מפגיעה בסמכויות ועד חשש לבריאות הציבור: כך נחלש המשרד להגנת הסביבה

100 ימי החסד של עידית סילמן כשרה להגנת הסביבה חלפו, אך מאז כניסתה לתפקיד לא התקדם בזירת האקלים והסביבה בישראל דבר משמעותי, ההפך — התחום נסוג לאחור. מהלכים סביבתיים שקידמה הממשלה הקודמת נתקעו או בוטלו, ולאורך חודשים עסק המשרד בקרב בלימה נגד ניסיונות לצמצם או להחליש את סמכויותיו, תחת חוק התקציב וההסדרים, לצד הסכמים קואליציוניים שנסגרו מעל ראשה של השרה.

בהתאם לסיכומים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות, הממשלה הורידה את המס על הכלים החד פעמיים, ובכך אותתה כי הנושא אינו משמעותי, למרות שהמיסוי הצליח להפחית בכ־34% את רכישות הכלים המזיקים. סילמן התחייבה כי בתוך שישה חודשים יוצגו צעדים חלופיים, אך לעת עתה נוצר ואקום המדרבן מפגע סביבתי.

גם הבטחת הממשלה הקודמת לקדם את מס הפחמן, בהמלצת ארגון ה־OECD לתמחר את הנזק של פליטת גז החממה ולתמרץ את הפחתתם — אינה נמצאת על שולחן הממשלה.

בזמן שהאתגרים נערמים, תקציבו המשרד תחת סילמן צפוי לקטון ל־384 מיליון שקל, ובשנה הבאה ל־395 מיליון שקל, לעומת 428 מיליון שקל ב־2022.

סילמן התהדרה בכך שהצליחה להדוף איומים רבים על משרדה, אולם בפתח עומדות רפורמות שייפגעו מאוד בסמכויותיו.

חוק ההסדרים משנה את המצב בשטח כך שהמשרד להגנת הסביבה ינהל למעשה מערך של יועצים פרטיים — ואם לא יעמוד בלוחות הזמנים שיקוצרו — לאחר תקופת בחינה יילקחו ממנו הסמכויות. גם הוועדה לשמירה על הסביבה החופית תוחלש, וסמכויות המשרד בחוק אוויר נקי יקוצצו כך שתחנות כוח יוכלו לזהם יותר וכוחו של המשרד מולם יצומצם לטובת החברה המנהלת את מערכת החשמל (נגה).

היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, התייחס לשימנויים הצפויים ואמרה כי ״התיקון בחוק אוויר נקי חריג מאוד, מתן סמכות החלטה לגורם שאינו מופקד על אינטרסים סביבתיים ובריאותיים. מאפשר ביתר קלות פגיעה סביבתית ובריאותית״. היא הוסיפה גם על הרפורמה בתכנון, כי ״החלשה של ההגנה על הסביבה החופית תוך מתן העדפה מוגברת לשיקולי פיתוח; שינוי אחד מתפקידי הליבה של המשרד להגנת הסביבה, בעל השלכות רוחב ניכרות על הליכי התכנון. מדובר בפגיעה של ממש בסמכויות גורמי הסדרה רבים העלולה לפגוע באינטרס הציבורי״.

לצד זאת, גם קידום חוק האקלים — הבטחת הדגל של הממשלה — תקוע. ממשלת בנט־לפיד העבירה בקריאה ראשונה חוק אקלים לא שאפתני, עם יעדי הפחתת פליטות נמוכים — 27% הפחתה עד סוף העשור בהשוואה ל־2015. ממשלת נתניהו התחייבה בהסכמים הקואליציוניים להעביר בתוך חצי שנה חוק אקלים משופר, בו יעדי הפחתת פליטות גזי החממה יגדלו ל־50% הפחתה עד סוף העשור, אלא שבמשרד האוצר מתנגדים למהלך. אם החוק לא יעבור עד נובמבר השנה, ישראל תגיע לוועידת האקלים של האו״ם בלי הישג ראוי לציון.

בעוד שסילמן הצהירה שלא תהיה "השוטר הרע" של החברות המזהמות, היא סימנה את נושא הפסולת כנושא דגל לכהונתה. ישראל מטמינה כ־80% מהפסולת שלה ולא מצליחה להתמודד עם הבעיה הבוערת. סילמן לא ביטלה את תוכנית הפסולת שהציגה עמיתתה גילה גמליאל לפני כשלוש שנים כשרה, תוכנית שמאז כמעט ולא קודמה. כעת המשרד תחת סילמן מנסה להתמקד בבעיה האקוטית של הקמת מתקני קצה, ולעת עתה באין ברירה, בשל מצוקת ההטמנה בישראל לאחר כישלון של שנים — מקדם הגדלה של אתרי ההטמנה.

תחום הטיפול בפסולת בקבוקי הפלסטיק עלול לחוות נסיגה תחת סילמן. בעוד שבתקופתה של גמליאל הורחב חוק הפיקדון לבקבוקי משקה גדולים, תחת ההסכמים הקואליציוניים הוחלט לבחון מחדש את הפיקדון. גם ההחלטה של גמליאל להקצות 100 מיליון שקל להצבת מתקנים אוטומטיים להשבת בקבוקים במרחב הציבורי — לא יושמה וממתינה לאישור של סילמן.

ובתוך כל אלה, גם מינויים חשובים ממתינים לסילמן, למשל לנציגי ארגוני הסביבה תפקיד חשוב בעולמות התכנון שכן הם השחקן שמצביע על תוכניות בעלות פוטנציאל לגרימת נזק סביבתי או השפעה בריאותית שלילית. כלל המינויים נתונים לאישור שר הפנים, אך חלקם נסמכים על המלצת השרה להגנת הסביבה (כך למשל מינויים לוועדות המחוזיות ולחו״ף). נכון להיום, 10 מינויים ממתינים על שולחנו של שר הפנים, ושבעה להמלצתה של השרה סילמן.

כמו כן, בסמכות שר להגנת הסביבה למנות חברי דירקטוריונים או מליאה בגופים שונים ובהם רשות הטבע והגנים, נאות חובב, פארק אריאל שרון, רשות נחל הירקון והקישון ועוד, אותם תידרש סילמן לאייש במהלך השנה.

מטעמה של סילמן נמסר: ״השרה סילמן הצליחה לשמור על כוחו של המשרד ואף לייעל את עבודתו. נדרשת עזות מצח לטעון שיש נסיגה סביבתית בהשוואה לכהונה הקודמת. ה"התקדמות" שאתם מתרשמים ממנה בנושאי הסביבה הייתה על הנייר בלבד. השרה נחושה להשלים את חקיקת חוק האקלים עד לוועידת האקלים בדובאי. השרה גם הצליחה להכניס בחוק ההסדרים את חוק פסולת בניין, לקדם הקמת מתקני טיפול בפסולת ויש לנו תוכניות רבות להמשך״.