היועמ"שית לבג"ץ: מחובתו של שר המשפטים לכנס כבר את הוועדה לבחירת שופטים

היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה הודיעה כי היא "סבורה שקמה כבר עתה החובה על שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים וכי על הממשלה לבחור את נציגותה בוועדה". היועמ"שית כותבת לבג"ץ בתגובה לעתירת יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ויש עתיד ועותרים נוספים, הקוראת לבג"ץ להוציא צו שיחייב את שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, דבר שהוא נמנע מלעשות.

בתשובת היועמ"שית נכתב כי עמדתה זו היא על בסיס נתונים על המחסור החריף בשופטים במערכת והזמן הרב שחלף מאז מועד כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים בפעם האחרונה – 16 חודשים מאז אפריל 2022, וכשמונה חודשים מאז כינון הממשלה.

על פי נתוני מנהל בתי המשפט המופיעים בתגובת היוע"משית, נכון לעת הזו 21 תקני שופטים ורשמים ממתינים לאיוש בערכאות השונות. עוד נכתב כי עד לסוף 2023 יהיו 53 תקנים פנויים במערכת בתי המשפט, כ-6% מסך תקני השפיטה – מתוכם 11 תקנים חדשים. עד סוף 2024, נכתב, יהיו 115 תקנים פנויים במערכת (כ-12% מסך תקני השפיטה), מתוכם 41 תקנים חדשים נוספים. פרט לכך נכתב כי "מנתונים נוספים שנמסרו עולה, כי העומס המוטל על שופטי ישראל הוא כבד וחריג בהשוואה בינלאומית, בפרמטרים שונים".

עוד נכתב בתגובה כי אי מינויה של שרה מטעם הממשלה לוועדה לבחירת שופטים, אינו מונע את כינוסה של הוועדה או את אי כינוסה, "שכן הוועדה מוסמכת לפעול גם בהרכב 'קטוע', כל עוד לא פחת מספר חבריה משבעה".

תגובתה של היועמ"שית הוגשה על ידי מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה ועורכי הדין עמרי אפשטיין וענת גולדשטיין ממחלקתו. עמדתה, לפיה קמה על השר לוין החובה לכנס את הוועדה מתבססת הן על לשון החוק והן על הצורך האובייקטיבי במינוי שופטים. זאת, בפרט נוכח העובדה שלא הוצגה מסגרת זמנים כלשהי לכינוס הוועדה.

בתגובה מצוטט סעיף 7א לחוק בתי המשפט שקובע כי "ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הוועדה". עמדת היועמ"שית היא כי משנמצא על פי בחינה עובדתית-אובייקטיבית שהתקיים התנאי הקבוע בסעיף זה בחוק, כלומר קיים צורך עובדתי-אובייקטיבי במינוי שופטים, קמה חובה על שר המשפטים לפרסם הודעה על כל ברשומות ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים, וזאת "במהירות הראויה", בהתאם לחוק הפרשנות. לעמדת היועמ"שית, "בהתאם ללשון החוק ולתכליתו, מדובר בסמכות חובה שיש להפעילה במהירות הראויה".

היועמ"שית סוברת כי "המשמעות של מצב שבו שר המשפטים נמנע מכינוס הוועדה במשך תקופה ממשוכת, אך מקום בו נמצא כי יש צורך במינוי שופט, עשויה להעניק לשר מעין זכות 'וטו' אשר בכוחה למנוע בחירת שופטים שלא על דעתו, שבכוחה לסכל את עבודת הוועדה כולה, על אף שזו לא נקבעה כאמור בדין". עוד ציינה ש"מתן אפשרות לשר המשפטים להימנע מכינוס הוועדה בהתאם לשיקול דעתו, מקום בו קיים צורך במינוי שופטים, מעניק, הלכה למעשה, לרשות המבצעת שליטה בפועל בהליך מינוי השופטים ואך עלול להביא לתלות של הרשות השופטת ברשות המבצעת לשם מינוי שופטים ושמירה על תפקודה התקין".

עוד נכתב בתגובה כי "פרק הזמן הממושך שחלף מאז כינוס הוועדה בפעם האחרונה ומאז כינון הממשלה בפרט הוא פרק זמן חריג". לדברי היועמ"שית, ביחד עם הצורך המערכתי באיוש התקנים החסרים והפגיעה בתפקודה של הרשות השופטת ובשירות שניתן לבעלי הדין ולכלל הציבור למימוש זכות היסוד לגישה לערכאות, "דרישת המהירות מחייבת לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כבר עתה". עוד העירה ביחס לאפשרות של קידום חקיקה שתשנה את הרכב הוועדה, כי על פי הפסיקה, "כוונות לשינוי הדין אינן יכולות לשנות מהקביעה המשפטית כי החובה לפעול במהירות הראויה כבר מתקיימת, בהתאם לסמכות הקבועה בדין הקיים". עוד נכתב שגם אם ניתנה גמישות מסוימת בהחלטה לכנס את הוועדה וגם אם היה נמצא שיש מקום לתת משקל לכוונה לקדם תיקון חקיקה, "לא הוצגה עד כה מסגרת זמנים כלשהי לכינוס הוועדה. מצב דברים זה עומד בסתירה לדרישת המהירות הראויה בנסיבות העניין, בשים לב לצרכי המערכת האמורים".

נכון לרגע זה מורכבת הוועדה לבחירת שופטים משמונה חברים – יריב לוין, נשיאת העליון אסתר חיות, שני שופטי העליון יצחק עמית ונעם סולברג, ח"כ קארין אלהרר מהאופוזיציה וח"כ יצחק קרויזר מהקואליציה ושני נציגי לשכת עורכי הדין, עו"ד אילנה סקר ועו"ד מוחמד נעאמנה. עוד נכתב בתגובה כי נכון לעת הזו, טרם מינתה הממשלה נציג מטעמה לכהונה בוועדה לבחירת שופטים בהתאם לחובת הייצוג של נשים, על פי הסעיף בחוק הקובע שעל הממשלה לבחור נציגה מטעמה מבין שרות הממשלה. היועמ"שית כותבת ש"על הממשלה למנות כבר עתה נציגה נוספת מטעמה כחברה בוועדה" – הגם שאין בכך כדי למנוע את כינוס הוועדה כבר עתה.

בתגובה מצויינים נתונים לפיהם בשנת 2022 נפתחו במערכת המשפט מעל 861 אלף תיקים חדשים, ויש גידול עקבי במספר התיקים הנפתחים מדי שנה – לשם השוואה ב-2008 נפתחו רק 665 אלף תיקים. בנוסף בשנת 2022 הוגשו 2.7 מיליון בקשות בתיקים, והתקיימו כמיליון דיונים, לא כולל בעליון. בתגובה מצורפת עמדתו של מנהל בתי המשפט לפיה העומס על השופטים הוא רב וכי "כל שופט ורשם מקבלים לטיפולם מדי שנה כ-1,000 תיקים חדשים, בנוסף לתיקים המצויים במלאי של אותו שופט או רשם. זו נתון שאין לו אח ורע במדינות העולם מבחינת עומס העבודה המוטל על שופטי ישראל. ללא איוש תקנים פנויים במערכת עקב פרישותיהם של שופטים ורשמים, התיקים והמשימות של השופטים והרשמים הפורשים מחולקים בין אלו המכהנים, דבר המגדיל באופן טבעי את העומס עליהם".