חומר נפץ בתוכנית להתחדשות מזרח ירושלים: "מפקיעים שטחים"

תוכנית התחדשות המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של מזרח ירושלים מאיימת להפוך לעוד מוקד חיכוך פוליטי עם הווקף המוסלמי ומוסדות דת נוצריים. מדובר בתוכנית שמבקשת להסדיר את המצב הסטטוטורי של אזור גדול ומרכזי על שטח של כ־700 דונם. אלא שלפי עשרות ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית, היא לא נעשתה בשיתוף הציבור. בעלי הקרקע, ובהם הווקף המוסלמי ומוסדות דת נוצריים, טוענים שהתוכנית מייצרת מצב של הפקעת כ־55% מהשטחים הפנויים שבבעלותם לטובת שטחים ציבוריים. ביום חמישי דנה הוועדה המחוזית ירושלים בהתנגדויות לתוכנית, זאת לאחר שהתוכנית הופקדה ב-2020.

"מגבלות שימור דרקוניות"

התוכנית כוללת את כל האזור שנמצא מצפון לחומות העיר העתיקה של העיר ירושלים, בין ואדי ג'וז לציר חיל ההנדסה והשכונות החרדיות, שהיה, עד 1967, בשלטון ירדני. התוכנית, שהיא יוזמה של עיריית ירושלים, וקודמה על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, מנסה לעשות סדר, לראשונה מאז מלחמת ששת הימים, באזור שהוא עשיר במורשת היסטורית, שרידי ארכיאולוגיה, אבל גם אינטנסיבי מאוד מבחינת שימושי תעסוקה ומסחר ומגורים.

מקצת מהאתרים החשובים הנמצאים בתוכנית: משרד המשפטים ברחוב סלאח א־דין, מוזיאון רוקפלר, גן הקבר, בית קברות א־סאהירה, הקונסוליה הבריטית, מכון אולברייט, קברי המלכים, האוריינט האוס ומלון אמריקן קולוני. רשימת המבנים לשימור, שהוכנה כניספח לתוכנית, כוללת שמונה מתחמים ועוד כ־80 מבנים.

עקרונות התכנון של התוכנית הם החזרת המעמד של מרכז העיר המזרחית כמרכז מגוון של תעסוקה, מוסדות ציבור ותרבות, מסחר, השכלה, מלונאות ומגורים, שימור ופיתוח. בפועל, תכליתה של התוכנית היא הסדרת המעמד הסטטוטורי של המתחמים והמבנים והגדרת זכויות הבנייה המותרות. על התוכנית חתום צוות בראשות משרד אדר' מילסון ארד.

לתוכנית הוגשו 63 התנגדויות מצד תושבים ערבים ממזרח העיר, כנסיות, הווקף המוסלמי וארגונים לזכויות תושבים. מוקד ההתנגדות של עמותת "במקום - מתכננים למען זכויות אדם" הוא שהתוכנית מתעלמת מהיבטים קריטיים של פיתוח עירוני. כלומר, פתרונות תחבורה וחיזוק התחבורה הציבורית. הטענה האחרת היא שהתוכנית מטילה "מגבלות שימור דרקוניות": "אם התוכנית לא עושה את הדבר הנחוץ - פתרונות תחבורתיים עדכניים, ומצד שני מציבה מכשולים, אז היא מביאה יותר נזק מתועלת, ומוטב היה שתידחה לחלוטין".

בעמותת "במקום" זועמים על הכמות הקטנה של יחידות דיור החדשות שהתוכנית מקצה. בשטח התוכנית מצויות 570 יחידות דיור, אלא ש־494 יחידות דיור מתוכן הן כאלה שנבנו בעבר בבנייה לא חוקית ויוסדרו כעת. "המשמעות היא שנותרנו עם תוספת בפועל של 76 יח"ד בלבד, שאותן תאפשר התוכנית בנוסף על הקיים", אומרים בעמותה.

ב”במקום” מסבירים כי לפי התוכנית האסטרטגית לדיור, כמות יחידות הדיור שיש להוסיף עבור האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים בשנים 2025-2021 היא 5,000, וזאת בנוסף ל־2,700 יח"ד שלא נבנו בשל אי־עמידה ביעדים קודמים. הטענה של "במקום" היא שיש להגדיל באופן משמעותי את היקף הבנייה למגורים לערבים גם בתחום התוכנית המדוברת.

הכנסייה האפיסקופלית, שלה מבנים רבים בשטח התוכנית, בין היתר המבנה שבו שוכן כעת משרד המשפטים ברחוב סלאח א־דין, יוצאת נגד הפקעת לא פחות מ־55% השטחים הלא מבונים (החצרות) שברשותה לטובת שטחי ציבור. מצד שני, היא מתלוננת על קביעת חלק מהמבנים שבשטחים שלה כמבנים לשימור. בהתנגדותה צוין כי "השינויים המוצעים לתוכנית הכנסייה הינם שינויים מהותיים ועומדים בסתירה מלאה למטרות תוכנית הכנסייה, מהווים פגיעה בפוטציאל פיתוח המקרקעין שברשותה, ומהווים הפרה יסודית של הקשר החוזי המשולש בין העירייה, הממונה על הדיור הממשלתי במשרד האוצר והכנסייה".

הווקף המוסלמי, שבבעלותו שטחים רבים בתחום התוכנית, מערער על עצם הכנתה של התוכנית, שכן הוא רואה במזרח העיר שטח כבוש: "בתור שטח כזה אין לוועדה המחוזית או לעיריית ירושלים סמכות להשתמש בכלים התכנוניים, לרבות באמצעות התוכנית, כדי לפגוע במעמד, תפקוד, ואינטרס התושבים המקומיים". הטענה המרכזית של הווקף היא שהתוכנית "קודמה במחשכים". "זו סיטואציה שאין לה אח ורע בתוכניות בניין עיר אשר מובאות לפתחה של ועדה זו, שכן יזמי התוכנית מבקשים בתוכנית לנשל את הבעלות מהווקף המוסלמי ומידי כל אותם מוסדות פרטיים, מוסדות לימוד ובתי ספר פרטיים, כנסיות ושאר בעלי שטחים ולסמן את כל השטחים הללו בסימון כשטחים המיועדים לצורכי ציבור".

"לא יאפשר פיתוח כלכלי"

ועד הסוחרים ועמותת בתי המלון במזרח ירושלים מלין על כך ש"התוכנית מציעה ביטול של הרבה סמטאות בתוכנית והופכת אותן לשבילי הולכי רגל ואופנועים בלבד. ביטול זה גורם לקושי רב לבעלי העסקים ופוגע בבניינים הקיימים ועלול, בשלב מסוים, למנוע מלקבל היתרי בנייה לתוספת מעל בניינים אלה. זאת מכיוון שלא קיימת גישה מוטורית, אשר היא מרכיב חשוב לקבלת היתרי בנייה, דבר העלול בשלב עתידי להגביל את מספר העסקים המסחריים בשטח. התוכנית מציעה אחוזי בנייה לא ראויים בשטחים לפיתוח כלכלי".