמה, היוותה המשכנתה עול כבד, ולכן היכולת שלהם לספוג ירידה בהכנסות ולעמוד עדיין בתשלומי המשכנתה נמוך יותר לעומת תקופת הקורונה.