טויוטה אייגו X: המיני שהתחפשה לרכב כביש־שטח

מכוניות מיני הן כמו דבורים. דווקא כשהעולם זקוק להן, הן מתות. הפועלות החרוצות של יצרני הרכב, אלה שלא צריכות כמעט דלק, שנכנסות לכל חניה, שעושות את העבודה בלי להתלונן, הולכות ונעלמות.

סקודה, פיג'ו, פיאט. כל היצרניות האלה הרגו את המכוניות הקטנות שלהן, אלה שבקושי תופסות חניה, שלא אוהבות לשתות דלק, שמשאירות בכיס עודף מ־80 אלף שקל. המכוניות האלה מתו בגלל שיצרני הרכב הבינו שעדיף להם לייצר משהו שהוא הרבה יותר רווחי, מכוניות גדולות יותר, שניתן לגבות עליהן הרבה יותר כסף.

טויוטה אייגו X. גלגלים קרביים, פגושים שחורים והבטחה “לבלוט מעל כולם” | טל אזולאי

אבל לא רק יצרני הרכב אשמים: גם הצרכנים אשמים, הם התרגלו לטוב וטוב בא באריזות גדולות. טויוטה אינה יוצאת דופן: היצרנית היפנית הציגה כבר שני דורות של המכונית הקטנה שלה, האייגו. היא עשתה זאת בעבר בשיתוף עם פיג'ו וסיטרואן שהציגו גרסאות משלהן. במקרה של טויוטה, זה לא כל כך עבד. אייגו מעולם לא היתה להיט מכירות, לא בעולם ולא בישראל, כי מי שרוצה טויוטה כנראה התרגל שסמל שני האובאלים מופיע על חרטום של רכבי שטח, רכבי כביש־שטח, מכוניות משפחתיות משעממות להפליא, רק לא מה שטויוטה יצרה בצורה מצוינת: מכונית קטנה.

אבל זה בסדר, כי עכשיו יש דור חדש של אייגו והדור הזה הוא לא מכונית קטנה חס ושלום, אלא רכב כביש־שטח קטן. כך עשו זאת בטויוטה: אייגו X קיבלה גלגלים קרביים, פגושים שחורים והבטחה לפי יבואנית טויוטה "לבלוט מעל כולם". וכאשר יש פגושים שחורים, חיפויי גלגלים בולטים והבטחות להתבלטות עתידית, ועוד מעל כולם, אזי הלקוחות נוהרים. תנו לעם ישראל רכב כביש־שטח, כל רכב כביש־שטח, קטן, גדול, בינוני, ועם ישראל יעמוד בתור כדי לקנות רכב כביש־שטח שיאפשר לו להתבלט מעל כולם, כשלכולם יש כמובן גם רכב כביש־שטח.

ג’יפ זה לא

רושם ראשון: טויוטה אייגו X היא מכונית קטנה מאוד. סליחה ומחילה, טויוטה אייגו X היא רכב כביש־שטח קטן מאוד. ממש קטן מאוד. זה לא מונע ממנה להיות גם חמודה להפליא. לאייגו X יש מראה כובש. הפגושים השחורים, בתי הגלגלים המושחרים, כל הגימיקים האלה שלפעמים נראים מטופשים על רכבים אחרים עובדים היטב על האייגו, אולי זה בגלל שבטויוטה הוחלט שגם הכנפיים האחוריות יהיו שחורות, אולי זה בגלל שאייגו X פשוט נראית רחבה, אבל היא מכונית שובה עין.

מבט מבפנים. הבקרות לשליטה במזגן ובאוורור טובות, רק חבל שבדומה לדורות קודמים אין פתחי מזגן מרכזיים שניתן לכוון | טל אזולאי

על לבלוט מעל כולם אין מה לדבר, אייגו X היא מכונית קטנה, אפילו קטנה מאוד. תא הנוסעים שלה מייצר דילמה. מכונית עירונית קטנה וחסכונית זה כן, רכב כביש־שטח מפנק זה לא.

נתחיל דווקא במושב האחורי, כי יש מי שירכשו אותה במחשבה שהם רוכשים ג'יפ. מאחור קשה מאוד לחיות באייגו X. הספסל האחורי שלה לא יכול להכיל מבוגרים או ילדים בגודל מעל הממוצע. למי שממש מעוניין יש מאחור חלונות שנפתחים לחרך. גם תא המטען זעום, כי בסופו של יום מדובר במכונית עירונית ולא ברכב כביש־שטח.

מקדימה המצב הרבה יותר טוב, היא מכונית שמשדרת כנות נדירה מהסוג שכבר לא מוצאים אצל יצרני רכב שפשוט רוצים למכור מוצר פשוט וזול. המושבים הקדמיים לא מצוידים אפילו במשענת, אבל הם נוחים. הבקרות לשליטה במזגן ובאוורור טובות מאוד, הכל נשלט על ידי אווירת תכל'ס מורגשת, רק חבל שבדומה לדורות קודמים של אייגו אין פתחי מזגן מרכזיים שניתן לכוון.

גם בפתחי המזגן יש פונקציונליות, קל לסובב אותם כדי לסגור את זרימת האוויר, קשה לחיות עם השריקה המוזרה שהאוויר מייצר כשהוא יוצא מהם. גם קשה מעט להסתגל לכמה דקות שחולפות עד שתצורת פתחי המזגן הלא שגרתית מאפשרת קירור של תא הנוסעים. עוד נקודה חשובה במיוחד: אייגו X מצוידת בכל מערכות הבטיחות האקטיביות והמקוריות שניתן לדחוס למכונית.

שובבה בעיר

יש לה מנוע קטן, מנוע חמוד, אבל גם רועש. וגם מעט רועד. שוב, יש כאן משבר אישיותי: אם מתייחסים אליה כאל מכונית עירונית קטנה, אז אפשר לחיות איתה בשמחה בעיר. להאיץ בה ברמזורים, ליהנות מהיגוי חד והתנהגות ממזרית.

אם יוצאים איתה מחוץ לעיר, לכל אותם מקומות שבהם רואים רכבי כביש־שטח, התמונה משתנה: אייגו X השובבה שהמנוע שלה משמיע נהמה שמחה במרוצי רמזורים עם שליחים הופכת למעט מעייפת, לא מעט בגלל שאון משמעותי שהמנוע שלה מייצר בשיוט ותיבת ההילוכים הרציפה שלה מתעקשת לשמר כשהיא דוחקת במנוע להתאמץ ולהשמיע שאון ניכר. אייגו X גם מכוילת על הצד היותר נוקשה, זה אומר שדווקא מחוץ לעיר היא הרבה יותר מהנה, יש בה שובבות, בתוך העיר דווקא הכיול הנוקשה פוגע מעט בחוויה.

אבל חשוב לזכור: זו מכונית שבאה לעשות שמח, זה משהו שמורגש היטב בהתנהלות שלה, כמו רנו טווינגו ישנה או פיאט 500 מהדגמים האחרונים. אייגו X מיועדת לייצר הרגשה טובה, לשדר למי שנוהג בה שהוא עדיין צעיר, מסובב ראשים, משמיע שאון של מנוע בעיר, עובד קשה על ההגה, מדליק, מגניב, נמצא מעל כולם ובולט מעל כולם, חי בסרט, אבל סרט נעים.

שאלה של ציפיות

שורה תחתונה: מדובר במכונית מגניבה, אבל היא גם מכונית שיש סכנה ברכישתה, דווקא בגלל שהיא מכונית מגניבה ודווקא בגלל שהיא עלולה לגרום למישהו לחשוב שהוא רוכש רכב כביש־שטח, או באמת יושב מעל מישהו. שוק הרכב הישראלי מצוי במצב מעניין: הישראלים ישלפו את הארנק למראה כל רכב כביש־שטח חדש, אבל אייגו X אינה רכב כביש־שטח, היא מכונית מיני עם איפור מוצלח.

טויוטה אייגו X | צילום: טל אזולאי

למכוניות מיני יש יתרונות משמעותיים: הן זולות, הן שובבות, הן חסכוניות ולצרכנים חכמים הן מספקות חוויית בעלות מהנה. אייגו X אינה שונה, היא פשוט מכונית מיני מוצלחת. אבל למכוניות מיני יש גם חסרונות: הן רועשות, הן צפופות, הן לא מיועדות לנסיעות ארוכות.

סביר להניח שדווקא מכיוון שמדובר כביכול ברכב כביש־שטח של טויוטה, יש לא מעט צרכנים שימהרו לשלוף ארנק בציפייה לשבת מעל כולם. ספוילר: הם יתאכזבו במהרה. לעומת זאת, צרכנים שיבינו שמדובר באחת ממכוניות המיני האמיתיות האחרונות שעוד משווקות בישראל במחיר שמשאיר עודף מ־100 אלף שקל (אגב, מכוניות מיני נמכרו בישראל בעבר ב־60 אלף שקל) ויהיו מוכנים לחיות איתה בעיקר בשטח עירוני, יהיו הרבה יותר מרוצים.

טויוטה אייגו X PULSE

מנוע: בנזין, נפח 998 סמ"ק. הספק מרבי משולב 72 כ"ס, מומנט מרבי 9.5 קג"מ

ביצועים: מהירות מרבית 151 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש 14.8 שניות

צריכת דלק: נתוני יצרן 20 ק"מ לליטר. נתוני מבחן: 16.1 ק"מ לליטר

בטיחות: 6 כריות אוויר, טרם נבחנה בריסוק פומבי. בקרת שיוט אקטיבית, בלימה אקטיבית, שמירת נתיב אקטיבית

קבוצת זיהום: 3

מחיר: 99 אלף שקל

אהבנו

נאה, זולה

אהבנו פחות

רועשת, צפופה

מתחרות

אין

לסיכום

זה לא רכב כביש־שטח, זו מכונית מיני, צאו מהסרט